מהו מקום המגורים הקבוע של ילדים קטנים, אשר עלו עם הוריהם לישראל אך אביהם חזר לארצות הברית לאחר שנפרד מאמם? שאלה זו עמדה במרכזה של תביעה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. האב, אשר הגיש את התביעה כשנה וחצי לאחר מועד העלייה לארץ, ביקש ששלושת הילדים - בני חמש וחצי, שלוש וחצי ושנה וחצי - יחזרו להתגורר עמו בארצות הברית.


האב טען כי הוא וגרושתו הסכימו מראש שהעלייה לישראל תהיה בגדר ניסיון זמני, וכי כל אחד מהם יוכל לחזור לחו"ל עם הילדים במסגרת פרק הזמן שקבעו ביניהם. זאת אף שבתם הקטנה נולדה בישראל וגדלה בה מיום היוולדה, ושני אחיה השתלבו במדינה בגילאים רכים מאוד. האם מנגד הכחישה כי חתמו על הסכם שכזה.


כיצד מתבררים סכסוכים על מקום מגוריהם של ילדים על פי אמנת האג?


בהתאם לאמנת האג אשר נוגעת במקרים של חטיפת ילדים או סכסוך על מקום מגוריהם, יש לבחון מהי טובת הילדים במקום מגוריהם הרגיל. לאחר קביעת מקום המגורים, ניתן יהיה להמשיך ולדון בסוגיות כגון משמורת. במקרה הזה, השופטת קבעה באופן חד משמעי כי מקומם של הילדים הוא בישראל. הם עלו ארצה בגילאים קטנים, והילדה הקטנה אף נולדה כאן, כך שלמעשה הם אינם מכירים מציאות אחרת.


השופטת אף הדגישה כי עלייה לישראל אינה יכולה להיחשב זמנית, משום שכל עולה מצהיר כי הוא מתכוון להתיישב בארץ. על כן תביעתו של האב נדחתה, והוטל עליו לשלם את הוצאות המשפט בסכום כולל של 45 אלף שקלים.


בני הזוג עלו לישראל במסגרת ניסיון שלום בית, אך לבסוף נפרדו באופן סופי


לאחר תקופת נישואין קצרה, נוצר משבר גדול בין בני הזוג אחרי שהתגלה כי הבעל ניהל רומן עם אישה אחרת ואף הביא איתה ילדים לעולם. בניסיון להתגבר על המשבר ולנסות להציל את מערכת היחסים, החליטו השניים לעלות ארצה. באותה עת חתמו בני הזוג על הסכם הנוגע לשני ילדיהם, וכאשר הגיעו לישראל הייתה האישה בהריון עם בתם השלישית.


השניים נפרדו באופן סופי בשלהי שנת 2020, וכעבור חצי שנה הגיש הגבר את תביעתו להשבת הילדים לארצות הברית. הוא טען כי במסגרת ההסכם שחתמו עליו עוד בחו"ל, ניתנה לכל אחד מהם אפשרות לעזוב את הארץ בתוך פרק זמן מוסכם - יחד עם הילדים, אשר מקום מגוריהם הוא ארצות הברית.


גם אם קיים הסכם הקובע את מקום המגורים של הילדים - יש לבחון מהי מציאות חייהם ולקבוע על בסיסה מהו מקום המגורים הקבוע


השופטת דחתה את טענתו של הגבר כי מספיק ששני ההורים הסכימו על מקום מגוריהם של הילדים כדי לקבוע שהוא אכן כפי שהסכימו. מדובר רק בנתון אחד שיש להביא בחשבון במכלול הנתונים אשר בסופם ייקבע מקום המגורים - הבהירה השופטת.


בנסיבות המקרה הנדון, לרבות גילם הצעיר של הילדים, השופטת דווקא השתכנעה כי ישראל היא מקום מגוריהם, וכי זאת המציאות שהם מכירים ובה הם חיים. הילדה הקטנה נולדה בישראל ומאז לידתה מתגוררת כאן, אחיה הבכור השתלב בארץ ובמוסדות החינוך שלה כשהיה בן שלוש וחצי בלבד, ואילו הבן האמצעי מתגורר בארץ מאז גיל שנה ותשעה חודשים.


מכיוון שנקבע כי מקום מגוריהם של הילדים הוא בישראל, זכויות המשמורת של הוריהם ושאר הסוגיות הכרוכות בילדים ייקבעו בישראל, כך הבהירה השופטת. מאחר שהאב נמצא כרגע בארצות הברית, ניתנה לאם משמורת זמנית על הילדים וכמו כן נקבע כי כאשר האב יגיע לארץ, תיערך ביניהם פגישה ובה ייקבעו זמני השהות של הילדים עמו.


האב עזב את המדינה באופן חד צדדי וללא התראה


לסיכומם של דברים, השופטת הסבירה כי בעוד שלושת הילדים השתלבו במסגרות החינוך בישראל, אביהם החליט לעזוב את הארץ ללא הודעה מראש ומבלי לתאם את המהלך עם גרושתו. הוא למעשה לא ביקש מהאם לשוב לארצות הברית ביחד עם הילדים, אלא עתר להשיבם לחו"ל ללא כל דין ודברים עם האישה.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני משפחה ארה"ב


נוסף על כך, השופטת התרשמה כי האב ניסה להסתיר מבית המשפט כי עזב את המדינה באופן סופי, ותחילה ניסה לטעון כי הוא נמצא כעת בארצות הברית לצורך ביקור משפחתי ופגישות עבודה בלבד. לאור כל הדברים הללו, דחתה השופטת את תביעתו להשבת הילדים לחו"ל. בסופו של דבר חויב האב לשלם את הוצאות המשפט בסכום כולל של 45 אלף שקלים.

 

תמ"ש 17789-06-21