החוק בישראל אוסר שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה ועבירה זו אף מוגדרת בתקנות התעבורה (התשכ"א-1961) כעבירה פלילית, שהעונש בגינה הוא קנס בגובה 1,000 שקלים ושמונה נקודות.
עם זאת, נוכח התקדמות הטכנולוגיה, נאלצים בתי המשפט להתמודד עם שאלות שונות הנוגעות למהות האיסור, באשר לשימושים שונים בנייד, כגון: שימוש באוזניות, שימוש בטלפון בזמן שהרכב עומד ברמזור אדום, שימוש בתוכנות ניווט ושאלות נוספות. קיצורו של דבר: אם קיבלתם קנס, כדאי לכם להיוועץ בעורך דין ולבדוק מה ניתן לעשות והאם ניתן לבטל את הקנס.
הנהג חייב להחזיק בידיו את ההגה, כל עוד הרכב בתנועה ורשאי להסיר ממנו יד אחת רק לצורך פעולת הנהיגה.
אחיזת ההגה בשתי ידיים
המקור לכל האיסורים הנוגעים לשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה הוא בתקנה 28, הקובעת כי הנהג חייב להחזיק בידיו את ההגה, כל עוד הרכב בתנועה ורשאי להסיר ממנו יד אחת רק לצורך פעולת הנהיגה (למשל: החלפת הילוכים).
על בסיס החובה הזו, לאחוז את ההגה בשתי ידיים, שנקבעה מטעמי בטיחות גרידא, התווספו עם השנים דגשים ואיסורים נוספים שבאו לבאר את החוק בהתאם לרוח התקופה ולשימוש העולה בטלפונים הניידים ובטכנולוגיות המוצעות על ידם. כל זאת, במטרה להתמודד עם התקדמות הטכנולוגיה ולאפשר לנהגים להשתמש בטלפון, בתנאים בטוחים.
האיסור לשוחח בטלפון בזמן נהיגה ללא דיבורית, הוא איסור ספציפי. נהג שמפר את האיסור עובר עבירה, גם אם הוא מחזיק בהגה בשתי ידיו.
חובת השימוש בדיבורית
המחוקק יודע כי דיבור בטלפון נייד בזמן נהיגה מסיח את דעתו של הנהג, אך גם מבין שאיסור מוחלט על דיבור בטלפון בזמן נהיגה הוא בגדר "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". לכן, נקבע בתקנה 28ב (1א) כי "בעת שהרכב בתנועה - הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית".
לתקנה זו יש למעשה שתי מטרות:
1. להדגיש את החובה להחזיק את ההגה בשתי הידיים ואת האיסור המפורש לאחוז טלפון בזמן הנהיגה (לרבות לחיצה על מקש לשם חיוג ו/או קבלת שיחה).
2. לחייב את הנהגים להשתמש בפתרון שאותו מצא המחוקק כבטוח ביותר - דיבור אך ורק באמצעות דיבורית. מכאן, שהאיסור לשוחח בטלפון בזמן נהיגה ללא דיבורית, הוא איסור ספציפי. נהג שמפר את האיסור עובר עבירה, גם אם הוא מחזיק בהגה בשתי ידיו!
המחוקק הדגיש, כי גם אם השימוש בטלפון בזמן נהיגה מותר באמצעות דיבורית, האחיזה בטלפון אסורה, מעצם האיסור להסיר יד אחת מן ההגה, שלא לשם הבטחת פעולתו התקינה של הרכב.
איסור החזקת טלפון בזמן נהיגה
תקנה 28ב(2) מחדדת את נושא השימוש בדיבורית ומגדירה אותה כ:"התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו". כלומר: הדיבור בטלפון בזמן נהיגה מותר רק באמצעות דיבורית ובתנאי שהדיבורית או הטלפון (במידה שה'ספיקר' של הטלפון - הוא זה המשמש כדיבורית) יהיו במקום יציב.
