לאחרונה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה שהגישה חברת אופנה כנגד עובדת לשעבר, שהועסקה באחת מחנויות הבגדים של הרשת עד לסיום העסקתה בעקבות טענת המעסיקה שגנבה סחורה מהחנות.


במסגרת התביעה דרשה המעסיקה שהמוכרת תשיב לה את שווי הגניבה בסך של 15 אלף שקלים, ותשלם את הכספים שהשקיעה באיתור הגניבה בסכום של כ-13 אלף שקלים. כמו כן ביקשה החברה למשוך את מלוא פיצויי הפיטורין שהפרישה לעובדת במשך שלוש שנות עבודתה לקופת הפנסיה.


בית הדין לעבודה קבע כי המעסיקה אכן הוכיחה שהעובדת גנבה פריטים מהחנות, אולם לא הוכיחה את שווי הגניבה, מלבד סכום של 1,660 שקלים בלבד. עם זאת, בשל חומרת מעשיה של המוכרת, קבע בית הדין כי יש הצדקה לשלול ממנה את מלוא סכום הפיצויים.


על כן, העובדת חויבה לשלם למעסיקתה לשעבר סך של 1,660 שקלים וכן את הוצאות המשפט בסך של 7,000 שקלים. בית הדין טף הוציא צו לקופת הפנסיה של העובדת, אשר מורה לה להעביר למעסיקה את פיצויי הפיטורין שהופרשו לעובדת עבור כל זמן העסקתה.


הגניבה התגלתה באמצעות מצלמות האבטחה בחנות, אשר תיעדו את המוכרת לוקחת סחורה מבלי לשלם עליה


בשלהי שנת 2020, לאחר שלוש שנות עבודה בחנות הבגדים, זימנה המעסיקה את העובדת לבירור לאחר שגילתה מספר מקרים של גניבה באמצעות מצלמות האבטחה. במהלך הבירור הודתה המוכרת בגניבת פריטים מהחנות במשך השנה האחרונה, וכתבה הודעה על התפטרותה לאלתר. ואולם, לאחר מכן התנערה המוכרת מהודאתה וטענה כי יש לפסול אותה מאחר ששיחת הבירור התנהלה באופן פסול והיא חשה מאוימת.


השופט קבע כי החברה הצליחה להוכיח את מעשי הגניבה, והתרשם כי שיחת הבירור אשר תועדה בווידאו והוגשה לעיונו התנהלה באופן מכבד ורגיל, וכי הודאתה של המוכרת לא התבצעה בשל איומים אלא הייתה כנה ומתוך רצון. כמו כן, ההודאה התיישבה עם הסרטונים שבהם תועדה המוכרת גונבת פריטים שונים מבלי לשלם עליהם.


כיצד נקבע מהו שווי הפריטים שגנבה המוכרת מהחנות?


המעסיקה טענה כי לפי החישובים שביצעה, המוכרת גנבה סחורה בשווי של 15 אלף שקלים. ואולם, השופט הזכיר כי כבר נקבע בפסיקה בעבר שלא ניתן לחייב השבת סכום גניבה אשר נקבע על בסיס אומדן או חישוב. מלבד שישה מקרים שבהם תועדה המוכרת גונבת מהחנות, לא הוכחו מקרי גניבה נוספים. על כן, השופט קבע כי עליה להשיב את סכום הגניבה אשר הוכח ברמה הראייתית הנדרשת, בסך של 1,660 שקלים בלבד.


המעסיקה אף דרשה תשלום בסך של כ-13 אלף שקלים עבור ההוצאות שהוציאה עבור איתור הגניבות, וציינה כי השקיעה מאמצים רבים בחקירת אירועי הגניבה ונאלצה לשלם לעובדיה שעסקו בחקירת הגניבות. ואולם, מתלושי השכר שצירפה לא ניתן היה לגלות מהו הסכום ששולם לעובדים עבור איתור מעשי הגניבה, ואף לא נראה כי העובדים קיבלו שכר שונה בתקופה שבה עסקו גם באיתור הגניבות.


על כן קבע השופט כי התובעת לא הוכיחה שהוציאה כספים חריגים בחודשים שבהם איתרה את מעשיה של העובדת, ודחה את תביעתה בעניין זה.


האם יש הצדקה לשלול מעובדת שגנבה את פיצויי הפיטורין שהופרשו עבורה לקופת הפנסיה?


עם סיום העסקתה של העובדת, סיכמו הצדדים כי היא לא זכאית לקבל פיצויי פיטורין. ואולם, במסגרת תביעה זו דרשה המעסיקה לשלול מהמוכרת את הכספים שהפרישה עבודה בקופת גמל לפיצויים.


על פי חוק פיצויי פיטורין, ניתן לשלול פיצויים מעובדים במקרים מסוימים, ובין היתר בשל מעשי גניבה מהמעסיק, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. לאחר שקילת הדברים, הגיע השופט למסקנה כי נסיבות המקרה הזה מצדיקות את שלילת מלוא הפיצויים, וזאת בשל תקופת העבודה ומעשי הגניבה החמורים.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר

 

מדובר בעבירת משמעת חמורה, הבהיר השופט, אשר גורמת לאובדן האמון ההכרחי בין מעסיקה לעובדת ולכן אינה מאפשרת את המשך ההעסקה. בסופו של ההליך התקבלה תביעת המעסיקה בכל הנוגע לשלילת פיצויי הפיטורין, וכמו כן תשלם לה העובדת סכום של 1,660 שקלים עבור שווי הגניבות שהוכחו וכן את הוצאות המשפט בסך של 7,000 שקלים.


סע"ש 47824-01-21