תאונה במשרד: מהו סכום הפיצוי לעורך דין שנתקל בכבל חשמל ונחבל קשות?

בית משפט השלום בתל אביב- יפו קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש עורך דין שנפל לאחר שנתקל בכבל חשמל שהיה מונח על הרצפה במשרד ששכר. כתוצאה מהנפילה הבחור סבל משבר מרוסק עם תזוזה בזרוע הימנית שלו.

במסגרת התביעה הוגשו לבית המשפט חוות דעת רפואיות מטעם שני הצדדים

עורך הדין הגיש חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו לבית המשפט, שבחן את מצבו וקבע כי השבר אומנם התאחה, אך נותרו קשיים והגבלה בטווח התזוזה של כתף ימין, שמלווה בכאבים. כמו כן, המומחה ציין כי הבחור סבל מתסמונת התעלה הקרפלית בעקבות התאונה.

לבסוף, המומחה קבע כי לבחור נכות צמיתה בשיעור של 25% בגין הגבלה בתנועת הכתף ונכות קבועה בשיעור 10% בשל תסמונת התעלה הקרפלית.

גם החברה שממנה שכר עורך הדין את החדר הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמה, במסגרתה קבע המומחה כי הבחור סובל מהגבלה בתנועת הכתף, אומנם העריך את נכותו הקבועה של הבחור בשיעור 10% בלבד.

בעקבות הפערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים לבית המשפט מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שקבע כי אכן קיימת הגבלה תנועתית בכתף וכי עורך הדין סובל מקרע באחד הגידים.

על כן, העריך המומחה את נכותו הצמיתה של האיש בשיעור של 20% בגין הגבלת התנועה בכתף ובשל צפי להחמרה הדרגתית במצב בעתיד.

הבחור הדגיש בטיעוניו כי עד ליום התאונה לא היה כבל על הרצפה

עורך הדין טען כי הנפילה אירעה כאשר הגיע למשרד, בעודו אוחז במספר קלסרים, עבר ליד עמדת המזכירות, נתקל בכבל החשמל ונפל על הרצפה. כמו כן, הוא ציין כי הכבל נמצא על הרצפה בשל תקלה בחיבור החשמל בעמדתה של המזכירה, וכן טען כי עד ליום התאונה, הכבל לא היה מצוי שם, לכן לא היה יכול לצפות את הנפילה, וכי ברגע התאונה אף לא הבחין בו.

יתרה מזאת, האיש הדגיש בטיעוניו כי עורכת דין אחראית במשרד, ביקשה מהמזכירה לתלות שלט אזהרה בנוגע להימצאות הכבל על הרצפה, אומנם, המזכירה לא עשתה זאת.

עורך הדין הוסיף וטען כי הדרך למשרד, היא דרך מוכרת עבורו, והוא הולך בה באופן יום יומי ולכן לא הרגיש צורך ללכת בדרך בזהירות רבה.
יתר על כן, האיש ציין כי הוא סובל מעיוורון בעין שמאל ומבעיות בשיווי משקל, אשר אומנם באות לידי ביטוי בהתקפים, אך הוסיף כי באותו יום לא חווה התקף.

לבסוף, האיש טען כי התאונה התרחשה בעקבות רשלנות החברה, שהייתה אחראית על קיומו של המפגע ואף לא דאגה לאמצעי בטיחות המזהיר מפניו.

מנגד, החברה טענה כי עורך הדין נכנס למשרד בעודו אוחז בקלסרים שמקטינים את טווח ראייתו, כמו כן הדגישה את העובדה כי הוא סובל מעיוורון בעין אחת, וכן כי הלך במהירות מבלי לראות כלל את הדרך. על כן, החברה ציינה כי אחריות לפגיעה היא של האיש בלבד שכן אדם במצבו צריך לנקוט באמצעי זהירות בכדי למנוע סיכונים אפשריים והדגישה כי לא היה ביכולתה לצפות את הפגיעה.

השופטת קבעה שהחברה הפרה את חובת הזהירות שחלה עליה

השופטת בחנה את תחומי אחריותה של החברה, וקבעה שלאור היותה חברה שמשכירה משרדים ולצד זה מספקת גם שירותים משרדיים, חלה עליה חובת זהירות כלפי לקוחותיה שבמסגרתה היא מחויבת לדאוג למשרד בטוח לשימוש וללא מפגעים.

נוסף על כך, השופטת התייחסה לטענותיו של הבחור שבהן ציין כי הכבל הונח על הרצפה בעקבות תקלה, שכן זהו לא מיקומו הקבוע, וכן לטענה כי אדם אחר במשרד העיר למזכירה וביקש ממנה לשים שלט אזהרה מפני הכבל, בכדי למנוע נפילה, והיא אומנם לא עשתה זאת. על כן, השופטת קבעה כי החברה יכלה לצפות נפילה אפשרית מהכבל.

כמו כן, השופטת קבעה שהחברה שהשכירה את השירותים לעורך הדין, הייתה מודעת למגבלותיו, ולמצבו הבריאותי ולכן הייתה מחויבת לספק לו סביבת עבודה בטוחה.

על כן, השופטת קבעה כי אכן מדובר בהפרת חובת הזהירות של החברה כלפי האיש.

יתרה מזאת, השופטת התייחסה לטענתה של החברה לקיומו של אשם תורם, וקבעה כי אומנם, הבחור לא היה יכול לצפות את קיומו של הכבל על הרצפה, אך עם זאת היה יכול לשים לב לדרכו בצורה טובה יותר, ועל כן קבעה אשם תורם בשיעור 10% בלבד.

השופטת בחרה לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, ועל כן קבעה כי נכותו הרפואית הקבועה של הבחור היא בשיעור של 20%, וכי נכותו התפקודית זהה לנכותו הרפואית.

בסופו של דבר, השופטת פסקה לבחור פיצויים בגין הפסד שכר וגריעה מכושר השתכרות בסך 80,000 שקלים, בגין עזרה לזולת פיצויים בסך 30,000 שקלים, בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות פיצויים בסך 5,000 שקלים, וכן פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך 75,000 שקלים.

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

לפיכך, נקבע כי החברה תשלם לעורך הדין 190,000 שקלים בניכוי תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 33,303 שקלים והפחתת 10% אשם תורם, הפיצוי יעמוד על 137,697 שקלים בתוספת 32,221 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

ת"א 37177-10-14