לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בסכסוך משפטי שנוצר לאחר מותה הפתאומי של אישה רווקה וללא ילדים, בנוגע לעזבון שהותירה אחריה. בן זוגה של המנוחה הגיש בקשה לקבל צו ירושה, אך אמה ושתי אחיותיה התנגדו לכך. בן הזוג טען כי הם מעולם לא נישאו, אך התנהלו כידועים בציבור במשך יותר מ-20 שנה, ואילו האם והאחיות טענו כי הם אמנם היו בני זוג, אך הם לא היו ידועים בציבור, ולא הייתה שותפות כלכלית ביניהם. הן ביקשו שבית המשפט יקבע כי האם היא היורשת היחידה של בתה.
השופט הבהיר כי מבחינת דיני הירושה, ניתן לקבוע שבני הזוג היו ידועים בציבור גם אם לא היה ביניהם שיתוף כלכלי. במקרה זה, המנוחה ובן זוגה התגוררו יחד במשך שנים רבות וניהלו מערכת יחסים זוגית תקופה ארוכה. על כן נקבע כי הם היו ידועים בציבור, וכי הגבר זכאי לרשת את המנוחה בהתאם לדין. בקשתו לצו ירושה התקבלה, ואילו התנגדותן של האם והאחיות נדחתה. לאור תוצאות המשפט, המתנגדות חויבו בהוצאות המשפט בסכום של 50 אלף שקלים.
האם העובדה שלבני הזוג לא היה רכוש משותף מוכיחה כי הם לא התנהלו כידועים בציבור?
אמה ואחיותיה של המנוחה אשר הגישו את ההתנגדות למתן צו ירושה לבן זוגה, טענו בתוקף כי היא ניהלה מערכת יחסים זוגית עם הגבר, אך הם מעולם לא ניהלו ביחד משק בית משותף. לטענתן, המנוחה הייתה המפרנסת העיקרית ושילמה את הוצאות הבית השוטפות, והשניים התגוררו יחד רק מטעמי נוחות.
עוד טענו בנות המשפחה כי במשך כמעט עשור מתקופת הזוגיות, הגבר ריצה עונש מאסר בבית הכלא. מעבר לכך טענו שלבן הזוג אין כל זכות ירושה בדירתה של המנוחה אשר הושכרה, מכיוון שקנתה את אותה דירה עוד לפני שהשניים הכירו.
האם 20 שנות זוגיות מעידות על כך שבני הזוג היו ידועים בציבור?
מצדו השני של המתרס, טען בן הזוג כי הוא והמנוחה חיו ביחד וניהלו זוגיות ומשק בית משותף במשך יותר מ-20 שנה, עד ליום מותה. לטענתו, קרובי המשפחה משני הצדדים, לרבות המתנגדות בהליך זה, ראו בהם בני זוג לכל דבר ועניין.
עוד טען הגבר כי הם ביקשו למסד את הקשר ביניהם, אך בשל ספקות באשר ליהדותה של המנוחה הם נתקלו בקשיים מצד הרבנות. לטענתו, הם מעולם לא הביאו ילדים לעולם בשל בעיה רפואית שממנה סבלה המנוחה, אך עובדה זו לא מנעה ממנו לקשור את גורלו בגורלה.
מהן זכויות הירושה של ידוע בציבור כאשר בן הזוג הולך לעולמו?
במקרה זה, גדר המחלוקת נגעה בשאלה אם בני הזוג היו ידועים בציבור, לאור העובדה שהם ללא ספק קיימו מערכת יחסים זוגית והתגוררו תחת קורת גג אחת.
טענתן העיקרית של האם והאחיות הייתה שבני הזוג לא קיימו שיתוף כלכלי ביניהם, ולכן אין להגדירם כידועים בציבור. ואולם, השופט הבהיר כי גם אם לא היה שיתוף כלכלי ביניהם, אין בכך כדי לשלול את העובדה שהם היו ידועים בציבור.
חוק הירושה קובע כי ללא צוואה, כאשר מדובר בבני זוג לא נשואים, כאשר אחד מהם הולך לעולמו השני זכאי לקבל את הירושה באופן זהה לבו זוג נשוי. בית המשפט העליון הבהיר כי לפי החוק, מעמדו של ידוע בציבור זהה למעמדו של אדם נשוי בכל הנוגע לזכויות בירושה.
על כן, כדי להכריע האם בן הזוג אשר נותר בחיים זכאי לרשת את בן זוגו לפי החוק, אין צורך לבחון את השיתוף הכלכלי של בני הזוג, אלא לבחון את התנאים שנקבעו בחוק הירושה לקביעת ידועים בציבור: ניהול משק בית משותף, קיום יחסי משפחה ואי נישואין לאף אדם אחר.
יש לך שאלה?
בחינת התנאים הללו הביאה את השופט למסקנה שבמקרה זה מדובר בידועים בציבור. בני הזוג קשרו את גורלם זה בזה וקיימו מערכת יחסים אינטימית במשך שנים רבות, כאשר מגוריהם המשותפים לא התקיימו מטעמי נוחות בלבד, כפי שניסו לטעון המתנגדות. הם אף ניהלו משק בית משותף, ללא קשר לחלוקת הנטל בניהול ובהוצאות משק הבית.
לאור כל זאת, קבע השופט כי בני הזוג היו ידועים בציבור, וקיבל את בקשתו של הגבר לצו ירושה. התנגדותן של האם והאחיות נדחתה, והן חויבו לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 50 אלף שקלים.
ת"ע 23729-08-20
.jpg)
.jpg)
