האם ההחלטה על אי קבלתה של מועמדת לעבודה כקופאית נקבעה לאחר שהתברר כי היא בהריון, או שמא בעקבות סיבות אחרות? האם הליך הקבלה לעבודה נעשה בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה או שהאישה הופלתה בגלל הריונה?
בסוגיה זו נדרש להכריע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרת תביעה שהגישה האישה כנגד מקום העבודה - רשת סופרמרקטים, בטענה שעל החברה לפצות אותה עבור אי קבלתה לעבודה מסיבות פסולות.
מועמדת לעבודה אינה חייבת להודיע על הריונה במהלך ראיון העבודה - עד החודש החמישי להריון
החברה טענה להגנתה כי ההחלטה על אי קבלתה לעבודה התבססה על כך שהעובדת לא הייתה מהימנה מספיק לצורך ביצוע התפקיד, אשר כרוך בניהול כספים, וזאת משום שלא דיווחה על ההריון במהלך ראיון העבודה. השופט קבע כי היו לה את כל הכישורים המתאימים לביצוע העבודה, והזכיר כי אישה לא חייבת לספר על הריון בראיון עבודה בשלב מוקדם כזה של ההריון, אלא רק מחודש חמישי.
בנסיבות אלה קבע השופט כי העובדה שהאישה לא התקבלה לעבודה רק מכיוון שלא סיפרה על ההריון בראיון העבודה סותרת את הוראות החוק ומדובר באפליה פסולה. התביעה התקבלה, והאישה תזכה לפיצויים בסכום של 30 אלף שקלים. כמו כן תשלם לה החברה את הוצאות המשפט בסכום של 4,000 שקלים.
מדוע החליטה האישה לספר על ההריון לפני בדיקת הפוליגרף, וכיצד הודעתה השפיעה על המשך תהליך קבלתה לעבודה?
בשנת 2019 הגיעה התובעת לראיון העבודה, בהיותה בחודש השלישי להריונה. בשלב זה עוד לא סיפרה על ההריון, ונקבע לה שבוע התלמדות שבסופו נדרשה לעבור בדיקת פוליגרף, לאור אופי העבודה עם כספים בקופה ראשית. ואכן, לאחר שבוע התלמדות הגיעה לבדיקת הפוליגרף, שם החליטה לספר על ההריון משום שחששה להתחבר לאלקטרודות.
בתגובה לדבריה אמר לה הבודק שהם לא מבצעים פוליגרף לנשים בהריון, והעביר אותה תשאול במקום הבדיקה. לסיכום ציין כי התרשם מעובדת שירותית, חביבה ואחראית, וקבע כי מהימנותה תואמת באופן חלקי את העבודה, לאור העובדה שלא סיפרה על ההריון במהלך ראיון הקבלה לעבודה.
כשעתיים לאחר מכן הודיעו לתובעת שהחליטו שלא להעסיק אותה, אף על פי שכבר ניתן לה סידור עבודה ולא היו מתמודדות נוספות לתפקיד. על רקע דברים אלה, טענה האישה כי הסיבה היחידה שבגללה לא התקבלה לעבודה היא הריונה. המעסיקה טענה לעומת זאת כי לא התאימה לתפקיד לאור קביעתו של בודק הפוליגרף על מהימנות חלקית בלבד לתפקיד.
כאשר מוגשת תביעה בגין אפליה בהליך הקבלה לעבודה - המעסיק הוא זה שצריך להוכיח כי לא פעל בניגוד לחוק
בשל הקושי בהוכחת הטענה לאפליה, נקבע בבית הדין הארצי לעבודה כי על המעסיק מוטלת חובת ההוכחה שלא פעל בניגוד לחוק בהליך הקבלה לעבודה, כאשר העובד נדרש להוכיח שלא הייתה קיימת עילה אחרת לאי העסקתו.
על כן בדק השופט תחילה האם כישוריה של התובעת התאימו לתפקיד שאותו הייתה אמורה לבצע. לאור ניסיונה הקודם בעבודה בקופה ראשית והעובדה שהשתלבה היטב בעבודה במהלך שבוע ההתלמדות, קבע השופט כי אכן כישוריה המקצועיים התאימו למשרה.
לאחר מכן בחן השופט מאיזו סיבה החברה לא קיבלה את העובדת לתפקיד בסופו של דבר. המעסיקה טענה כי אי קבלתה לעבודה לא התבססה על הריונה, אלא על העובדה שלא סיפרה על ההריון בראיון העבודה, דבר שערער את מהימנותה.
במסגרת ההליך המשפטי העיד בודק הפוליגרף שהתרשמותו מהתובעת הייתה חיובית, והסביר כי הפגם היחיד שמצא במהימנותה נבע מכך שלא סיפרה במהלך הריאיון על הריונה, דבר שמצביע על חוסר יושרה וחוסר אמינות.
האם אי דיווח על הריון במהלך ראיון עבודה פוגע במהימנות ובאמינות המועמדת לעבודה?
בודק הפוליגרף הסביר כי אמנם אין חובה חוקית לדווח על הריון במהלך ריאיון עבודה, אולם לעניות דעתו מדובר בהסתרת מידע שפוגעת באמינות המועמדת. ואולם, השופט הצביע על סתירה בדבריו, מאחר שכאשר נשאל על הסתרת נטייה מינית בריאיון עבודה, הוא טען שאין עם זה כל בעיה. כלומר, לא עצם ההסתרה הובילה אותו להטיל ספק במהימנותה של התובעת - אלא, העובדה שהסתירה את הריונה.
דברים אלו מרוקנים מתוכן את מטרת החוק, סיכם השופט - אי אפליית נשים בהריון בתהליך הקבלה לעבודה. החוק מחייב נשים לספר על הריונן רק מהחודש החמישי ואילך, וגילוי ההריון במהלך ריאיון העבודה לא היה הכרחי לעבודה.
יש לך שאלה?
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
על כן, קבע השופט, המעסיקה הפלתה את התובעת משום שלא קיבלה אותה לעבודה רק בגלל ההריון, ועליה לשלם לה פיצויים בגין אפליה פסולה בסכום של 30 אלף שקלים. מלבד זאת תשלם החברה את הוצאות המשפט של האישה, בסכום של 4,000 שקלים.
סע"ש 22910-12-19