חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לאנשים שנקלעו לחובות להיכנס להליך שבמהלכו הם ישלמו חלק מהחובות בהתאם ליכולתם, ובסופו יוכלו לקבל הפטר ולשקם את חייהם. במסגרת הליך חדלות הפירעון ממונה נאמן אשר בודק את מצבו הפיננסי של החייב, ובסיום הבדיקה מגיש לבית המשפט את ממצאיו והמלצותיו לבניית תוכנית לשיקום הכלכלי.
בית המשפט ידון בהצעתו של הנאמן, ויקבע צו לשיקום כלכלי אשר יכלול תוכנית לפירעון החובות. תוכנית הפירעון כוללת את תקופת התשלומים וגובה התשלומים שיעביר החייב לצורך פירעון חובותיו, אשר נקבעים בהתאם לכושר השתכרותו תוך הפחתת דמי המחייה שלהם הוא זקוק כדי להתקיים. החייב נדרש למצות את כושר השתכרותו במסגרת ההליך, לצורך עמידה בחובות התשלום החודשיים שלו.
החייב החל בהליך חדלות פירעון עקב חובות של 120 אלף שקלים, מהו כושר השתכרותו?
לאחרונה דן בית משפט השלום בירושלים בהליך חדלות הפירעון של גבר בשנות ה-20 לחייו, נשוי ללא ילדים, אשר החל בהליך מדורג בחודש אפריל 2021 ומשלם מאז אוגוסט 2021 סכום של 600 שקלים בחודש, בגין חוב של כ-120 אלף שקלים.
על פי בדיקת הנאמן, לחייב ולאשתו יש הכנסה חודשית בסכום של 5,500 שקלים, כאשר בת הזוג מכניסה 5,000 שקלים מעבודתה ואילו החייב מרוויח 500 שקלים בגין מלגה שהוא מקבל על לימודיו בכולל.
מכיוון שלחייב יש תעודת בגרות והוא מצוי בלימודי הסמכה לרבנות, סבר הנאמן כי הוא אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו וביקש לקבוע את כושר השתכרותו בהתאם לשכר המינימום - 5,300 שקלים. לאור מסקנותיו, המליץ הנאמן להעמיד את צו התשלומים על סך של 2,000 שקלים בחודש, למשך תקופה של 50 חודשים.
האם יש לבטל את הליך חדלות הפירעון מכיוון שהחייב אינו ממצה את כושר ההשתכרות?
מאז תחילת ההליך התבצעו על ידי החייב מספר מחדלים. הוא לא הגיש את הדוחות באופן עקבי וצבר פיגורים במשך חודשיים. הממונה על הליכי חדלות פירעון ציין גם את אי מיצוי כושר השתכרותו כמחדל נוסף, אך מאחר שמצא תועלת בהמשך ההליך עבור הנושים, הציע הממונה לבית המשפט לקבל את המלצות הנאמן בכל הנוגע לתוכנית הפירעון.
לאחר מכן התברר שהחייב הסיר את כל מחדליו, אולם הנושה התנגד לתוכנית הפירעון וטען כי יש לבטל את ההליך מכיוון שהחייב יצר את חובו כלפיו בחוסר תום לב. ואולם, טענת הנושה נדחתה על ידי הנאמן אשר בדק את הדברים ומצא כי החוב לא נוצר בעקבות מרמה או הונאה אלא בשל קלות דעת ופזיזות. כמו כן גילה הנאמן כי חלק גדול מהחוב הוחזר לנושה שלא במסגרת אמצעי הגבייה בהליך חדלות הפירעון.
בנוגע לכושר השתכרותו של הגבר, השופטת הדגישה כי אין הבדל בין לימודי רבנות ללימודי רוח אחרים, ואין לראות בו כאדם שאינו ממצה את כושר ההשתכרות רק מכיוון שהוא מרוויח פחות משכר המינימום.
מה כולל צו השיקום הכלכלי שניתן לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון?
לאור נסיבות המקרה, ובהתחשב ביכולות השתכרותו ומצבו הפיננסי של החייב, הורתה השופטת על צו לשיקום כלכלי. בהתאם לתנאי הצו, החייב יעביר לקופת הנושים סכום כולל של 40,800 שקלים אשר ישולמו באופן זה: מדי חודש ובמשך שנה יעביר החייב סכום של 600 שקלים, לאחר מכן ובמשך שנה יעביר לקופה סכום של 800 שקלים מדי חודש, ולאחר מכן ובמשך שנתיים יעביר בכל חודש סכום של 1,000 שקלים.
יש לך שאלה?
פורום הבראה כלכלית ושיקום כלכלי
לאחר שישלם את מלוא הסכום האמור, החייב יקבל פטור משאר חובותיו. במקרה של הפרת הצו, הוא יהיה חשוף לסנקציות שונות כגון הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכום התשלומים, הטלת הגבלות ואף ביטול הליך חדלות הפירעון.
חדל"פ 35460-02-21
.jpg)
.jpg)
.jpg)
