מהו העונש ההולם שיש להטיל על גבר בן 31, אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות של קשיש בן 89, בעקבות רכיבה פרועה על אופניים חשמליים במסילת הרכבת הקלה בירושלים? לאחרונה ניתן גזר דינו של הצעיר בבית משפט השלום בירושלים, ובמסגרתו נדון בין היתר גם תוקפו של הסדר הטיעון שנחתם בין הנאשם לפרקליטות, לאור העובדה שמשפחת המנוח התנגדה להסדר - מכיוון שהוא כולל עבודות שירות בלבד ולא מאסר בפועל.
התאונה הקטלנית אירעה בשנת 2017 ואילו כתב האישום הוגש יותר מארבע שנים לאחר מכן. נתון זה, וכן גילו הצעיר של הנאשם ועברו התעבורתי הנקי, היו חלק משיקולי הפרקליטות לחתום על הסדר טיעון שאינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח, למרות הרשלנות הגבוהה של הנאשם אשר הובילה לתוצאות טרגיות.
השופט הבהיר כי התלבט אם לאשר את הסדר הטיעון, אולם בסופו של דבר אישר אותו. בהתאם לכך, העונש יכלול ריצוי עבודות שירות למשך תקופה של תשעה חודשים. כמו כן הוטל על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, ורישיון הנהיגה שלו נשלל למשך עשר שנים - הן על רכב והן על אופניים חשמליים. מעבר לכך הוא ישלם קנס בסך של 5,000 שקלים, ויפצה את אלמנתו של המנוח בסכום של 75 אלף שקלים.
מדוע הסדר הטיעון לא כלל עונש מאסר בפועל, ובאילו מקרים בית המשפט אינו מכבד הסדר טיעון?
על פי כתב האישום שבו הורשע, בשנת 2017 רכב הצעיר באופן רשלני ולא בטיחותי על מסילת הרכבת הקלה, כאשר הרכבת הגיעה לפתע ממולו. נהג הרכבת שהבחין בו צפר לו, והוא בתגובה הגביר את מהירות האופניים וסטה אל עבר הצד השני. בשל מהירותו ורשלנותו, הנאשם לא הבחין במנוח, התנגש בו ופצע אותו באורח קשה. המנוח הובהל לבית החולים, שם אושפז עד שנפטר כחמישה חודשים לאחר מכן.
בהסדר הטיעון שבמסגרתו הודה הנאשם בעבירת גרימת מוות ברשלנות, הסכימו הצדדים על עונש הכולל תשעה חודשי עבודות שירות, וכן עונשים נוספים הכוללים מאסר על תנאי, פיצויים ופסילת הרישיון לתקופות שייקבעו על ידי בית המשפט.
בית המשפט אישר את הסדר הטיעון, וקבע פיצויים בסכום של 75 אלף שקלים שישלם הנאשם לאלמנת המנוח
במהלך הטיעונים לעונש, בנו של המנוח ואלמנתו הביעו התנגדות להסדר הטיעון והתרעמו על כך. הבן טען כי מדובר בעסקת טיעון הכוללת ענישה לא מחמירה, והצביע על הפגיעה הקשה שנגרמה לכל המשפחה בעקבות מותו של אביו. האלמנה ציינה כי בריאותה נפגעה באופן קשה בעקבות מותו של בעלה.
ואולם, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לכבד את עסקת הטיעון היות שקיימים בתיק כמה קשיים, לרבות הקשר בין האירוע לבין תוצאתו הטרגית, הזמן הרב שחלף מאז האירוע ועד שהוגש כתב האישום, וכן גילו הצעיר של הנאשם ועבר הפלילי הנקי.
בנוגע לסכום הפיצוי שיש לפסוק, שני הצדדים הסכימו כי קיים קושי גדול בהערכת הכאב הגדול שנגרם לבני המשפחה. הפרקליטות ביקשה לקבוע פיצוי בסכום משמעותי שאולי יוכל לכפר על האובדן, ולו במעט, ואילו הסניגור ביקש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.
הסדרי טיעון נדחים על ידי בית המשפט רק במקרים חריגים במיוחד שבהם נפל פגם מהותי בשיקולי התביעה
לאחר שמיעת הצדדים, הודה השופט כי התלבט האם לאשר או לדחות את הסדר הטיעון אשר אינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת עקב רשלנותו החמורה של הנאשם אשר הובילה לפטירתו של המנוח.
השופט הזכיר כי בית המשפט העליון קיבל בעבר ערעור על עונש שנקבע בבית המשפט החוזי, משום שהעונש כלל מאסר בפועל בניגוד להסדר הטיעון שעליו חתמו הצדדים. בית המשפט העליון ציין בפסיקתו כי הסדר טיעון יאושר, אלא אם כן מתקיים ליקוי של ממש בשיקולי התביעה במסגרת הסדר הטיעון. לכך הוסיף בית המשפט העליון כי הסדר טיעון הכולל רכיבי ענישה שאינם מחמירים מספיק לפי השקפת בית המשפט - אינו עילה מספקת לביטולו.
יש לך שאלה?
על כן, החליט השופט לקבל את הסדר הטיעון וקבע כי בהתאם להסכמות, הנאשם ירצה תשעה חודשי עבודות שירות. כמו כן, הוא יפצה את אלמנת המנוח בסכום של 75 אלף שקלים, וישלם קנס בסך של 5,000 שקלים. כמו כן נאסר עליו לנהוג ברכב או לרכוב על אופניים חשמליים לתקופה של עשר שנים.
ת"פ 12797-10-21
