לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בתל אביב יפו סכום הפיצויים שתקבל צעירה בת 19, אשר הגישה תביעה כנגד נהג רכב שפגע בה כהולכת רגל בשנת 2012, כשהייתה בת עשר. התביעה הוגשה גם כנגד חברת הביטוח שביטחה את כלי הרכב.


המחלוקת העיקרית בין הצדדים לא הייתה קשורה בזכאותה של הצעירה לקבל פיצויים, אלא בגובה הנזק שנגרם לה כתוצאה מאותה תאונה, ובסכום הפיצויים שהיא צריכה לקבל. מבחינת נכותה הרפואית, נקבע כי הנזק שנותר לה אינו חמור. מבחינת הנזק התפקודי, הצעירה טענה כי נותרו לה מוגבלויות תפקודיות בשיעור העולה על הנזק הרפואי, ואילו חברת הביטוח טענה מנגד כי אינה סובלת כלל ממגבלות.


השופטת התרשמה כי אמנם מגבלותיה התפקודיות אינן חמורות, אך יש להתחשב בכך שנפצעה בגיל צעיר ולהביא בחשבון את טענותיה כי התאונה השפיעה באופן ניכר על כל המשך חייה. בסופו של דבר נקבעו לצעירה פיצויים בסכום של 109 אלף שקלים, עבור נזק לא ממוני, עזרה שהייתה צריכה לקבל מבני משפחתה וכן בגין גריעה מכושר ההשתכרות. כמו כן תשלם חברת הביטוח את הוצאות המשפט של הצעירה בסך של כ-17 אלף שקלים.


הצעירה נפגעה באופן קל באחת מעיניה וברגלה הימנית, ונקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 3.3% בלבד


מיד לאחר התאונה הובהלה הצעירה לחדר מיון בבית חולים, שם אובחנה עם חבלה בארובת העין, חתך בגבה ושבר קל בעצם השוק. כשנה לאחר התאונה נקבע כי לא נותר נזק בעינה מלבד צלקת קטנה בגבה, וכי לא נותר נזק ברגל מלבד צליעה קלה.


בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והעיניים לצורך קביעת הנזק הרפואי שנותר אצלה כיום בעקבות הפגיעה בתאונה. בתחום האורתופדי נקבע כי קיימת פגיעה מזערית בשוק, ולכן קבע המומחה הרפואי כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור נמוך של 3.3%.


בדיקתה של רופאת העיניים קבעה כי יש לצעירה קוצר ראייה, אך הוא אינו קשור לתאונה. על כן נקבע כי לא נותרה לה כל נכות רפואית בעקבות תאונת הדרכים.


כיצד השפיעה התאונה על מהלך חייה של הצעירה עד כה?


במסגרת עדותה, תיארה הצעירה כיצד הכאבים העזים שמהם סבלה לאחר התאונה הובילו להיעדרותה מאירועים רבים בבית הספר ואף גרמו לה סבל נפשי לא מבוטל. הכאבים עדיין מקשים עליה לרוץ, לצעוד למרחקים ארוכים ולטפס במדרגות, כך טענה. גם אביה העיד ותיאר כי נדרשו לבתו טיפולים פיזיים ופסיכולוגיים במשך השנים.


ואולם, בחינת העדויות, הראיות וחוות הדעת הרפואיות, הביאה את השופטת למסקנה כי הנזק התפקודי שנגרם לצעירה אינו חורג משיעור הנכות הרפואית שנקבע לה. השופטת התרשמה כי הצעירה מייחסת לפציעתה בתאונת הדרכים את כל קורות חייה לאחר מכן, לא תמיד באופן מוצדק. למשל, הצעירה מייחסת את קוצר הראייה שלה לפגיעה בעינה בתאונה, אך חוות הדעת הרפואית מבהירה כי אין קשר בין הדברים.


למרות זאת, השופט ציינה כי אינה מתעלמת מתחושותיה וטענותיה של הצעירה, והיא מביאה בחשבון את תיאוריה כי היא סובלת מכאבים גם אם הדבר אינו מתבטא בשיעור הנכות שנקבע לה.


כיצד השפיע גילה של הצעירה ביום התאונה על גובה הפיצויים?


לצורך חישוב הפיצויים, השופטת התייחסה לכך שיש לחשב את הפסדי השכר של הצעירה בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לעניין בסיס שכרם של קטינים. על פי ההלכה, יש לקבוע את הפסדי המשכורת על בסיס השכר הממוצע במשק, ולא פחות מכך.


בהתאם לכך ואף על פי ששיעור הנכות שנקבע לה אינו גבוה, השופטת התרשמה כי התאונה הותירה בצעירה את אותותיה, והיא קבעה כי יש לפצות אותה עבור אובדן כושר הכנסה בסכום של 70 אלף שקלים.


בכל הנוגע לעזרה שהייתה צריכה לקבל מהוריה בתקופה שלאחר התאונה, קבעה השופטת כי יש להתחשב בכך שמדובר בילדה בת עשר שרגלה הייתה מגובסת במשך תקופה לא מבוטלת עקב מעורבות בתאונה לא קלה ומבהילה. כלומר, היא נזקקה לעזרה צמודה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. על כן סכום הפיצויים בראש נזק זה הועמד על סך של 20 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


מעבר לכך קבעה השופטת כי מגיעים לצעירה פיצויים בסכום של 19 אלף שקלים עבור נזק לא ממוני, בעקבות הפגיעה שממנה סבלה בגיל צעיר כל כך. סכום הפיצויים הכולל הגיע לסך של 109 אלף שקלים, וכמו כן תקבל הצעירה סך של כ-17 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.

 

ת"א 31066-11-16