ויכוח שהתלהט בין לקוחה בחנות בגדים בקניון מוכר בירושלים לבין אחד המוכרים בחנות, נדון לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, לאחר שהמוכר הגיש תביעת לשון הרע כנגד הלקוחה. המוכר טען כי האישה, אשר חיכתה בקופה ואיבדה את הסבלנות כינתה אותו בכינויי גנאי על רקע מוצאו "ערבי מניאק", "מחבל" ועוד. לאחר שסירב לתת לה שירות, שבה לחנות עם אחותה והטיחה בו כינויים נוספים. את המפגש הזה תיעדה בסרטון והעלתה אותו לפייסבוק, שם נחשף בפני אלפי אנשים.
האישה תחילה טענה כי המוכר תקף אותה, ולאחר מכן שינתה את גרסתה וטענה כי התובע תחילה העליב אותה ולכן הגיבה כפי שהגיבה, וכן כי הרגישה שהוא מתנכל לה מאחר שהיא דתיה. ואולם, על פי הראיות והעדויות שנשמעו במהלך המשפט, קיבלה השופטת את גרסתו של המוכר וקבעה כי הלקוחה אכן השתמשה בביטויים מפילים המהווים לשון הרע כנגדו.
מדובר בפרסומים חמורים, המשיכה השופטת, שאף הוחמרו לנוכח התפוצה בפייסבוק, שם הציגה האישה את המוכר כמי שסירב לשרת אותה ממניעים גזעניים, דבר שהשופטת קבעה שלא קרה. על כן חויבה הלקוחה לפצות את המוכר בסכום של 60 אלף שקלים, וכן לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינו בסכום של 15 אלף שקלים.
כיצד נקבע מה באמת אירע בחנות הבגדים לנוכח הגרסאות הסותרות שהציגו הצדדים?
בשנת 2019 עמדה הלקוחה בתור לקופה, וביקשה מהמוכר לפתוח קופה נוספת. לטענתו, הוא הסביר לה שהדבר לא אפשרי מכיוון שהקופאית בהפסקה, והיא איבדה את הסבלנות והחלה להטיח בו עלבונות על רקע מוצאו הערבי. הוא הודיע לה שלא ישרת אותה בגלל דרך התבטאותה, ולבסוף היא עזבה את החנות בכעס.
כעבור שעתיים שבה הלקוחה לחנות, מלווה באחותה, והחלה לתעד בווידאו את המוכר תוך כדי שהיא מכנה אותו בכינויים פוגעניים. הוא הזמין את מאבטחי הקניון למקום, והיא המשיכה לגדף אותו עד שעזבה את החנות. הלקוחה הזמינה את המשטרה ולבסוף החליטו הצדדים שלא להגיש תלונה.
המוכר ציין שחשב כי הסיפור נגמר, אולם הלקוחה פרסמה את הסרטון בפייסבוק והוא קיבל תפוצה רחבה. בסרטון לא רואים את הגידופים מצדה של האישה, והיא הציגה בו את המוכר כמי שלא נתן לה שירות על רקע גזעני, ואף תפס את ידה בחוזקה.
הסרטון והעדויות מהמקום חיזקו את טענותיו של המוכר, והפריכו את טענותיה של הלקוחה
בתחילת ההליך המשפטי, הכחישה הלקוחה שגידפה את המוכר וטענה כי השפיל אותה משום שהיא דתייה מול כל האנשים שהיו בחנות באותה עת. עוד טענה כי המוכר תקף אותה וחבט בה. לאחר מכן שינתה את גרסתה וטענה כי אכן גידפה את הגבר, אך משום שהוא הטיח בה עלבונות קודם לכן.
ואולם, השופטת התרשמה מעדותו המהימנה והאמינה של המוכר. עדותו קיבלה תמיכה גם מעדויות אחרות של שתי נשים אשר היו בחנות באותו הזמן. על פי הראיות, קבעה השופטת כי האישה הטיחה בגבר ביטויים גזעניים, וסילפה את מה שאירע בפוסט שהעלתה לאחר מכן לפייסבוק.
מדובר בלשון הרע, קבעה השופטת, משום שפרסומיה של הלקוחה השפילו אותו ואף ביזו אותו בשל מוצאו. נוכח התנהלותה של הנתבעת והעובדה שאף לא התנצלה בפניו של התובע, קבעה השופטת כי היא לא חוסה תחת הגנת תום הלב שבחוק איסור לשון הרע.
מהו גובה הפיצוי הראוי על פרסום לשון הרע על רקע מוצאו של אדם?
הביטויים שבהם השתמשה הלקוחה חמורים, קבעה השופטת, ונאמרו הן לעיני קהל האנשים בחנות והן בתפוצה רחבה מאוד בפייסבוק. מעבר לכך, הלקוחה ניסתה להצדיק את התנהגותה הפוגענית ומעולם לא התנצלה על דבריה.
יש לך שאלה?
עם זאת, השופטת הביאה בחשבון שחלק מהכינויים הפוגעניים נאמרו רק בפני קהל מצומצם של לקוחות החנות. כמו כן, השופטת לא התרשמה שהדברים נאמרו בכוונה זדונית לפגוע. בחינת פסקי דין שניתנו במקרים דומים בעבר הביאה את השופטת למסקנה כי סכום הפיצוי הראוי במקרה זה יעמוד על סך של 60 אלף שקלים. נוסף על הפיצוי, חויבה הנתבעת לשלם גם את הוצאות המשפט של התובע בסך של 15 אלף שקלים.
ת"א 22394-08-19
.jpg)
.jpg)
