לאחרונה בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את דינו של איש שהכה את חמתו הקשישה. האיש התגורר יחד עם חמתו ובנו. הסיבה העיקרית לתקיפה הייתה סירוב הקשישה לשלם את שכר הדירה עבור הדירה שבה הם התגוררו יחדיו. האיש נכנס לחדרה של הקשישה, הפיל אותה על הרצפה והחל לבעוט בה עד שרגלה דיממה.
האיש אלמן, אב לשני בנים וסב לשלוש נכדות
בתסקיר שירות המבחן בחנו את נסיבות חייו של האיש. בתסקיר צוין כי הוא אלמן, אשתו נפטרה לפני כ-4 שנים, הוא אב לשני בנים וסב לשלוש נכדות. בעברו עבד בתעשייה האווירית, וכיום הוא פנסיונר.
עוד עלה מן התסקיר שלאיש אין עבר פלילי, ושהוא הביע חרטה עמוקה על התקיפה. לפיכך, שירות המבחן המליץ לתת לאיש עונש של שירות לטובת הציבור ובנוסף עונש של מאסר על תנאי.
מעשה האלימות בוצע כלפי זקנה חסרת ישע
המדינה הדגישה שיש ליחס חשיבות עליונה לעובדה שמעשה האלימות התבצע כנגד קשישה, בת 95, ושמעשה אלימות כלפי זקנה חסרת ישע מעיד על אטימות ליבו של האיש.
נוסף על כך, המאשימה ציינה כי מעשה האלימות גרם לפגיעה בערכים מוגנים כמו בטחון הציבור, והוסיפה כי אין להקל בעונשו של האיש בשל חסכון בזמן שיפוטי, משום שהאישה הקשישה נחקרה והעידה ביחס לתקיפה ומכיוון שחקירה ומתן עדות הם הליכים קשים ומורכבים עבור קשישה בגיל מבוגר.
בסוגיית העונש, המדינה המליצה על עונש של תשעה חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות, מלווים בקנס ובמאסר על תנאי.
לאחר שחמו נפטר האיש לקח את חמתו תחת חסותו ועבר לגור איתה
האיש סיפר שעבר לגור עם חמתו כאשר חמו נפטר, ומאז דאג וטיפל בה. אומנם, כאשר אשתו נפטרה החלו ריבים וסכסוכים בינו ובין חמתו. עוד ציין האיש כי הוא עבר תקופה קשה מאוד לאחר מות אשתו.
סנגורו של האיש, טען כי נסיבות חייו, בראשן מצבו הבריאותי הרעוע, הן אלו שגרמו לו להרגיש תחת לחץ ולכן יש לשקול זאת טרם הכרעת גזר דינו.
עוד נטען כי יש לייחס חשיבות לעובדה שהאיש הביע חרטה מלאה על מעשיו ולקח אחריות. יתר על כן, הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן שבו הוצג האיש כאדם נורמטיבי לחלוטין, והאירוע הוצג כחד פעמי. צוין כי שירות המבחן היה סבור שאין סיבה שמקרה דומה יתרחש בשנית.
הסנגור הוסיף שכיום, האיש מנהל זוגיות חדשה, ואף מצא עבודה חדשה בתקופת הקורונה, ואלו הם צעדים משמעותיים שלקח למטרת שיפור חייו.
הסנגור ציין כי סנגורו הקודם של האיש היה אחראי להביא את הקשישה לתת עדות בבית המשפט ולכן אין לייחס לאיש אחריות לכך.
על כן, הסנגור טען שהעונש הראוי במקרה הזה נע בין שירות לטובת הציבור ובין מאסר בפועל, בעוד שיש לייחס חשיבות לתסקיר שירות המבחן, לנסיבות המעשה ולפגיעה אפשרית במקום עבודתו הנוכחי במידה וייגזרו על הגבר עבודות שירות ולכן, העונש הראוי לטענתו הוא העונש הקל ביותר.
האיש אינו נושא באחריות להבאת הקשישה למתן עדות בבית המשפט
בהכרעתו, ייחס השופט חשיבות לערך המוגן שנפגע בעקבות האירוע והוא שלומם וביטחונם של קשישים במיוחד בתוך ביתם. אירוע האלימות התבצע בתוך ביתה של הקשישה, מקום שבו היא אמורה להרגיש בטוחה.
השופט שקל את נסיבות האירוע וגם את אופן ביצוע המעשה. צוין כי מעשה האלימות התבצע כנגד אישה קשישה, בעודה שרועה על הרצפה, כאשר כתוצאה מכך האישה נותרה עם חבלה.
בהמשך, השופט בחן גזרי דין של מקרים דומים כדי לבחון את מתחם הענישה בראוי במקרה זה.
בהכרעתו התחשב השופט גם בנסיבות חייו של האיש כמו גילו המבוגר, מצבו הבריאותי, נטילת האחריות על מעשיו והיעדרו של עבר פלילי.
השופט ציין כי אין אפשרות להתעלם מכך שהקשישה נאלצה להעיד בבית המשפט, וקבע כי האשמה על כך אינה מיוחסת לאיש. השופט קיבל את ההמלצות שעלו מתסקיר שירות המבחן לפיהן מדובר באדם רגיל שהסיכוי שיחזור לבצע עבירה דומה הוא אפסי.
יש לך שאלה?
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
השופט החליט כי במקרה זה מוצדק להשית על האיש עונש שממוקם בתחתית מתחם הענישה ולכן גזר עליו חודשיים מאסר שיבוצעו בדרך של עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בתנאי שלא יחזור ויבצע עבירת אלימות, קנס בסכום של 1,000 שקלים ובנוסף פיצוי למתלוננת על סך של 3,000 שקלים.
ת"פ 66015-01-18