האם ניתן לבקש ביטול פסק דין? אם כן, מה התנאים לבקשה והאם יש הבדל בין בקשה המוגשת במועד לבין בקשה שמוגשת שלא במועד?
כל התשובות לשאלות אלו במאמר שלפניכם.
ראשית, יש להקדים ולומר שתמיד ניתן לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה או התייצבות לאחד הדיונים בבית המשפט, כל עוד פועלים בהתאם להוראות פסק הדין והחוק.
ברם, מדובר בסוגיא מורכבת, אשר רלוונטית במיוחד במקרים בהם פסקי דין ניתנו בהעדר הגנה משפטית, וכן במקרים בהם לא ניתן עוד לערער (כשפסק הדין הפך לחלוט), את מעוררות נסיבות מסוימות המצריכות את שינוי פסק הדין וההחלטות הנובעות ממנו.
ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות נדרש כאשר הנתבע לא הגיש כתב הגנה או לא התייצב לדיון אליו הוא הוזמן כדין. במקרים אלה התובע זכאי להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, ולרוב בית המשפט ייעתר לבקשה.
לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק הדין רשאי בית המשפט בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2019 לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.
בתקנה 131 לתקנות נקבע:
נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד).
התנאים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין מחמת העדר הגנה או אי התייצבות
ישנם כמה תנאים שצריך לעמוד בהם על מנת להגיש את הבקשה:
התנאי הראשון- קיומו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות. במובחן: כאשר מוגש כתב הגנה ואז ניתן פסק הדין הרי שהבקשה הרלוונטית היא ערעור על פסק הדין (בכפוף לסייגים).
התנאי השני - יש להגיש את הבקשה תוך 30 מהיום שהתקבל אצלו פסק הדין.
יש לשים לב כי אם חלף המועד של 30 יום יש להגיש בקשה אחרת "בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה," הבקשה חייבת להיות מלווה בתצהיר. את הבקשה יש לנמק היטב ולהסביר מדוע הוגשה הבקשה באיחור.
בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות יש להגיש בכתב, ואליה יש לצרף תצהיר המאמת את הטענות העובדתיות המפורטות בבקשה חתום על ידי עורך דין. אי צירוף תצהיר לבקשת לביטול פסק הדין עשוי להוביל לדחיית הבקשה וממילא להותרת פסק הדין על כנו, גם אם יש בה טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה או התייצבות.
בנוסף, בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות חייבת לכלול מסמכים או נתונים שיסייעו להסביר מדוע לא הגשתם את כתב ההגנה במועד או מדוע לא הגעתם לדיון למרות שהוזמנתם כדין. כמו כן, במסגרת הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה על הנתבע לפרט גם את רוב או כל טענות ההגנה שלו, על מנת להראות לבית המשפט שיש לו הגנה מוצקה לטענות התובע.
דוג' - לקוח משרדי קיבל פסק דין בהעדר הגנה הלקוח טען כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו. מבדיקה שנעשתה עולה כי השליח שיקר בתצהיר המוסר ודיווח כי מסר את כתב התביעה לנתבע. במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט לזמן את השליח לחקירה על מנת להפריך את אישור ההמצאה.
ההלכה הנוהגת בבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או אי התייצבות
הלכה מושרשת היא, כי לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ישנן שתי עילות: האחת- ביטול מחובת צדק, והשנייה- ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט מצא בע"א 5000/92, יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 836
"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה לגופו של עניין, אם לאו...
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל שיקול דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להביא את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".
בדרך זו הילך ביהמ"ש העליון גם מפי כבוד הש' פרוקצ'יה ברע"א 8920/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' תק-על 2001(1) 1120, שעמדה על שני האדנים עליהם עומדת האפשרות לביטול פסק דין:
"האחד-אי התייצבות של בעל הדין; אם התברר כי לא הומצאה הזמנה כדין לנתבע, כי אז יש לבטל את פסק הדין בין מתוך "חובת הצדק" ובין מהטעם כי בהעדר הזמנה לא קנה בית המשפט סמכות אישית לדון בעניינו של הנתבע. אם הומצאה הזמנה כדין, עדיין יכול בעל הדין המבקש ביטול לבוא ולהסביר את מחדלו ועשוי להיות כי הסדר זה יניח את דעת בית המשפט כי נמצא הצדק לאי ההופעה חרף הזמנתו כדין של בעל הדין. השני- סיכויי הצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין...ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים."
