בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה אישה נגד אדם שהטריד אותה מינית במקום העבודה והורשע על כך.


השניים עבדו יחד בבית המרקחת, ובמהלך עבודתם, נהג הבחור להטריד את האישה באופן שחזר על עצמו, כאשר היה נצמד אליה, נוגע בה, מחבק את גופה, נוגע בחזה שלה ובישבנה, לצורך סיפוק צרכיו המיניים וללא הסכמתה. נוסף על כך, הוא היה מציע לה להיפגש ולקיים עמו יחסי מין, ואף לעזוב את בעלה משום שהוא חושק בה.


האישה ביקשה מהבחור לחדול ממעשיו פעמים רבות, בטענה כי היא לא מעוניינת וכי היא אף נשואה, אמנם הוא לא ייחס חשיבות לרצונה והמשיך להציע לה הצעות מיניות.


במסגרת ההליך הפלילי, נגזרו על הבחור 8 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, 240 שעות שירות לתועלת הציבור לצד תשלום קנס ופיצוי בסך 5,000 שקלים עבור האישה.


הסנגורים של הצדדים הסכימו ביניהם כי יעשה שימוש בקביעות העובדתיות שהתקבלו בפסק הדין הפלילי.


כמו כן, נקבע כי העדות שנתנה האישה הנפגעת בפני בית המשפט אמינה, וכי האירועים אכן קרו כפי שתיארה.


הבחורה טענה בפני בית המשפט כי התקיימו יחסי מרות בינה לבין הרוקח


הבחורה הדגישה בטיעוניה כי הבחור הטריד אותה במשך תקופה ארוכה במספר אירועים נפרדים כאשר הציע הצעות מיניות שחזרו גם לאחר שסירבה מספר רב של פעמים. כמו כן, ציינה כי התקיימו יחסי מרות ביניהם משום שהיה אחראי על ביצוע ההתמחות שלה ובכך ניצל אותה.


נוסף על כך טענה כי היא לא הייתה מחויבת להביע התנגדות להצעות כדי שיחשבו להטרדה מינית.


הבחורה ביקשה לפסוק לטובתה פיצוי כספי בסך 360,000 שקלים בגין ההטרדות המיניות, וכן הדגישה כי אין לייחס חשיבות לנסיבותיו האישיות של הבחור ולעובדה שרישיון הרוקחות שלו נשלל בעת קביעת הפיצוי.


מנגד, הבחור טען כי יש להתייחס לכל מעשיו כמעשה אחד ולהטיל פיצוי כולל, וכן ציין כי דרגת החומרה של מעשיו נמוכה ביחס להטרדות מיניות אחרות.


כמו כן, הבחור פנה לבית המשפט בבקשה שיתחשב במצבו הכלכלי והבריאותי וכן למחלה הנפשית שממנה הוא סובל.


יתרה מזאת, הבחור ציין כי אינו עובד וחי באמצעות קצבת נכות שהוא מקבל מביטוח לאומי, וכי אינו מחזיק ברכוש, רכב או דירה. כמו כן הוסיף הבחור תצלום שמוכיח כי הוא נמצא במינוס בבנק כעת.


יתרה מזאת, הבחור הדגיש בטיעוניו כי בעקבות הרשעתו חייו השתנו לרעה, רישיון הרוקחות שלו נשלל, הוא אושפז בכפייה במרכז לחולי נפש, וכן נדרש לעבודה בעבודה פיזית קשה ומשפילה.


לבסוף, הבחור הביע חרטה וצער על מעשיו וביקש להסתפק בפיצוי שהתקבל בגזר הדין הפלילי או לקזז אותו מהסכום שיפסק.


השופט בחר שלא להתחשב במצבו הכלכלי של הבחור בפסיקת סכום הפיצוי


בהכרעתו, קבע השופט כי הבחור ביצע באישה מעשים מגונים מרובים ללא הסכמתה במהלך עבודתם המשותפת.


כמו כן, השופט התייחס לטענותיה של האישה לגבי העובדה שהיא והבחור נמצאו ביחסי מרות, והחליט כי לא ניתן לקבוע בוודאות אם התקיימו יחסי מרות, אמנם האישה הביעה התנגדות למעשיו מספר פעמים ועל כן ניתן לקבוע באופן ודאי כי התרחשה הטרדה מינית.


בהכרעתו, השופט ייחס חשיבות לחומרת מעשיו של הרוקח וכן לתדירות הפעמים שבה ביצע את מעשיו גם לאחר שהאישה ביקשה ממנו שוב ושוב לחדול ממעשיו.


נוסף על כך, השופט ייחס חשיבות בהכרעתו לפערי הכוחות בין השניים וכן לחוסר השוויון שנבע ממעמדם במקום עבודתם, כאשר האישה הייתה רוקחת מתחילה והבחור היה במעמד בכיר, כמו כן התייחס לפער הגילאים ביניהם, ולעובדה שהאישה הייתה עולה חדשה.


על כן, נקבע כי הבחור ניצל את פערי הכוחות, הטריד את האישה מינית ואף ביצע בה מעשים פיזיים שכללו מגע באזורים אינטימיים.


השופט הדגיש את העובדה שהמעשים של הבחור פגעו בתחושת הביטחון של האישה וכן בדימויה העצמי ואף ייחס חשיבות לעובדה שהאישה מטופלת כעת במחלקה לנפגעות טראומה מינית.


כמו כן קבע השופט כי אין להפחית מסכום הפיצוי בשל מצבו הכלכלי הרעוע של הבחור, אמנם החליט לפסוק סכום פיצוי אחד כולל על כל העבירות ללא הוכחת נזק, אותו העמיד על סך של 150,000 שקלים.


יתרה מזאת, השופט החליט לדחות את טענת סנגורו של הנתבע כי האישה הייתה צריכה לתבוע במסגרת תביעה נגררת לתביעה פלילית וכי זכותה של האישה להגיש תביעה נפרדת בגין הטרדה מינית.


על כן, פסק השופט לטובתה של האישה פיצוי כספי בסך 150,000 שקלים בגין הטרדות מיניות, בתוספת 3,000 שקלים שכר טרחת עורך דין.


20769-11-20 ש"ס