מהי חובת הזהירות אשר חלה על משרד החינוך והמועצות האזוריות, אשר בין היתר אחראים על בטיחותם של העובדים בגני הילדים ובבתי הספר? לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בקריית גת תביעתה של גננת אשר עבדה בגן ילדים במועצה המקומית תל שבע, בעקבות פציעה שאירעה לה בגן בשנת 2014.


הגננת תבעה את משרד החינוך והמועצה האזורית בטענה שהתרשלו בשמירה על סביבת עבודה בטיחותית, וזאת מכיוון שנפילתה התרחשה כאשר טיפסה על כיסא לצורך קישוט הגן - פעילות המהווה חלק מעבודתה השוטפת. מכיוון שלא סופק לה סולם או כיסא בטיחותי, טענה הגננת כי הנתבעים הפרו את חובתם החוקית כלפיה.


הנתבעים טענו מנגד כי התאונה כלל לא התרחשה, ואם התרחשה - האשמה מוטלת על הגננת, אשר הסתכנה מרצונה וטיפסה על הכיסא. ואולם, השופט קיבל את עדותה של הגננת, ואף הבהיר כי הנתבעים אינם אוסרים על גננות לעלות על כיסאות ואף מצפים שהגנים יהיו מקושטים. מאחר שלא דאגו לספק כיסא בטיחותי או כל אמצעי בטיחות אחר - התביעה התקבלה. הגננת תפוצה בסכום של 78 אלף שקלים, וכן תקבל מהנתבעים תשלום על הוצאות שכר טרחת עורכי דינה בסך של כ-13 אלף שקלים.


המועצות המקומיות ומשרד החינוך נדרשים לספק לגננות סביבת עבודה בטוחה ולספק להן אמצעי בטיחות


בין הטענות השונות שהעלו הנתבעים, הם טענו שהגננת לא התנהלה בהתאם להנחיות הבטיחות, לא בדקה את הכיסא שעליו עלתה ולא ביקשה שהסייעת תעזור לה. מדובר באישה שנהגה בחוסר זהירות ועל דעת עצמה, טענו, ואם אכן נפצעה - התאונה אירעה רק בגלל חוסר זהירותה.


במהלך הדיונים בתביעה זימנה הגננת לעדות שלוש סייעות מגן הילדים, ואילו הנתבעים לא זימנו עדים. לאחר שמיעת העדויות והטענות, ביסס השופט את מסקנותיו - הנפילה מהכיסא אירעה כשהגננת קישטה את הגן, כתוצאה מכך שרגלי הכיסא התעקמו.


השופט התרשם מעדותן של הגננת והסייעות, וציין כי התרשם מכנותן. מנגד, ציין השופט לרעת הנתבעים את העובדה שלא זימנו עדים מטעמם, כגון מנהל הגן או החוקר שבירר את נסיבות התאונה מטעמם.


מכיוון שהגננות נדרשות לקשט את גני הילדים, ומאחר שאין איסור לטפס על כיסא לצורך פעולה זו - מצופה ממשרד החינוך והמועצה המקומית לספק כיסאות בטיחותיים


על פי פסיקת בית המשפט העליון, הן משרד החינוך והן המועצה המקומית אחראים על בטיחות העובדים במוסדות החינוך. כפי שהסבירו הנתבעים, לא חל כל איסור על העובדים לטפס על כיסאות לצורך תליית קישוטים, ומצופה מהגננות לשט את הגנים. על כן, קבע השופט כי הנתבעים מחויבים לספק לעובדים כיסאות בטיחותיים שיהיו יציבים מספיק כדי לשאת אותם.


ואולם, במקרה זה הכיסא שעליו עמדה הגננת התעקם וקרס. הנתבעים לא הוכיחו כי לגננת סופק ציוד בטיחותי, ולכן קבע השופט כי הם התרשלו, וכי התרשלותם גרמה לפציעתה של הגננת. עוד קבע השופט כי אמנם הגננת הייתה יכולה לבדוק את הכיסא לפני שטיפסה עליו, אולם היא אינה אשת מקצוע ולכן האשם התורם שלה לפציעתה הוא מינימלי ועומד על 5% בלבד.


מהו הנזק שנגרם לגננת בעקבות נפילתה?


לצורך קביעת גובה הפיצוי, מינה בית המשפט מומחית רפואית מתחום האורתופדיה, אשר קבעה כי הגננת סבלה במשך שבועיים מנכות של 100%, ובשבועיים שלאחר מכן מנכות בשיעור של 30%. כעת נותרה לה נכות צמיתה בגין מגבלות בברך בשיעור של 5%.


מאחר שהגננת ממשיכה לעבוד באופן קבוע ושכרה אף עלה מאז התאונה, נקבע כי היא לא זכאית לפיצויים עבור הפסדי השתכרות בעבר, אך לאור הסיכון כי הפציעה תשפיע על היקף עבודתה בעתיד, נקבע כי היא זכאית לפיצוי של 50 אלף שקליפ עבור הפסדי השתכרות בעתיד.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


כמו כן נקבע כי הגננת תפוצה בסך של 25 אלף שקלים עבור כאב וסבל, ותקבל סכום של 4,000 שקלים עבור העזרה שלה הזדקקה מבני משפחתה מיד לאחר התאונה. עוד נקבע שהיא זכאית לפיצויים של 3,000 שקלים עבור הוצאות רפואיות שונות. בסך הכול ולאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 5%, נקבע סכום הפיצויים הכולל על סך של 78 אלף שקלים. כמו כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות המשפט ושכר הטרחה של הגננת, בסכום של כ-13 אלף שקלים.

 

ת"א 32734-05-20