דיני לשון הרע בסכסוך גירושין

דיני לשון הרע בסכסוך גירושין

תמ"ש 25732-07-18 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון בפני כבוד השופטת מירית פולוס נדונה תובענה של בת זוג נגד אשתו לשעבר של בעלה. מאבק גירושים מכוער ומורכב במיוחד אשר ניטש בין האישה הראשונה לבין הבעל, להם שלושה ילדים משותפים. ההורים בחרו לשתף את הילדים במריבות ובמחלוקות ביניהם ניכרו אותם וניסו לשכנעם לבחור צד. כתוצאה מכך נוצר נתק בין האב לבין הבת הבכורה שנותרה בחזקת האישה, ובין האישה לבן האמצעי נוצר נתק והוא נותר בחזקת האיש. כפועל יוצא מכך נוצר גם נתק בין האחים הקטינים עצמם.

בת זוגו החדשה של האיש דאגה ללבות את היצרים הטעונים ממילא ומעורבותה בסכסוך עורר זעם עצום אצל האישה שהחליטה לכתוב לאחי האיש דברי נאצה קשים ביותר על בת הזוג ובין היתר כתבה "יש לו (לאב) מפלצת הרסנית שהורסת לו את החיים שלו ושל הילדים שלו... מאחלת לכם שמה שקרה לילד שלי יקרה לאחד הילדים שלכם... תיזהר... היא קרובה לאח שלך, שמעתי שיש אצל (בת הזוג) ילדים חטופים". האישה אף הצטרפה לקבוצה סגורה ברשת חברתית של הורים הרואים עצמם כקורבנות לניכור הורי, שם שיתפה את הקבוצה בטענות שלה נגד בת הזוג ובהתעללויות שעוברים ילדיה לטענתה על ידה וכינתה אותה "שטן בגוף אדם".

בת הזוג גילתה אודות ההכפשות הקשות אשר כתבה עליה האישה וזו הגישה נגד האישה תביעת דיבה ודרשה במסגרתה הכחשה ופיצוי בגין לשון הרע עומד על סך של 1.82 מ' ש"ח ולצרכי אגרה בלבד העמידה את התביעה על סך של 400 א' ש"ח.

בית המשפט קיבל את טענת בת הזוג כי אכן מדובר בלשון הרע, שכן אין מחלוקת כי האישה ייחסה לה כינויי גנאי קשים וטענות המוציאות לה שם רע בציבור.

עוד נקבע כי האישה אינה חוסה תחת ההגנות המנויות בחוק, שכן אין בנושא הפרסום עניין ציבורי ובכל נושא הכרוך בגירושים נדון בדלתיים סגורות ולפיכך הוא אסור בפרסום.

על אף טענות בת הזוג קבע בית המשפט כי דרישת הפיצוי דינה להידחות וקבע את סכום הפיצוי על סך של אפס שקלים. נקבע כי בבוא בית המשפט לשקול את גובה הפיצוי שיש להעניק לתובע בתביעת לשון הרע, יש לקחת בחשבון בין היתר את התנהגותו של התובע לפני הפרסום ולאחריו. לנסיבות הסובבות את הפרסום תהיה השלכה על גובה הפיצוי והן יכולות להצדיק את הגדלת הפיצוי או הקטנתו (אורי שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 370).

בית המשפט מהיכרותו קודמת עם הצדדים ממאבקי המשמורת המרים, ציין כי בת הזוג לקחה חלק פעיל ביותר בהעצמת הסכסוך המשפחתי ואף תרמה לניכור שנוצר בין האישה לבנה.

בית המשפט מצין כי מי שמגיע לבית המשפט ודורש לפסוק לזכותו פיצויים בשל פגיעה בשמו הטוב נכון שיקפיד גם הוא על שמו הטוב של הצד שכנגד: "הכפשות גוררות הכפשות, אמירות תוקפניות גוררות אמירות תוקפניות, ואלימות מילולית גוררת אלימות מילולית. בנסיבות כגון אלו, כאשר בית המשפט מתרשם באופן מובהק, כי שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר, אין מקום לטעמי לפסיקת פיצוי כספי בגין לשון הרע. אדם אינו יכול להכפיש ולפגוע, וכאשר הצד האחר נוהג כמוהו, לגשת לבית המשפט, משל היה זך וצח וללא רבב, ולטעון כנגד הפגיעה בכבודו. הדורש את כבוד הזולת כלפיו, יפעל וינהג בכבוד כלפי הזולת ".