תביעה מאוחרת לבירור אבהות: האם אושרה בקשת גבר לוודא שהוא אביהם של ילדים בני 15 ו-12?

מטרתה של תביעת אבהות או בקשה לבירור אבהות היא לקבוע אם גבר מסוים הוא אביו של ילד, או שמא הוא אינו אביו. התביעה מתבררת בבית המשפט לענייני משפחה, ולא ניתן לבצע בדיקת אבהות ללא קבלת אישור וצו מבית המשפט. זאת מכיוון שלקביעת אבהות יש משמעויות והשלכות רבות, החל מקביעת תשלומי מזונות והסדרי משמורת ועד השלכות מבחינת ההלכה הדתית.

כאשר ישנו חשש כי בדיקה גנטית לקביעת אבהות עלולה לגרום נזק לילד, למשל עקב הכרזתו כממזר, בקשת האבהות לא תאושר על ידי בית המשפט.

מדוע הגבר ביקש לברר את אבהותו שנים רבות לאחר שהילדים נולדו וגדלו בידיעה שהוא אביהם?

לאחרונה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בקשתו של גבר לבירור אבהותו בנוגע לשני ילדים, הגדול שבהם בן 15 והקטנה בת 12, כאשר הגבר רשום כאביו של הילד במרשמי משרד הפנים. אמם של הילדים היא גרושתו.

הגבר טען כי קיימים אצלו סימני שאלה בנוגע לאבהותו, אשר התקיימו כבר שנים רבות, מאחר שהוא חושד כי גרושתו בגדה בו באותן שנים. שירותי הרווחה, האפוטרופוסית לדין הקטינים שמונתה על ידי בית המשפט, הפרקליטות, אמם של הילדים ואף הילדים עצמם - הביעו את התנגדותם לבקשה זו.

לאחר שסירב לבקשת בית המשפט למשוך את הבקשה, השופטת אשר נדרשה להכריע בהליך החליטה לדחות את התביעה. זאת מכיוון שבהליכים משפטיים רבים אשר התנהלו במשך השנים, הגבר מעולם לא הכחיש את אבהותו אלא ממש להיפך - טען שהילדים הם כל עולמו והוא יפעל ככל שצריך כדי להיות חלק אינטגרלי מחייהם.

כמו כן נדחתה התביעה בשל השיהוי הרב של הגשתה - 15 שנים לאחר שהילד נולד, ו-12 שנה לאחר שהילדה נולדה. הגבר לא נתן הסבר משכנע לסיבת השיהוי, כאשר במשך כל השנים הללו חיו הילדים וגדלו בידיעה ברורה שהוא אביהם.

הפגיעה הצפויה לילדים מהליך בירור האבהות גוברת במידה רבה על זכותו של הגבר להסיר את ספקותיו

מעבר לסיבות אלה, הזכירה השוטפת כי על פי חוק מידע גנטי, בית המשפט יאשר לבצע בדיקת אבהות רק במקרים שבהם קיים צורך ממשי לבצע אותה, אשר גובר על הפגיעה האפשרית בילדים מעצם ביצוע הבדיקה.

במקרה זה, מעבר לרצונו של הגבר להסיר את ספקותיו, הוא לא סיפק כל צורך ממשי אחר לביצוע הבדיקה. עם כל ההבנה לקשייו, ציינה השופטת, הפגיעה הצפויה לשני הילדים מביצוע הבדיקה גוברת על קשיים אלו.

בנוגע לילד, מדובר בפגיעה במעמדו האישי במקרה שיתברר כי הגבר אכן אינו אביו, ומבחינת ההלכה היהודית הוא יהפוך ל"שתוקי" - ילד אשר אביו אינו ידוע ולכן ישנו ספק באשר לממזרותו.

פגיעה הלכתית זאת מתווספת לפגיעה הצפויה בזהותו של הילד אשר נבנתה במשך 15 שנה בידיעה שהגבר הוא אביו.

האם ניתן לבצע בדיקת אבהות רק לגבי הילדה הקטנה יותר, אשר הגבר אינו רשום כאביה?

בנוגע לילדה בת ה-12, אשר לכאורה בדיקת אבהות יכולה לשפר את מצבה משום שהגבר אינו רשום כאביה, שקלה השופטת בכובד ראש את התנגדותה לביצוע ההליך - התנגדות שהובעה בקול ברור וחד.

התנגדותה קיבלה משנה תוקף בכך שעמדה זהה לעמדתה הביעה האפוטרופוסית לדין שמונתה עבורה, וכך גם הפרקליטות והרווחה. דעת כל הגורמים הייתה זהה - בירור האבהות עלול לפגוע במצבם הנפשי של שני הילדים ואינו משרת את טובתם.

השופטת ציינה כי בדומה לאחיה, זהותה ודימויה העצמי ייפגעו באופן קשה אם ממצאי הבדיקה יגלו כי הגבר אינו אביה הביולוגי, היות שהיא קשורה אליו מאוד ומכירה אותו כל חייה כאביה.

יש לך שאלה?

פורום אבהות | גניבת זרע

על כן, בסופו של ההליך, בקשתו של הגבר נדחתה על כל חלקיה, והוא חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעת - גרושתו - אשר יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בסכום של 5,000 שקלים. השופטת הביעה תקווה שהגבר ימצא את הדרך לחזור ולהיות בקשר עם הילדים, קשר אשר נפגע לאחרונה, וכן הזהירה אותו שלא יבצע בדיקה גנטית בניגוד לחוק ולא בהתאם לאישורו של בית המשפט.

תמ"ש 68681-06-20