סטרואידים אנאבוליים הם תכשירים האסורים לשימוש על ידי משרד הבריאות, היות שנטילתם עלולה לגרום תופעות לוואי חמורות כגון קרישי דם, התקפי לב, כשל בכליות, גידולים סרטניים ומוות. למרות הסכנות הבריאותיות הרבות והמשמעותיות הקשורות בנטילתם, ספורטאים בכלל ומפתחי גוף בפרט נוהגים להשתמש בהם, מאחר שהם ידועים כמשפרים ביצועים ספורטיביים ומפתחים את מסת השריר.
מה העונש הצפוי לאדם שמייצר ומוכר את התכשירים המסוכנים בניגוד לחוק?
לאחרונה ניתן בבית משפט השלום באשדוד גזר דינו של אדם העוסק בפיתוח גוף, בעל עסק לתוספי תזונה, אשר במשך ארבע שנים ייצר ומכר לאנשים פרטיים ולמפיצים סטרואידים אנאבוליים אף על פי שאין לו כל רישיון לרוקחות או השכלה רפואית כלשהיא, ומבלי ששמר על תנאי היגיינה ואחסנה נאותים של התכשירים.
הגבר אשר היה ידוע בקהילת מפתחי הגוף בארץ, גרם לחלק מלקוחותיו לתופעות לוואי קשות כגון הקאות, רעידות, נשירת שיער ועוד. מלבד זאת, הוא אף סימן את מוצריו בתווית של מותג ידוע, וכן לא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו אשר הגיעו לסך של כ-700 אלף שקלים.
בהתחשב במכלול הנסיבות, החליטה השופטת כי הנאשם ירצה 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, בניכוי חודשיים שבהם שהה במעצר. נוסף על כך הוטל עליו לשלם קנס בסכום של 30 אלף שקלים.
הגבר הטעה את לקוחותיו אשר לא ידעו כי הוא זה שמייצר את הסטרואידים, ייעץ להם כיצד ליטול את התוספים המסוכנים ואף לא שלח אותם לבצע בדיקות רפואיות לאחר שהתלוננו על תופעות הלוואי
הגבר, בן 35, גרוש ואב לילד, הורשע ב-13 עבירות שונות, אשר כוללות בין היתר עבירות על פקודת הרוקחים הנוגעות לייצור ושיווק התכשירים, טיפול רשלני בתרופות, קבלת דבר במרמה, השמטת הכנסות, זיוף פנקסים ופגיעה בסימן מסחר ללא רשות.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא שכר מחסן והקים בו מעבדה מאולתרת לייצור החומרים, שם סימן אותם בסימן מסחרי של חברת תרופות קנדית מוכרת, ומכר את התכשירים שרקח הן לספקים אשר הפיצו אותם והן ללקוחות פרטיים. הוא הדריך את לקוחותיו לגבי המינון, וכשאלו ציינו בפניו כי נגרמו להם תופעות לוואי קשות, ציין שזה מראה על אפקטיביות הטיפול. הוא לא דיווח על הכנסותיו והתחמק מתשלום מס.
האם יש להתחשב בכך שמדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר ההליך הפלילי שהתנהל נגדו היווה עבורו גורם מרתיע?
שירות המבחן התבקש לספק את חוות דעתו בנוגע לנאשם, בהתאם לסיכום שהושג בין הצדדים במסגרת הסדר טיעון. קצינת המבחן התרשמה כי מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, אשר הסתבכותו במעשים הפליליים נבעה מרצונו להתקדם בענף פיתוח הגוף.
מאחר שהשתלב בהליך טיפולי ועשה מאמצים רבים להמשיך באורח חיים נורמטיבי, תוך לקיחת אחריות והבעת חרטה עמוקה על מעשיו, קצינת המבחן המליצה על ענישה שיקומית מקלה, הכוללת שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וצו מבחן למשך תקופה של שנה.
כיצד נקבע העונש כאשר מדובר בתיק תקדימי אשר לא קיימים לגביו פסקי דין דומים?
בין הצדדים היה פער גדול בנוגע לעונשים שיש להטיל על הגבר. הפרקליטות ורשות המסים ציינו שמדובר בעבירות חמורות אשר התבצעו במשך זמן רב תוך סיכון הציבור ואדישות לנזקים הפיזיים שנגרמו לאנשים אשר צרכו את הסטרואידים, זאת תוך עשיית רווחים משמעותיים שהגיעו לכ-600 אלף שקלים. המדינה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר שלא יפחת מארבע שנים ורשות המסים ביקשה להטיל עליו קנס שלא יהיה נמוך מ-70 אלף שקלים.
מנגד ביקש הסנגור להתחשב בתסקיר החיובי אשר ניתן בעניינו על ידי שירות המבחן, והדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי אשר שינה לחלוטין את חייו בעקבות ההליך המשפטי. עוד ציין הסנגור כי הנאשם השתמש בעצמו בסטרואידים שרקח, וביקש לאמץ את המלצותיו של שירות המבחן בנוגע לענישה.
יש לך שאלה?
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית
בחינת מכלול הנסיבות הביאה את השופטת למסקנה כי מתחם הענישה ההולם במקרה זה צריך לנוע בין 12 חודשי מאסר ועד 36 חודשים מאחורי סורג ובריח. לאור התרשמותה כי הגבר אכן עבר הליך שיקומי משמעותי, אשר מצדיק לקבוע את עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה, בסופו של דבר נקבע כי עליו לרצות מאסר למשך 12 חודשים, וכן לשלם קנס בסכום של 30 אלף שקלים.
ת"פ 22446-11-18
