בשבוע שעבר, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל תביעת פיצויים שהגיש מהנדס שהתפטר מהחברה שבה עבד במשך 15 שנה. המהנדס טען כי במשך שנים סבל מהלנת שכר, מכיוון שהחברה איחרה בתשלום משכורתו החודשית בקביעות.


לדבריו הוא פנה אל ההנהלה בבקשה לתיקון, ולאחר שהובטח שיפור אך לא נעשה דבר, הוא נאלץ להתפטר. מצד ההנהלה נטען כי העובד רצה להתפטר וחשש להישאר בחברה בשל אי יציבות כלכלית בתקופה שבה התגלתה מעילה גדולה בכספיה, בלי קשר להלנת השכר.


השופט קבע כי אכן בוצעה הלנת שכר מטעם החברה כלפי המהנדס, אך לא ניתן לחייב אותה לשלם לו פיצויים עבור ההלנה בשל התיישנות. עם זאת, נקבע כי העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים בדין מפוטר על בסיס התפטרותו עקב הרעת תנאים שהיא אותה הלנת שכר ממושכת.


מנהל החברה הודה בחקירה כי התקיימו מידי פעם הלנות שכר אך לא בהגזמה


המהנדס טען בכתב התביעה כי לאורך כל שנות עבודתו היו מקרים רבים שבהם קיבל את המשכורת החודשית באיחור. מעיון בתלושי השכר שהוגשו לבית המשפט, עלה כי שנה לפני התפטרותו של המהנדס החברה שילמה לו בטווח של שבועיים סכום של ארבע משכורות, ככל הנראה עבור חודשים קודמים שבהם לא קיבל שכר כלל.


בחקירה בבית המשפט, מנהל החברה הודה כי מדי פעם היו נאלצים להלין את שכרם של חלק מהעובדים, אך טען כי זה היה קורה מדי פעם ולא באופן מוגזם. עוד הוא ציין כי לעובד לא הייתה בעיה לקבל משכורת כפולה פעם בחודשיים, וטען כי מעולם לא היה איחור של יותר מחודש במשכורת.


נטען כי המהנדס לא יכול לתבוע בגין הלנת שכר משום שחלפה תקופת ההתיישנות


סעיף 17 א' בחוק הגנת השכר מציין כי ניתן לתבוע מעסיק בגין הלנת שכר של עובד תוך שנה מהיום שבו השכר נחשב למולן, כלומר מתי שהאיחור בקבלת השכר מוגדר כהלנה, או בתוך חודשיים מהיום שבו העובד מקבל את השכר. עם זאת, תלושי השכר שהגיש העובד לבית המשפט הונפקו בשנת 2017, שלוש שנים טרם הגשת התביעה.


אם התביעה הייתה מוגשת שנה מיום האיחור, או מיום קבלת המשכורת, אז היה ניתן לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים על הלנת שכר. השופט קיבל את טענת החברה שלפיה תביעת הלנת השכר התיישנה, ולכן לא ניתן לפצות את המהנדס בעבור שכרו שהולן לאורך שנות עבודתו.


החברה טענה כי המהנדס ביקש להתפטר משיקולים אישיים, בלי קשר להלנת השכר


מאחר שרכיב הפיצויים בעבור הלנת השכר נדחה בתביעה על ידי השופט, נותר לבחון האם המהנדס זכאי לפיצויי פיטורים בדין מפוטר. במקרה זה, נטען כי לאחר שהתלונן להנהלה על הלנת השכר שלא תוקנה, המהנדס החליט להתפטר, זאת בשל הרעת תנאים בתפקידו.


מנגד, החברה טענה כי המהנדס התעניין בהתפטרות בלי קשר להלנת השכר, זאת משום שרצה מפאת גילו המבוגר לעבוד מהבית באופן עצמאי. בשלב מסוים התגלתה מעילה שערערה את המצב הכלכלי של החברה, וגם אז המהנדס ביקש להתפטר משום שחשש מאי יציבות כלכלית. לדברי מנהל החברה, הוא הסביר לו שאין מה לחשוש מפגיעה בזכויותיו ולכן יכול להישאר לעבוד, אך המהנדס בחר להתפטר מייד לאחר מכן.


נקבע כי המהנדס התפטר עקב הרעת התנאים ולכן זכאי לפיצויי פיטורים בדין מפוטר


השופט קבע כי הלנת שכר חוזרת במקום העבודה גורמת לעובד אי ודאות בקשר לקבלת המשכורת שהוא זכאי לה. במצב כזה, לפי החוק לא ניתן לחייב את העובד להמשיך לעבוד ומדובר בהרעת תנאים. השופט הסביר כי הרעת תנאים הגורמת לאדם להתפטר מעבודתו, מחייבת את המעסיק לשלם לו פיצויי פיטורים בדין מפוטר.


המהנדס העיד כי במשך שלוש שנים טרם התפטרותו שכרו היה מולן, לרוב בשבועיים ולעיתים בחודש ויותר. הוא טען כי התלונן באופן חוזר ונשנה מול ההנהלה, וביקש שישלמו לו את המשכורת משום שלא היה לו כסף לקנות אוכל. יתר על כן, המהנדס הגיש לבית המשפט מכתב התראה שהגיש למנהלי החברה באמצעות עורך דינו שבו נטען כי הוא דורש לקבל שכר שהולן כבר שלושה חודשים ואם לא יקבל אותו הוא יתפטר מתפקידו.


מכתב ההתראה סתר את עדותו של מנהל החברה שטען כי המהנדס ביקש לעזוב את העבודה מסיבות אחרות, וכי מעולם לא הוזכרה הלנת השכר כסיבה להתפטרות. לאחר הגשת המכתב, הובטח לעובד כי יקבל את זכויותיו ולכן נשאר בעבודה 9 חודשים נוספים, אך שכרו הולן גם בחודשים שלאחר מכן. דבר זה הביא להתפטרותו של המהנדס מהחברה.

 

יש לך שאלה?

פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה


השופט ציין בהכרעת הדין כי לא נתקבלו ראיות מטעם החברה אשר טענה כי השכר של המהנדס הולן בהסכמתו. לפיכך, נקבע כי הוא התפטר עקב הרעת התנאים ולכן זכאי לפיצויי פיטורים בדין מפוטר בסכום של כ-156 אלף שקלים. כמו כן, החברה חויבה לשלם לו עוד כ-135 אלף שקלים בגין פדיון חופשה, דמי הבראה ואי הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות. סכום הפיצויים הסופי שחויבה החברה לשלם למהנדס עמד על 291 אלף שקלים, לא כולל 20 אלף שקלים בגין שכר טרחת עורך דין.

 


סע"ש 8777-11-18