לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו עסק בתביעת לשון הרע שהגיש שוטר נגד אישה שאותה עצר. בכתב התביעה צוין כי האישה הכפישה את שמו של השוטר, תוך שהיא מציינת גם את שם משפחתו ואת התחנה שבה הוא עובד, בארבעה פרסומים שונים ברשת החברתית פייסבוק.


לדברי השוטר, האישה רצתה לנקום בו על כך שעצר אותה ולכן פרסמה שהרביץ לה. הוא סיפר שהפרסומים הופצו בצורה נרחבת ופגעו בו ובשמו הטוב. מנגד, האישה טענה כי מדובר בתביעה שמטרתה להשתיק אותה ולהכשיר אלימות של שוטרים כלפי אזרחים תמימים. מה קבע בית המשפט והאם קיבל את התביעה?


האישה פרסמה תמונות של החבלות בגופה בעמוד הפייסבוק של המשטרה


לפי כתב התביעה, האישה פרסמה ארבעה פרסומים שונים המהווים לשון הרע כלפי השוטר. בעמוד הפייסבוק של המשטרה, היא ציינה את שמו המלא, קיללה אותו וטענה שהפשיט אותה, היכה אותה באיבוד שליטה והוסיפה תמונות של חבורות על גופה. הפרסום השני הופיע בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה, שם איימה על השוטר וביקשה מאחרים לשתף את המקרה שעברה.


האישה פרסמה פוסט שלישי בקבוצת פייסבוק גדולה, טענה בו שהשוטר המדובר אנס אותה ונהג בה באלימות וצירפה סרטון וידיאו. בפוסט הרביעי לקחה האישה תמונה של השוטר מאירוע משפחתי שבו הוא נראה מחייך וכתבה "צוחק מי שצוחק אחרון". לדברי השוטר, כל הפרסומים נועדו לנקום בו על כך שעצר אותה.


בעלה של האישה טען כי יש לה בעיות נפשיות, התלונה שהגישה התבררה כתלונת שווא


הרקע לפרסומים הוא ערב מעצרה של האישה. נטען כי היא התקשרה למוקד המשטרה ודיווחה על מקרה אלימות במשפחה. השוטר, יחד עם שוטרת נוספת, הגיעו למקום והתבקשו על ידי האישה להסתלק בטענה שהתלונה מבוטלת. השוטר הסביר לה כי הוא מחויב על פי חוק לבצע חיפוש במקום כדי לוודא שאין קורבן אלימות בסכנה, ולאחר שעשה סריקה גילה כי היא מצויה בבית לבדה וכי בעלה וילדיה אינם במקום.


בשיחה טלפונית עם הבעל הוא מסר לשוטרים שיש לאשתו בעיות נפשיות. השוטר טען כי היא קראה לעברם קריאות גנאי והגיבה בצורה לקויה לכל האירוע. לפיכך הוא עיכב אותה לתחנת המשטרה, תוך שהיא מתנגדת נחרצות ופועלת באלימות כלפי השוטרת שאזקה אותה.


לדברי האישה היא הייתה מצויה במצוקה נפשית ורצתה לשתף את מצבה עם הציבור


האישה לא סתרה את עובדות הפרסומים, וטענה להגנה מפני תביעת לשון הרע בשתי עילות: הראשונה, הגנת תום הלב שלפיה היא הביעה דעה סובייקטיבית בצורה לגיטימית על אירוע קשה שעברה. השניה, הגנת "אמת דיברתי" שלפיה המעשים שציינה קרו במציאות ומוטלת עליה חובה מוסרית לספר עליהם לציבור ולהזהיר מפני הישנות שלהם.


האישה הסבירה כי פרסמה את הפוסטים לאחר שנעצרה ללילה שלם והורחקה מילדיה למשך שלושה ימים, נוסף על ימי אשפוז בבית חולים. לטענתה אירוע זה עורר אצלה מצוקה נפשית, ולמעשה לא התכוונה להשפיל את השוטר או לפגוע בו, אלא רק להצביע על התנהלותו הפסולה של השוטר במקרה זה.


בתגובה לחקירה בבית המשפט, האישה ציינה כי השימוש במילה 'אונס' לא היה מדויק וכי היא התכוונה ל'אונס פיזי', כלומר לאלימות קשה. עם זאת, נקבע כי הרושם האובייקטיבי מהשימוש במילה זו הוא אונס מיני. השופטת הדגישה כי קשירת שמו של אדם עם מילה זאת היא חמורה, גם אם בהמשך מתוארת אלימות פיזית בלבד.


השופטת קבעה כי מדובר בלשון הרע וחייבה את האישה לשלם לשוטר פיצוי של 40 אלף שקלים


בדיון נטען כי הפרסומים כלפי השוטר נעשו בעקבות מילוי תפקידו הציבורי, דבר שנוסף על ההשפלה גם עלול לפגוע בו ברמה המקצועית. השוטר סיפר כי התפוצה של הפרסומים הייתה רחבה והפכה אותו לשיחת היום בתחנת המשטרה מול עמיתיו וכן בבית ובקרב חוג משפחתו ומכריו.


השופטת בחנה את העדויות, את דו"ח הפעולה של המעצר ואת טענותיהם של האישה והשוטר. היא קבעה כי קשה לתת אמון בעדות האישה מול עדות השוטר המבוססת ממנה. שוטרת נוספת שהייתה נוכחת במעצר הצהירה על גרסה התומכת בכתב התביעה, ואף שהאישה טענה כי השכנים גם היו עדים להתרחשות אף אחד מהם לא הובא לבית המשפט למתן עדות. לפיכך השופטת דחתה את טענת "אמת דיברתי" להגנה מפני המעשה.


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי מדובר בעבירת לשון הרע אשר פגעה והשפילה את השוטר, זאת משום שייחסה לו מעשים קשים שלא ביצע והשפילה אותו בקרב עמיתיו המקצועיים, משפחתו וחבריו. היא ציינה כי בעדותה האישה מודה שביצעה את הפרסומים מתוך כאב ורצון לנקום בשוטר.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


לאחר שקיבלה את התביעה, השופטת עסקה בסכום הפיצויים המגיע לשוטר כתוצאה מהפגיעה. היא לקחה בחשבון את הסרת הפרסומים, נטילת האחריות של האישה וכן מצבה הכלכלי הקשה. לפיכך, קבעה כי האישה תשלם לשוטר פיצוי של 35 אלף שקלים, נוסף על 5,000 שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


ת"א 9715-09-17