בדרך כלל מדובר במערכת יחסים שהינה "פרק ב'" של הצדדים או מערכת יחסים של בני זוג חד מיניים או מערכת יחסים זוגית שלא ניתן מסיבה זו או אחרת להינשא כדת וכדין, למשל: כהן וגרושה.

 

לא אחת, מוגשות תביעות לבתי המשפט לענייני משפחה בדרישה להכיר במערכת הזוגית בין הצדדים וליתן לה הכרה של ידועים בציבור.

באם לא ערכו בני הזוג הסכם לחיים משותפים, הם חשופים לתביעות רכושיות/הצהרתיות הדדיות ולניהול הליכים משפטיים מייגעים וממושכים אשר יגזלו מהם זמן יקר, הוצאות כספיות גבוהות וטרחה מיותרת, באם יערכו בני הזוג הסכם חיים משותפים.

 

בבחינת עלות מול תועלת, אין ספק כי מוטב לבני הזוג לערוך הסכם לחיים משותפים אשר יסדיר את מערכת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים.

 

במסגרת הסכם חיים משותפים ניתן לעגן את התחייבויותיהם ההדדיות של בני הזוג האחד כלפי משנהו, ולמנוע מחלוקות עתידיות בעת משבר בין הצדדים.

 

כל הסכם לחיים משותפים, נכתב באופן סובייקטיבי וספציפי עבור בני הזוג .

 

במסגרת ההסכם יצהירו הצדדים על חובותיהם וזכויותיהם זה כלפי זה ויתחייבו לנהוג בתום לב וכבוד הדדי.

 

בנוסף, יתייחסו הצדדים ליחסי הממון והרכוש ביניהם, זכויות וחובות כאחד, כיסוי הלוואות, ילדים משותפים ו/או של כל אחד מהצדדים מנישואיו הקודמים, זכויות סוציאליות שונות, לרבות, קרנות פנסיה, קופות גמל, וביטוחי חיים. כמו כן, ניתן לעגן בהסכם קביעות לעניין סוגיית המגורים והכלכלה , הוצאות בית המגורים המשותף לצדדים , חלוקת הנטל בין הצדדים וכיוצא באלה.

 

הסכם חיים משותפים נועד על מנת למנוע מצב בו צד למערכת היחסים הזוגית יקופח ויגרעו ממנו זכויותיו החוקיות בעת בה יתגלע סכסוך בין הצדדים.

 

הסכם לחיים משותפים נועד למנוע עמימות באשר לרצונות הצדדים ולטיב היחסים ביניהם, במסגרתו יכולים בני הזוג לקבוע מפורשות כיצד ינהג כל אחד מהצדדים בעת פירוד ביניהם, וכך, כאשר הכל בהיר וברור אין כלל צורך להגיע לפתחו של ביהמ"ש וניתן בעת הצורך להוציא אל הפועל את התחייבויותיהם של הצדדים במסגרת הסכם לחיים משותפים.

 

הסכם לחיים משותפים, בשונה מהסכם ממון אינו מצריך אישור ומחייב את שני הצדדים להסכם עם חתימתם, אולם, מומלץ ורצוי לאשר את ההסכם בפני בימ"ש לענייני משפחה או בפני נוטריון.

 

אישור בפני בית משפט לענייני משפחה יסקל את האפשרות של מי מהצדדים לטעון בעתיד כי לא חתם על ההסכם או לא הבין את תוכנו מאחר וביהמ"ש מוודא במעמד אישור ההסכם כי כל אחד מהצדדים חתם על ההסכם מתוך רצון טוב וחופשי תוך הבינו את משמעותו המשפטית.

 

במרבית המקרים, ובמסגרת חיי הזוגיות נוטלים הצדדים הלוואות משותפות על שם אחד מהצדדים, כאשר בזמן נטילת ההלוואה מסכימים ביניהם הצדדים בעל פה כי ההלוואה מחייבת את שניהם, אולם, בזמן אמת כאשר מתגלע סכסוך בין בני הזוג הצד שאינו רשום מתנער מאחריות ומעביר את מלוא הנטל על הלווה. זוהי דוגמא אחת מיני רבות מדוע הכרחי לערוך הסכם לחיים משותפים.