בהתאם לשיטת המס הנהוגה בישראל לגבי תושבי המדינה, כל אחד ואחת חייבים לדווח לרשויות המס הישראליות על כל מכלול הנכסים וההכנסות בכל שנת מס, כולל פתיחת חשבונות בנק בחו"ל ונכסים אחרים במדינות זרות. אי דיווח שכזה, אשר יכול פוטנציאלית להוביל לאי תשלום מס אמת ע"י הנישום, נחשב לעבירת מס פלילית - על כל המשתמע מכך!
אם בעבר הלא רחוק החזקת חשבון בנק בחו"ל, כמו גם נכסים פיננסיים ופיזיים אחרים המניבים הכנסות בחו"ל, היו עניין פרטי ואפילו סודי עבור אנשים בישראל, כיום אנחנו חיים במציאות שונה לחלוטין. גופים פיננסיים ורשויות מס בכל רחבי העולם מעבירים מידע ומשתפים את רשות המיסים הישראלית לגבי חשבונות ונכסים של ישראלים, זאת כחלק משינוי טקטוני ברגולציה ובהסכמים בינלאומיים למלחמה בהעלמות מס והלבנת הון.
כך שאם יש לכם חשבון בנק בארה"ב או במדינה אחרת בחו"ל, כמו ללא מעט ישראלים, אבל לא דיווחתם על כך לרשות המיסים, אתם יכולים להיות די בטוחים שבמוקדם או במאוחר הם יקבלו את המידע ויגיעו אליכם לשאול שאלות ואולי אף להאשים אתכם בהעלמת מס ושאר עבירות מס רלוונטיות, כולן בעלות השלכות פליליות! איום זה מוחשי וממשי לגמרי, למשל במקרה של הקשר ההדוק בין רשויות המס בארה"ב לרשות המיסים בארץ, כמו גם בין בנקים אמריקאיים לרגולטורים ישראלים.
אבל, על אף שהמצב שתואר לעיל עשוי להישמע מאיים ובעל פוטנציאל מאוד בעייתי למחזיקי חשבונות בנק ונכסים בלתי מדווחים בחו"ל, רשות המיסים הפעילה לאורך השנים מסלול המיועד בדיוק להסדרת מקרים אלו, עם תשלום מס האמת המתאים וללא כל הליך פלילי או אפילו קנסות מנהליים - מסלול זה נקרא גילוי מרצון.
נוהל גילוי מרצון על חשבונות בנק בחו"ל - הסבר כללי
כאמור, לא מעט ישראלים החזיקו ומחזיקים חשבונות בנק בחו"ל, כאשר שוויץ למשל היא מוקד פיננסי אשר נמצא הרבה פעמים בתקשורת בהקשר זה, אך למעשה ארה"ב היא דווקא יעד פופולארי ומועדף במקרים רבים מאוד. שיטת המס בישראל היא פרסונלית ולא גיאוגרפית, לכן כל אחד חייב לדווח לרשות המיסים על מכלול ההכנסות והנכסים שלו, כולל כאלו אשר נמצאים בחו"ל.
לא בטוח שבעל חשבון בנק אמריקאי או בכל מדינה אחרת יידרש לשלם מס בישראל, למשל אם שילם מס במדינה בעלת אמנת מס עם ישראל, אבל רשות המיסים דורשת לדעת על קיום החשבונות והנכסים כדי לבצע את חישוביה בכל מקרה לגופו. כדי לאפשר לבעלי חשבונות בנק זרים ונכסים בחו"ל להצהיר על נכסיהם, לשלם את המס ולהסדיר את עניינם בצורה שקופה, חוקית ו"נקייה", הופעל נוהל גילוי מרצון, אשר פעל עם הפסקות ושינויים מאז שנת 2005.
באופן כללי, נוהל גילוי מרצון מציע כמה מסלולים אפשריים, כאשר הפופולארי והרלוונטי ביותר ברוב המקרים הוא המסלול האנונימי, אשר מאפשר להעביר לרשות המיסים פרטים אודות התיק והיקף הנכסים וההכנסות בחו"ל מבלי לחשוף את זהות המבקש - והזהות נחשפת רק לאחר קבלת הסכם שומה מול פקיד השומה.
יש גם מסלול מקוצר להיקף נכסים קטן יחסית ומסלול רגיל הכולל העברת כל הפרטים וגילוי זהות המבקש מלכתחילה. יש לציין כי אם בקשת הגילוי מרצון נפסלת, הנישום עדיין חשוף לאישום בעבירות מס פליליות. אם הבקשה מאושרת, יש לשלם את מס האמת שנקבע בשומה ובפועל התיק נסגר ומוסדר ללא אישום או רישום פלילי ולרוב ללא תשלום כופר או קנס.
מכיוון שמדובר על הליך מורכב, רגיש ולא נטול סיכונים אישיים ופיננסיים עבור האנשים הרלוונטיים, על פי רוב אנשים בוחרים לבצעו בעזרת עורך דין מיסים או רו"ח המומחה לתחום. הגורם המקצועי הוא המגיש את הבקשה ומתנהל ברוב שלביה מול גורמי רשות המיסים.
רשמית, נוהל גילוי מרצון הסתיים בתחילת 2020 - עדיין יש לכם הזדמנות לדווח!
עובדה קריטית לגבי נוהל גילוי מרצון כפי שהוסבר להלן היא שהלכה למעשה תוקפו של הנוהל הסתיים בתחילת שנת 2020 והוא לא חודש רשמית, נכון לשלהי השנה. עדיין מתקיימים תהליכים פתוחים ועומדים מול רשות המיסים ובפועל אפשר עדיין להגיש בקשות גילוי מרצון ולדווח על חשבונות בנק בחו"ל ועל נכסים זרים אחרים.
אבל, וזוהי נקודה חשובה, מכיוון שאין נוהל מסודר ורשמי אז הנושא מורכב ורגיש אפילו יותר, המבקשים למעשה "הולכים בין הטיפות" במובנים רבים – לכן קריטי אפילו יותר מבעבר לבצע את ההליך בליווי צמוד של עורך דין מיסוי מומחה ומנוסה בתחום זה.
בהיעדר נוהל רשמי ומוסדר, חיוני להעביר את הבקשה הנכונה לגורם המתאים בתוך רשות המיסים, לא להצהיר או לדווח על פרטים לא מתאימים או שלא במועד המתאים או להעביר עוד מסמכים ופרטים ללא ייעוץ משפטי מקדים – טעויות כגון אלו ואחרות, במציאות הנוכחית של גילוי מרצון, יכולות לגרור חקירה ואף אישום פלילי, למרות תום ליבו של המבקש.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
