על פי סעיף 4 לחוק המחשבים, כניסה וגישה לחומרים השמורים במחשב באמצעות התחברות שלא כדין למחשב, מהווה "חדירה לחומר מחשב". מדובר בעבירה פלילית אשר דינה יכול להיות מאסר בפועל של עד שלוש שנים. גם השתלטות על תיבת דואר אלקטרוני או חשבון באחת מהרשתות החברתיות, ללא הסכמתו או אישורו של בעל החשבון, מהווה עבירה על פי סעיף זה.
הגבר פרץ לחשבונות הפייסבוק והמייל של אדם אחר, ושינה את הסיסמאות כך שנמנעה ממנו הגישה אליהם
לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בקריות עונשו של גבר בן 37 אשר הורשע בעבירה זו, לאחר שהשתלט על חשבון הפייסבוק ותיבת המייל של אדם אחר שאינו מכיר ושינה את סיסמאות הכניסה לחשבונות הללו, כך שלבעל החשבונות לא הייתה עוד גישה אליהם.
בעל החשבון יצר איתו קשר באמצעות הודעה לחשבון הפייסבוק, והנאשם ביקש ממנו בתמורה להחזרת השליטה בחשבונות תמונות אינטימיות שלו ושל בחורות שעמן היה בקשר. אחרי שסירב לכך, חשבון הפייסבוק הוחזר לבעליו אולם תיבת המייל מעולם לא הוחזרה לשליטתו.
במסגרת ההליך ביקש הגבר לבטל את הרשעתו כדי לא לפגוע בפרנסתו, אולם השופט לא מצא לכך הצדקה ודחה את הבקשה. עם זאת, הוחלט כי אין צורך בהחמרה בענישה והטלת עבודות שירות, וניתן להסתפק בשירות לתועלת הציבור בלבד. בסופו של דבר הוטלו על הנאשם העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר על תנאי, 120 שעות שירות לתועלת הציבור וכן תשלום פיצוי לבעל החשבונות שנפרצו בסכום של 7,000 שקלים.
מה ביקש הנאשם מבעל החשבונות שאליהם פרץ בתמורה להחזרת השליטה בהם?
העבירה בוצעה בשנת 2018, כאשר הנאשם השיג את דרכי ההתחברות לחשבונות הפייסבוק והמייל של קורבנו. לאחר שנכנס אליהם, שינה את הסיסמאות וכך שלט בהם באופן בלעדי. אחרי שהקורבן גילה זאת, הוא ביקש מהנאשם להשיב לו את השליטה בחשבונותיו. בתגובה לכך ביקש הנאשם שישלח לו צילום של איבר מינו ופרטים על בחורות שהתכתב איתן. הקורבן סירב, אך קיבל בחזרה את השליטה על חשבון הפייסבוק.
במסגרת ההליך המשפטי, הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר של שירות המבחן. התסקיר פירט כי מדובר באדם נורמטיבי ונטול עבר פלילי, נשוי ואב לילדים. קצין המבחן התרשם כי אין לו מאפיינים עבריינים, אולם מכיוון ששלל את האפשרות לטיפול, המליץ קצין המבחן שלא לבטל את ההרשעה ואף להטיל עליו עונש משמעותי באמצעות עבודות שירות.
הפרקליטות טענה כי הנאשם ביצע עבירה חמורה אשר פגעה בפרטיותו של בעל החשבונות, וביקשה מבית המשפט להותיר את ההרשעה על כנה ולהטיל עליו מספר חודשי עבודות שירות. לעומת זאת סניגורו של הנאשם ציין שבמקרים דומים כלל לא מוגש כתב אישום, ומכל מקום לא מדובר בפריצה מתוחכמת. כמו כן נטען כי השליטה בחשבון הפייסבוק הושבה לבעל החשבון באופן מהיר.
מדוע בית המשפט לא נעתר לבקשת הנאשם לביטול ההרשעה?
כדי להימנע מהרשעה פלילית של אדם אשר ביצע עבירה פלילית, בית המשפט בוחן את נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם וקובע האם אפשר לבטל את ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה, והאם ההרשעה תגרום לפגיעה חמורה ולא מידתית בנאשם.
במקרה זה, אמנם הנאשם הורשע בעבירת חדירה לחומר מחשב בלבד, אולם השופט הבהיר כי לא ניתן להתעלם מכך שהוא דרש מבעל החשבונות תמונות אינטימיות בתמורה להשבת השליטה בחשבונות. כמו כן, הוסיף השופט, במעשיו פגע הנאשם באופן קשה בבעל החשבונות, וגישת בית המשפט אינה סלחנית למקרים כאלו. מעבר לכך, הגבר לא הראה פגיעה קונקרטית בעתידו שתיגרם בעקבות ההרשעה, ולכן השופט לא מצא הצדקה לבטל את ההרשעה.
בנוגע לקביעת העונש, השופט התייחס לכך שמדובר בעבירה מתוכננת ושהנאשם פעל לצורך השגת הסיסמאות. כמו כן, אמנם חשבון הפייסבוק הוחזר לבעליו אך הפגיעה בו עדיין הייתה משמעותית, ואילו חשבון הדואר האלקטרוני מעולם לא הושב אליו.
יש לך שאלה?
עם זאת, השופט התייחס גם לעובדה שמדובר בגבר צעיר יחסית, אשר אין לו אורח חיים עברייני ואף הודה בביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה. השופט אף הגיע למסקנה כי הטלת עבודות שירות תפגע בנאשם ובבני משפחתו באופן שאינו הולם את חומרת המעשים. על כן בסופו של דבר הוחלט להטיל עליו עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות וכן תשלום פיצוי בסכום של 7,000 שקלים.
ת"פ 12833-10-20
.JPG)