אם כך, המחוקק הדגיש כי גם אם השימוש בטלפון בזמן נהיגה מותר באמצעות דיבורית, האחיזה בטלפון אסורה, מעצם האיסור להסיר יד אחת מן ההגה, שלא לשם הבטחת פעולתו התקינה של הרכב.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין יהודה זינגר נ' מדינת ישראל (רע"פ 4534-99): במקרה זה, עלתה השאלה האם שיחה בטלפון בזמן נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, כשהנאשם אוחז בשתי ידיו בהגה ומשוחח כשטלפון הנייד מונח על כתפו ונתמך על-ידי ראשו המוטה, מהווה עבירה.
השופטת טובה שטרסברג-כהן דחתה את הטענות כי לא מדובר בעבירה ונימקה את תשובתה בפסה"ד: "הטענה השובה את האוזן היא טענה מתחכמת קמעה. באותו מטבע ניתן להשיב, כי ברור הוא שהמכשיר אינו מגיע לכתף ואינו מוסר ממנה בתום השיחה ללא שימוש בידו של הנהג וכי לא מתקבל על הדעת לפרש את התקנה כך שהיא מתירה נהיגה תוך החזקת המכשיר הנייד בין הכתף והראש המוטה - החזקה שסכנה מרובה כרוכה בה לנהיגה - ואוסרת החזקת המכשיר ביד אחת. שתי הסיטואציות, הכרוכות שתיהן בדיבור במכשיר נייד בשעת נהיגה, מסוכנות לפחות באותה מידה והתקנה, הבאה למנוע סיכון בטיחותי זה, צריכה להתפרש כאוסרת את שני המצבים".
מקרה שקרה: השופטת רות זוכוביצקי לזכות את הנאשם שהשתמש בטלפון נייד בזמן רכיבה על אופנוע מאחר שלכל אורך המהלך, הנאשם אינו נוקט פעולה פיזית כלשהי ואינו מסיר את שתי ידיו מן הכידון.
שימוש בטלפון נייד בזמן רכיבה על אופנוע
כאמור, החוק אוסר על הסרת הידיים מההגה או מהכידון ומחייב שימוש בדיבורית. מה בנוגע לרוכבי אופנועים, שבהם לא ניתן להתקין דיבורית קבועה? האם עצם קיבוע הטלפון הנייד בתוך הקסדה מותר או שמא מהווה עבירה? הפסיקה בנושא זה אינה חד משמעית...
בפסק הדין מדינת ישראל נ׳ יאיר דהן (תת״ע 5699-09) הודה נהג הקטנוע, שהואשם בעבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, כי בתוך הקסדה שחבש היה טלפון נייד, אך לא היו ראיות לכך שהוא שוחח בטלפון בזמן הנהיגה. במקרה זה, קבע השופט יוסף ריבלין כי גם מי שמחזיק פלאפון בתוך קסדה נחשב כמי שעובר על החוק וציין: "מכשיר הפלאפון לא נמצא בתוך הקסדה כקישוט, אלא באופן פוטנציאלי לשם שיחה ומכאן בין אם הנאשם שוחח במכשיר ובין אם המכשיר היה בקסדה ללא ששוחח - נעברה עבירה".
דעה הפוכה ניתן לראות בפסק הדין מדינת ישראל נ׳ אסולין דן (ת״ת 14226-04). במקרה זה, הודה נהג האופנוע שבמהלך הנהיגה דיבר בפלאפון שהיה מונח בתוך הקסדה שחבש, תוך שהוא אוחז בכידון בשתי ידיו. בעדותו סיפר שלפני כל נסיעה הוא מקבע את הפלאפון בתוך הקסדה כך שלא ייפול וכאשר מתקבלת שיחה, המכשיר רוטט פעמיים ונוצר קשר טלפוני ללא צורך בלחיצה על כפתור כלשהו. השיחה מסתיימת כאשר הצד השני מנתק את השיחה, ושוב הוא אינו נזקק ללחוץ על כפתור כלשהו במכשיר או לבצע פעולה אחרת כלשהי.
