בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד חברת ביטוח שביטחה את נהגת הרכב ונגד הנהגת שמרכבה נפל הפעוט, לאחר שנפל ונחבל ביד ובכתף ימין בעת שמעד על הכביש כאשר זינק אל עבר הפעוט אשר נפל מרכב נוסע.

 

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הנהג אכן היה מעורב בתאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד") ולכן הוא זכאי לקבל פיצויים על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


הנהג זינק אל עבר הפעוט ונחבל בכתף ימין


בתאריך ה-05/08/2018, מכונית נכנסה לצומת ופנתה שמאלה, במהלך הנסיעה, דלת ימין נפתחה והפעוט נפל אל הכביש. האיש אשר ראה את המתרחש, יצא ממכוניתו ורץ אל עבר הפעוט כדי למנוע ממכוניות אחרות לפגוע בו, מעד על הכביש ובעקבות כך, נגרמו לו פגיעות אורתופדיות.


האיש טען כי התאונה היא תאונת דרכים מכיוון שהתרחשה במסגרת "שימוש ברכב מנועי" אשר נכלל בחוק הפיצויים וכי פעולות חילוץ נכללות במסגרת שימוש שכזה.


מנגד, הנהגת טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שפעולותיו של האיש אינן בגדר "שימוש ברכב מנועי".


השאלה המרכזית הייתה האם מדובר בתאונת דרכים?


השופט בחן את נסיבות התאונה וציין כי עצם נפילת הפעוט מהמכונית, מהווה תאונת דרכים מאחר שמדובר בסיכון תעבורתי שנשקף לפעוט ואף לנהגים אחרים אשר הגיעו לצומת באותה השעה, אלמלא היה האיש בוחר בפעולה זו, תוצאות האירוע היו עלולות להיות קשות הרבה יותר, מבחינת הפעוט ומבחינת שאר הנהגים על הכביש.


כמו כן, ציין השופט כי לולא הפעוט היה נופל מהמכונית, האיש לא היה יוצא ממכוניתו כדי לסייע לו ולא היה מועד על הכביש, כאשר יציאתו של האיש מרכבו מהווה סיכון חיים בפני עצמו.


השופט קבע כי קיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין נפילת הפעוט מהמכונית לבין מעידת האיש ופציעתו ועל כן הכריע כי יש לראותו כנפגע בתאונת דרכים.


האם נכותו התפקודית שוות ערך לנכותו הרפואית?


מומחה מטעם בית המשפט קבע כי בעקבות התאונה נותרה לאיש נכות אורתופדית קבועה משוקללת בשיעור של 32.5%, מגבלה משמעותית בתנועות כתף ימין, פגיעה בשרירי השרוול בכתף ימין ומגבלה קלה בעמוד השדרה הצווארי, אותה שייך למצבו הרפואי הקודם.
האיש טען כי המומחה שגה בכך ששייך מגבלה זו למצבו הקודם וכי לאחר התאונה ישנו תיעוד בדבר מגבלות בתנועות הצוואר.


מנגד, הנהגת טענה כי הנכות בצוואר אכן שייכת למצבו הקודם וכי האיש סובל כבר שנים מכאבי גב וצוואר כרוניים.


לאחר שבחן את מכלול המסמכים הרפואיים, השופט קבע כי לאחר התאונה אובחנה אצל האיש הגבלה בתנועות הצוואר וכי יש לקבוע לאיש נכות בשיעור של 3% בגין מגבלת תנועה בצוואר. בסך הכל, נכותו הרפואית של האיש היא בשיעור של 34.5%.


האיש טען כי נכותו התפקודית שוות ערך ואף גבוהה יותר מנכותו הרפואית וכי הוא מתקשה בנהיגה ובפעולות שבשגרה, כגון: קניות בסופר וכו'. כמו כן, טען כי במסגרת עבודתו מבצע ביקורי שטח ונדרש לטפס על סולמות, אך מתקשה לעשות זאת לאחר התאונה.


לעומת זאת, הנהגת טענה כי נכותו התפקודית של האיש פחותה מנכותו הרפואית וכי לא השפיעה על שגרת חייו ועל נתוני שכרו.


השופט קבע כי מכיוון שעיקר עבודתו של האיש אינה פיזית, אלא בעלת אופי משרדי, תאונה זו לא השפיעה על כושר השתכרותו, ועל כן יש להסיק כי נכותו התפקודית בשיעור זהה למחצית משיעור נכותו הרפואית.


כיצד נקבע מהו סכום הנזק שנגרם לאיש בעקבות הפסדי השתכרות?


השופט דחה את רכיב פיצויי הפסדי שכר לעבר לאחר שהאיש לא הביא ראיות על כך ואף עלה כי שכרו של האיש אף עלה והשביח לאחר התאונה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


בסופו של דבר, השופט קבע כי לפי שיעור הנכות הרפואית אשר עומד על 34.5% ושיעור הנכות התפקודית אשר עומד על 18%, פיצויי הנזק שתשלם חברת הביטוח של הנהגת לאיש מסתכמים בסך של 627 אלף שקלים עבור הפסדי שכר לעתיד, פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. כמו כן נקבע כי חברת הביטוח של הנהגת תשלם לאיש שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מהפיצוי הכולל בתוספת מע"מ ואגרת פתיחת הליך.

 

ת"א 24114-04-19