במסגרת סכסוך בין ההורים המתנהל בעצימות גבוהה מספר שנים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (48811-05-20), הגיש האב עתירה לחידוש הקשר עם הילדים שבמסגרתה האשים את האם ואת בני המשפחה שלה בנתק בינו לבינם.

הסוגיה לה נדרש ביהמ"ש הייתה לבחון האם הנתק בין אב לבין ארבעת ילדיו נגרם כתוצאה של הסתה מצד אמם

העניין נדון בביהמ"ש שם התברר כי הילדים מסרבים להיות בקרבת אביהם לא כתוצאה מניכור הורי אלא בשל התנהגותו של האיש שהוגדרה כפוגענית ודורסנית. כחלק מההליך הופנתה המשפחה למכון מקצועי לצורך חידוש הקשר. בהודעת המכון צוין כי האב משתלח במטפלים, מכפיש את האם באוזני הילדים, פוגע בהם, לא רואה את טובתם. האב הטיח במכון שאין הוא רואה בו סמכות טיפולית; עמדתו קורבנית ומאשימה ואפילו במכון המשיך האב להמשיך ולתקוף באוזני הילדים את אמם ובני משפחתה.

הבנים נכנסו למצוקה גדולה ולמרות ניסיונותיהם, האב לא הפסיק אמירותיו וחשף אותם לאמירות לא מווסתות ופוגעניות. המכון מוסיף כי המשך התהליך לא יוכל להתקיים עד שהאב יעבור טיפול והדרכה הורית במשך שישה חודשים. עוד הוסיף ביהמ"ש כי בתסקיר שירותי הרווחה נכתב כי הילדים מכונסים, מתוחים ולחוצים בגלל ההתנהגות של אביהם.

התסקיר מפנה בין היתר לדבריו של הבן הגדול שסיפר כי אביו נהג להטיח בו עלבונות וללעוג עליו שהוא שמן ולא יפה, ולאירוע שבו כינה האב את הבת הגדולה שהיא לבושה כמו יצאנית. הילדים סיפרו שהאב בייש אותם מול חבריהם ואמר דברים קשים ומעליבים.

ביהמ"ש התרשם שהילדים הם בעלי אישיות כובשת ושהם פגועים ומבוהלים מאוד מאביהם

הבן הקטן פרץ בבכי כשהוצע לבחון אפשרות למפגשים בתדירות נמוכה. "יכול האב מבוקר עד ערב לספר לי שזה הכול הדרכות של האם, הסתות של הדוד או אמירות של הסבתא. קשה לזייף פרץ בכי, תוך ניסיון להשתלט עליו," כתב.

בהתייחס להאשמות האב ביהמ"ש מציין: "שוב ושוב אמר האב גם לי היום 'היא (האם) ורק היא ובני משפחתה אשמים', כאילו צריך אני להבין שאם אשלח את האם כעת לשמש קונסול ישראל במיקרונזיה, תהא הבעיה בגדר נפתרת - ולא היא".

ביהמ"ש זיקק את המניע העיקרי העומד אחרי ההליך בכללותו בציינו את הדברים הבאים: "מתרשם אני שיותר מאשר התביעה חותרת לקשר, היא חותרת להטיל "כתם" על האם בבחינת עניין מרכזי שטרם חלף מן העולם." לפיכך עתירת האב נדחתה ונקבע כי הקשר עם הילדים לא יכול להתקיים בשלב הזה. האב חויב לשלם לאם 4,000 שקלים הוצאות.