במקרה זה, החליטה השופטת רות זוכוביצקי לזכות את הנאשם מאחר שלכל אורך המהלך, הנאשם אינו נוקט בפעולה פיזית כלשהי ואינו מסיר את שתי ידיו מן הכידון וכי המכשיר מונח על אוזן אחת בלבד כך שהאוזן השנייה משוחררת ויכולה להאזין למתרחש בסביבה.
במקרה שנדון בבית המשפט, קיבל השופט קדמי את ערעורה של הנאשמת וזיכה אותה מהרשעתה, על כך שנהגה ברכב, כשלאחת מאוזניה צמודה אוזניה המחוברת לפלאפון.
שימוש באוזניות
תקנה 169 לתקנות התעבורה קובעת כי "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי".
כחלק מחובת הזהירות של הנהג, עליו להיות ערני וקשוב לסביבתו (צפירות, קריאות של הולכי רגל וכו'). בהקשר זה, מבדיל החוק בין האזנה לרדיו (למשל) שמותרת על פי חוק על אף שהיא "מכרסמת" בקשב של הנהג, לבין שימוש באוזניות שאסור על פי התקנה כדי למנוע מצב שבו הנהג "מתנתק" מסביבתו.
אולם גם בהקשר זה, נאלץ לא פעם ביהמ"ש להכריע האם שיחה בפלאפון בזמן נהיגה באמצעות אוזניה במקום דיבורית מהווה עבירה. דוגמה לכך ניתן למצוא בפס"ד אהובה לוי נ' מדינת ישראל (רע"פ 3237-99), שבו קיבל השופט קדמי את ערעורה של הנאשמת וזיכה אותה מהרשעתה, על כך שנהגה ברכב, כשלאחת מאוזניה צמודה אוזניה המחוברת לפלאפון.
במקרה זה, קיבל השופט את טענת הנאשמת, לפיה התקנה כתובה בלשון רבים; ומכאן שהיא אוסרת על הצמדת שתי אוזניות לשתי האוזניים, אך אינה אוסרת הצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת וציין: "אין מחלוקת כי הצמדת אוזניה לאוזן אחת, 'מכרסמת' ביכולתו של נוהג ברכב לקלוט 'רחשים' במידה העולה על זו שפוגעת ביכולת האמורה האזנה למכשור המשמיע 'קולות' במכונית כאמור לעיל. ברם, מאידך גיסא, אין ספק שהצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת, אינה 'מנתקת' את הנוהג ברכב מן המתרחש בסביבתו הקרובה".
המחוקק התיר לנהוג ברכב עם מסך תצוגה הנראה לנהג רק לשם ניווט או לצורך בקרה על הרכב בלבד (למשל: מצלמת עזר לנסיעה לאחור).
שימוש בתצוגת מסך
על פי תקנה 28: "ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור... האמור לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב...".
כלומר, המחוקק התיר לנהוג ברכב עם מסך תצוגה הנראה לנהג רק לשם ניווט או לצורך בקרה על הרכב בלבד (למשל: מצלמת עזר לנסיעה לאחור). בכל מקרה אחר, שבו התצוגה נראית לעיניו של הנהג ואינה משמשת לצרכים אלה - היא אסורה; ועל הנהג לכבות אותה לפני הנסיעה.
מבחינת החוק, הרכב בתנועה גם כאשר הוא עומד ברמזור אדום. ולכן, האיסור תקף גם במצב זה.
שימוש בטלפון נייד בעת עמידה ברמזור אדום
רבים טועים לחשוב, כי מאחר שתקנה 28 אוסרת על שימוש בטלפון נייד, כאשר הרכב נמצא בתנועה - השימוש בו מותר בעת עצירה (למשל: באור אדום). עם זאת, חשוב לדעת כי מבחינת החוק, הרכב בתנועה גם כאשר הוא עומד ברמזור אדום. ולכן, האיסור תקף גם במצב זה.
