לאחרונה החליט בית משפט השלום בתל אביב יפו לזכות מאשמה אדם שהואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, זאת אף על פי שנמצאו ברכבו 520 גרם קנאביס. ההחלטה על הזיכוי התקבלה בעקבות הקביעה שהמשטרה עיכבה אותו באופן לא חוקי, ולכן יש לפסול את ההודאה שנתן במשטרה בעקבות תפיסת הסמים והעיכוב הלא חוקי.
אילו ראיות הובילו לזיכויו של הנאשם מהעבירה שיוחסה לו?
במסגרת הכרעת הדין העידו מטעם הפרקליטות שלושה שוטרים, ועדותם הובילה בסופו של דבר להחלטה על הזיכוי - מתנדב משטרתי שלקח חלק בפעילות המשטרתית שהציבה מחסום בכביש אשר בו עוכב הנאשם, השוטרת שעיכבה אותו בפועל וקצין המשטרה שהיה מפקד הכוח באותה פעילות.
על פי עדותו של המתנדב, הם הציבו מחסום משטרתי בכביש שהאט את תנועת כלי הרכב. מטרת המחסום לדבריו הייתה שגרתית, בניסיון לסכל פעילויות פליליות. לא כל רכב נבדק, אלא כאלו שמושכים תשומת לב. רכבו של הנאשם נבדק והוא התבקש לפתוח חלון. אז השוטרת הבחינה בריח חשוד, התבצע חיפוש ברכב והסמים התגלו. הוא הבהיר כי הם פעלו במסגרת פלילית ולא כשוטרי תנועה.
מפקד הצוות העיד כי השוטרת קראה לו להתרשם מהריח החשוד לאחר שהריחה אותו, והוא אכן הריח ריח חזק של קנאביס. על כן הסביר לנאשם שהוא חשוד, וביצע את החיפוש ברכבו. לדבריו, המחסום הוצב במטרה לבדוק רישיונות וחשודים, כאשר בדיקת הרישיונות מתבצעת באופן רנדומלי. הוא ציין כי אינו יודע מדוע דווקא הנאשם עוכב לבדיקה.
במהלך עדותה של השוטרת, היא הסבירה כי המחסום המשטרתי לא נועד למטרה ספציפית, והשוטרים עוצרים בו את כלי הרכב גם לבדיקה שגרתית של רישיונות וגם אם מתעורר בלבם חשד לפעילות פלילית כלשהיא. לדבריה, היא עצרה את רכבו של הנאשם בשל תחושה או אינטואיציה, ורק לאחר שפתח את החלון התעורר חשדה בעקבות הריח שידעה לזהות כריח של מריחואנה.
מה הייתה מטרתו של המחסום המשטרתי, ומדוע הוחלט לעכב דווקא את רכבו של הנאשם?
השופט התרשם מעדותו של המתנדב המשטרתי כמדויקת ביותר, ולפיה מטרת המחסום הייתה עצירת פעילות פלילית או חבלנית, כאשר כלי הרכב עוכבו בהתאם לנתוני נוסעי הרכב - אם מדובר בגבר שנוסע לבדו, הוא עוכב במחסום. אף על פי ששני השוטרים האחרים העידו שהמחסום נועד גם לבדיקת עבירות תעבורה, השופט לא מצא לכך סימוכין בדוחות המשטרתיים.
על סמך העדויות, קבע השופט כי הפרקליטות לא הוכיחה מעל לספק סביר כי עיכובו של הנאשם במחסום נעשה לצורך בדיקת רישיונות, וכי התרשמותו היא שהעיכוב נבע דווקא כחלק מניסיונות השוטרים לחשוף עבירות פליליות. כלומר, הוא עוכב ללא חשד סביר לכך שביצע עבירה לפני עיכובו - ולכן מדובר בעיכוב לא חוקי.
השופט הבהיר כי משמעות דבריו אינה ששוטרים נדרשים להתעלם מפעולות פליליות שהם נחשפים אליהן במקרה במסגרת פעילותם, אולם במקרה זה הסמים נתפסו במהלך לא חוקי של עיכוב שבוצע ללא חשד קודם.
עיכוב חשוד צריך להתבצע אך ורק אם יש חשד סביר לכך שביצע עבירה פלילית לפני שעוכב
השופט המשיך והסביר כי אפילו עיכוב שמתבצע רק למטרת הזדהות פוגע בזכויות יסודיות של המעוכב כגון זכותו לפרטיות וזכותו לחופש תנועה, כאשר הוא נעשה ללא הצדקה. מעבר לכך, כאשר העיכוב לא מתבצע באופן אובייקטיבי ולא על ביס חשד סביר, קיים סיכון שאכיפת החוק תהיה לא שוויונית ואף מפלה בין קבוצות ומגזרים שונים.
על כן במקרה זה, קבע השופט כי פעולת המשטרה הייתה לא חוקית ברמה חמורה, מכיוון שמדובר בעיכוב ללא חשד סביר לצורך חשיפת עבירות פליליות, וללא נסיבות אשר יכולות להצדיק עיכוב לא חוקי.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
מכיוון שהסמים נתפסו במהלך העיכוב הלא חוקי, קבע השופט כי הם לא יכולים לשמש כראיה בתיק. כדי לשמור על הגינות ההליך המשפטי, פסל השופט גם את הודאתו של הנאשם בהחזקת הסמים שהתבצעה במשטרה לאחר אותו עיכוב בלתי חוקי. לנוכח פסילת הראיות, קבע השופט כי אשמתו של הגבר לא הוכחה, והוא זוכה מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
ת"פ 18997-11-19
.JPG)