עולה מכאן, כי בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה, עליו לבחון את סיבת מחדלו של הנתבע וכן את סיכויי הצלחת הגנתו אם יבוטל פסק הדין. בית המשפט יקדיש חשיבות משנית לשאלה בדבר מחדלו של המבקש בהגשת הגנתו במועד שנקבע לכך.
טיעונים שונים לבקשה
ביטול מכוח הצדק - במידה וישנו פגם בהליך מתן פסק הדין, הפגם יכול לשמש לעילה לביטול פסק הדין. בית המשפט חייב לבטל את פסק הדין במידה והוכח טיעון זה, ללא הפעלת שיקול ענייני. לדוגמה אם הנתבע מוכיח כי כלל לא קיבל הזמנה כדין, בית המשפט יהיה חייב לבטל את פסק הדין.
ביטול משיקול דעת בית משפט - במידה וההליך היה תקין ולא ניתן לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, עדיין בית המשפט יכול להורות על ביטול פסק הדין. בית המשפט שואל שתי שאלות: השאלה הראשונה היא מדוע לא הוגש כתב הגנה ו/או מדוע הנתבע לא התייצב לדיון. והשאלה השנייה היא האם ישנם סיכוי הגנה חזקים היכולים להביא לשינוי פסק הדין. למעשה השאלה השנייה היא מהותית יותר. כבר ראינו נסיבות שבהן בית המשפט התגמש לגבי הסיבות בגינן לא הוגש כתב הגנה, כאשר הוא ראה שישנם טיעוני הגנה חזקים העשויים להביא למתן פסק דין אחר.
המלומד ד"ר יואל זוסמן כותב כך:
"... בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית, מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט? השאלה השנייה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית".
לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין בית המשפט יעביר את הבקשה (ככל הנראה) לצד השני למתן תגובה ולאחר מכן ייתן החלטתו בתיק. ברוב המקרים בהם ייצג המשרד בקשות מעין אלו חויבו המגישים בהוצאות משפט לצד שכנגד.
ביטול פסק דין חלוט (שאינו ניתן עוד לערעור)
בשונה מהמקרה הראשון, של ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהעדר התייצבות כאמור לעיל, במקרה שבו פסק הדין הופך לחלוט (היינו אינו ניתן עוד לערעור) המצב המשפטי עמום יותר, ומורכב למדי. לאור כך שהחוק אינו קובע הוראות מפורשות לגבי סוגיה ספציפית זו, בתי המשפט קבעו במהלך השנים כללים המאפשרים הגשת תביעת ביטול פסק דין שהפך למוחלט. חשוב לדעת כי המקרים שהוכרו בפסיקה כמצדיקים זאת הם נדירים וחריגים ביותר.
מדובר למעשה במעין בקשה למשפט חוזר שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (de novo) עניין שהוכרע בפסק דין – חלוט חרף העדר הוראה בחוק לעניין זה (בשונה מהליך פלילי שבו יש אפשרות לבקש משפט חוזר).
כך למשל בפסק דין שניתן בשנת 2003 (ע"א 4628/92) הכיר בית המשפט באפשרות העקרונית לבטל פסק דין ולהשיב את הגלגל לאחור. ברם, פסיקות בית המשפט אלו קבעו כי היכולת לבטל פסק דין חלוט היא בעיקר בשל עילת התרמית בה נטען כי פסק הדין הושג במרמה.
בפסק דין שהוזכר לעיל, בחן בית המשפט טענות נוספות שאינן מבוססות על טענת המרמה אלא על יסוד גילוי של ראיות חדשות.