עם זאת, בפועל חלק מהשופטים אינם מחמירים במקרים אלה. לאחרונה אף ניתנה לשוטרים הנחייה חדשה, לפיה אין לאכוף את החוק, כשהרכב נמצא בעצירה מוחלטת. שימו לב כי נסיעה איטית ככל שתהיה (למשל, בפקק) אינה עצירה מוחלטת. לכן, השימוש בטלפון במהלכה אסור.
העונש בגין שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה (דיבור או החזקה) הוא קנס בגובה 1,000 שקלים ושמונה נקודות.
נתפסתם? כך תתנהלו בחוכמה
כאמור, העונש בגין שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה (דיבור או החזקה) הוא קנס בגובה 1,000 שקלים ושמונה נקודות. לאור חומרת הענישה, חשוב להיוועץ בעורך דין ולהתנהל נכון, הן ברגע קבלת הדו"ח והן לאחריו.
השוטר שנותן לכם את הדו"ח מחויב לכתוב גם את תגובתכם. מכיוון שהעבירה אינה הדיבור או השימוש בטלפון - אלא עצם אחיזתו - לדברים שתגידו עלולים להיות השלכות בהמשך.
שימו לב מה אתם אומרים לשוטר
השוטר שנותן לכם את הדו"ח מחויב לכתוב גם את תגובתכם. מכיוון שהעבירה אינה הדיבור או השימוש בטלפון - אלא עצם אחיזתו - לדברים שתגידו עלולים להיות השלכות בהמשך. תגובות כגון: "לא דיברתי, רק ראיתי מי התקשר", "רק שמתי מסלול בוויז", "בוא תבדוק את יומן השיחות", "הטלפון נפל ורק הרמתי אותו כדי להניח על המושב" וכו' - עלולות להיות הרות גורל.
אל תבקשו מהשוטר "לוותר" לכם
במקרים רבים, מתייחס ביהמ"ש לכך שהנהג ביקש מהשוטר לוותר לו, כמו להודאה באשמה. כך, למשל, בפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ׳ רפאל בטיטו (תת״ע 28442-09) קבעה השופטת דלית ורד, כי בקשת הנאשם בשעת האירוע שהמתנדב יוותר לו ויתחשב בו, מהווה גם היא חיזוק לגרסת התביעה.
כל פרט שיוכל להטיל בספק את אמינות הדו"ח - עשוי להועיל. לכן, נסו לשים לב למרחק שבו עמדה הניידת בזמן שבו ראתה אתכם אוחזים/מדברים בטלפון וכו'.
שימו לב לפרטים ורשמו אותם
כל פרט שיוכל להטיל בספק את אמינות הדו"ח - עשוי להועיל. לכן, נסו לשים לב למרחק שבו עמדה הניידת בזמן שבו ראתה אתכם אוחזים/מדברים בטלפון וכו'. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' ניר שושן (תת"ע 622-08-09). במקרה זה, זוכה הנאשם מחמת הספק מאחר שהשופטת רחל טאובר סברה שפרטי הזיהוי של הרכב אינם חד-משמעיים; ומאחר שהשוטר התצפיתן לא הגיע לראות אם הרכב שעצרה השוטרת הוא אכן הרכב שבו נראה הנהג מדבר בפלאפון.
לסיכום: מטרת האיסור על השימוש בטלפון בזמן נהיגה היא כמובן מטרה חיובית. עם זאת, גם אם נתפסתם, חשוב להתנהל נכון ולהיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום, כדי שיבחן את המקרה לעומק ויבדוק האם יש עילה לביטול הדו"ח או להקלה בעונש.
* עו"ד אמנון בן נעים מתמחה בתחום הפלילי ודיני תעבורה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
