במשך יותר מ-13 שנה הועסקה עובדת בחברה הנדסית, התקדמה מעת לעת והגיעה לתפקיד ניהולי בכיר. ואולם, כחצי שנה לפני שהסתיימה תקופת העסקתה, היא גילתה כי מעסיקיה הפסיקו להעביר לה כספים לקרן הפנסיה וקרן ההשתלמות - אף על פי שניכו את התשלומים הללו משכרה. נוסף על כך, המעסיקים הפסיקו לשלם לה עבור ביטוח אובדן כושר עבודה.


האם העובדת הייתה זכאית להתפטר בדין מפוטרת עקב אי הפרשת כספי הפנסיה?


העובדת פנתה אל המעסיקים שוב ושוב כדי שיעבירו את הכספים המגיעים לה, ולאחר שהעניין לא טופל התריעה כי מדובר בהרעת תנאים מוחשית, וכי היא עומדת להתפטר אם הכספים לא יועברו. לאחר חודש התפטרה לבסוף, וכעת נדונה תביעתה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר במסגרתה דרשה לקבל פיצויי פיטורין ופיצויים בגין אי הפקדת הכספים.


המעסיקים טענו כי העובדת הייתה אחראית לארגון התנגדות ממשית בקרב עובדי החברה, ובמעשיה גרמה נזקים לעסק. טענה זו לא שינתה את מסקנתו של השופט כי היא הייתה זכאית להתפטר בדין מפוטרת לקבל פיצויי פיטורין לאור אי הפרשת כספי הפנסיה.


התביעה התקבלה והמעסיקים חויבו לשלם לעובדת סכום כולל של 278 אלף שקלים, הכולל פיצויי פיטורין, פיצוי בגין הלנת פיצויי הפיטורין, וכן פיצויים על הפרשות חסרות לפנסיה ולקן ההשתלמות. נוסף על כך ישלמו המעסיקים את הוצאותיה המשפטיות של העובדת בהליך זה בסכום של 20 אלף שקלים.


פניותיה של העובדת נענו שוב ושוב כי העניין בטיפול, אך בפועל המעסיקים לא הסדירו את החובות


על פי התשתית העובדתית שהוצגה במסגרת התביעה, באמצע שנת 2018 גילתה התובעת כי לא קיבלה את כספי הפנסיה החל מחודש מארס, בעקבות התראה שקיבלה מחברת הביטוח. היא פנתה למעסיקה בספטמבר וביקשה להסדיר את התשלומים. באותו היום קיבלה הודעה שהעניין בטיפול.


חודש וחצי חלפו מבלי שקרה דבר, והעובדת פנתה למעסיקים בשנית בבקשה להסדרת העניין. שוב קיבלה הודעה שהעניין בטיפול, אך חלפו שבועיים ללא שינוי. היא פנתה למעסיקיה שוב, ולאחר שהחובות לא הוסדרו שלחה מכתב התראה עקב הרעה בתנאי ההעסקה, שבמסגרתו הודיעה כי אם הכספים לא ישולמו בתוך חודש, היא תיאלץ להתפטר.


בתחילת חודש דצמבר של אותה שנה, המעסיקה שלחה לעובדת מכתב ובו הודעה על אי כוונתה של החברה להפסיק את עבודתה ועל הסדרת התשלומים לקופת הפנסיה. באותו מכתב העלתה גם ביקורת על תפקודה בעבודה, וכן על כך שהיא מארגנת התנגדות בקרב העובדים, דבר הגורם נזקים לחברה. בסוף החודש, לאחר שהתשלומים הוסדרו בצורה חלקית בלבד, התפטרה העובדת.


האם התנגדותה של העובדת להנהלה קשורה לזכאותה לקבל פיצויי פיטורין?


על פי חוק פיצויי פיטורין, במקרה של הרעה בתנאי העבודה, ובין היתר אי תשלום זכויות, ניתן להתפטר ושהדבר ייחשב לפיטורין לכל דבר ועניין. אחרי שבחן את מסכת הראיות, השופט קבע כי זה בדיוק מה שקרה במקרה הזה. זאת מאחר שהמעסיקים הפסיקו לשלם לה לקרן הפנסיה, והדבר מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.


בנוגע לארגון התנגדות העובדים על ידי התובעת, הבהיר השופט כי אין לכך קשר לזכאותה לפיצויי הפיטורין. לא מדובר בהפרת משמעת, ואין קשר בין התארגנות כזו או אחרת שכלל לא הוכחה לבין התפטרותה, כך קבע השופט. על כן נקבע כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורין בסך של כ-163 אלף שקלים.


העובדת לא קיבלה את פיצויי הפיטורין במשך שלוש שנים, וכעת תקבל פיצויים גם בגין הלנת פיצויי הפיטורין


במקרה זה היה ברור שהעובדת זכאית לקבל את פיצויי הפיטורין, כך קבע השופט, וזאת בניגוד למקרים שבהם קיימת מחלוקת אמיתית בנוגע לעצם הזכאות לפיצויי פיטורין. מכיוון שהמעסיקים התעקשו לשלם את פיצויי הפיטורין עד לעצם היום הזה, נקבע שעליהם לשלם פיצויים גם בגין הלנת פיצויי הפיטורין, בסכום של 80 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני פנסיה | פרישה מעבודה


מעבר לכך חויבו המעסיקים לשלם לתובעת את ההפרשות החסרות לקרן הפנסיה בסכום של כ-24 אלף שקלים, וכן את ההפרשות החסרות לקרן ההשתלמות בסכום נוסף של כ-11 אלף שקלים. סכום הפיצויים הכולל הגיע לסך של 278 אלף שקלים, ונוסף אליו ישלמו המעסיקים גם את הוצאות המשפט של העובדת, בסך של 20 אלף שקלים.

 

סע"ש 49394-01-19