לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו עסק בתביעה שהוגשה נגד אישה אשר שימשה כאפוטרופוסית של אחייניתה. האחיינית נפגעה בתאונת דרכים קשה כשהייתה בת 21 בלבד וסבלה מבעיות בריאותיות אשר חייבו מינוי של גורם שיהיה אחראי לכספיה.


מאחר שהייתה יתומה, מונתה דודתה לאפוטרופוסית שלה ופעלה כדי לקבל את הכספים המגיעים לה, בין היתר בשל התאונה שעברה. כמו כן, היא הפכה שותפה בחשבון הבנק שלה. שנתיים לאחר מכן האפוטרופוס הכללי יצר קשר עם הדודה מכיוון שלא קיבל ממנה דוחות כספיים מאז שהפכה לאפוטרופוסית.


עקב כך, הוגשה תביעה נגד הדודה ובסופו של דבר האפוטרופסות על הצעירה עברה לידי עמותה מתאימה. מטעם העמותה נטען שהדודה לא ניהלה את כספיה של האחיינית לטובתה, ולכן דרשה לקבל את הכסף אליה. הדודה גרסה מנגד כי דאגה לאחיינית כאילו הייתה בתה וכי כל ההוצאות הכספיות היו לטובת צרכיה הרפואיים והאישיים.


העמותה עתרה לקבל סכום של יותר מחצי מיליון שקלים שלטענתה נוצלו על ידי הדודה


תקופת האפוטרופסות של הדודה על אחייניתה נמשכה יותר מחמש שנים טרם הועברה לעמותה, ובמסגרתה היא קיבלה כספים בסכום של יותר מחצי מיליון שקלים. מכיוון שלא הוגשו דוחות כספיים לאפוטרופוס הכללי מטעם הדודה, העמותה פנתה לבית המשפט וקיבלה צווים שיתירו לה לקבל מידע על הכנסותיה של הצעירה ועל מצבה הכספי.


לאחר שנטען כי הדודה השתמשה בכספים שלא לטובתה האישית והבריאותית של אחייניתה, העמותה עתרה לקבל חזרה את הסכומים ששולמו לה מכוח האפוטרופסות. העמותה טענה כי הדודה ניצלה את האמון בה ולא ביצעה את תפקידה כראוי. מלבד השימוש הפסול בכספיה, צוין כי הצעירה לא מצויה במעקב רפואי כנדרש ואף לא במסגרת שיקומית המתאימה לה.


נטען כי האפוטרופוסית השתמשה בכסף של אחייניתה עבור תכשיטים, נופשים והוצאות רכב


העמותה הציגה בפני בית המשפט קבלות של הוצאות מכספי האחיינית אשר לטענתה היו שייכות למעשה לדודה עצמה, וביטאו שימוש אישי חסר בקרה וחסר אחריות. נטען כי כספי האחיינית נוצלו לשיפוצים בדירה שכורה, רכישת תכשיטים ומשיכת סכומי כסף גדולים במזומן.


צוין כי הכסף נוצל אף לנופש באילת כשהאחיינית כלל לא השתתפה בו, וגם להוצאות רכב שונות כמו דלק ותשלום דוחות חניה, כאשר האחיינית לא נוהגת וכלל אין לה רכב משלה. לפיכך נטען כי הדודה הפרה את אחריותה כלפי הצעירה כאפוטרופוסית שלה, כמו גם את חובת הנאמנות כלפיה וכלפי בית המשפט שמינה אותה לתפקיד.


הדודה טענה כי כל ההוצאות הכספיות היו לטובת האחיינית ולכן יש לדחות את התביעה


בכתב ההגנה ציינה הדודה שהיא דאגה לאחיינית במסירות כאילו הייתה בתה ומילאה את כל רצונותיה. היא הסבירה שלא הגישה דוחות כספיים מדי שנה משום שחשבה שמספיק להגיש את המסמכים ליועץ המס.


לדבריה היא הבינה שהוא זה שמעביר את הפרטים הרלוונטיים לאפוטרופוס הכללי, ורק לאחר תום תקופת האפוטרופסות גילתה שהדוחות לא הוגשו על ידו. היא טענה כי אינה יודעת לערוך דוחות כספיים ולא עשתה זאת מכוונה רעה. עוד היא הדגישה שהשתמשה בכספים רק בעבור צרכיה של האחיינית, ביניהם מוצרי היגיינה, תרופות, ביגוד ועוד.


הדודה הסבירה שהיה צורך לממן שכירות רכב לנסיעות מחוץ לעיר, כולל ביטוח ודלק והוסיפה שהאחיינית הייתה בחופשות באילת וכן בים המלח ובטבריה בבתי הבראה. לגבי הוצאות השיפוץ של הנכס בשכירות, הדודה ציינה כי האחיינית עברה לגור בדירה שכורה והיה צורך להתאים אותה למצבה הבריאותי. לפיכך טענה שכל הכספים נוצלו לצורך מחייתה של האחיינית ולכן היא לא מחויבת להשיבם.


השופטת קבעה כי הדודה תשלם לעמותה ולאחיינית סכום של כ-341 אלף שקלים


בהכרעת הדין, השופטת הדגישה את חשיבות האחריות האישית וחובת האמון המוגברת שמחזיק אפוטרופוס כלפי החסוי שלו, זאת בשל שליטתו המוחלטת בנעשה בכספיו. היא הסבירה כי יש חשיבות עליונה להגשת דוחות כספיים שיתארו את פירוט ההוצאות ומטרתן ויעידו על שימוש ראוי והוגן בכספים. לפיכך היא קבעה כי אינה מקבלת את טענת הדודה שלפיה לא ידעה שהיא אחראית על הגשת דוחות בעבור אחייניתה, וכי היה עליה לעשות מאמץ אקטיבי כדי למלא את היקף חובתה בהקשר זה, במיוחד לאור סכומי הכספים הגדולים שהגיעו לידיה.


נקבע כי הדודה לא הצליחה להוכיח שסכומי הכסף נוצלו לטובת האחיינית בלבד, בין היתר משום שלא נערך פירוט מסודר של ההוצאות. כמו כן, צוין כי הדודה לא היטיבה להסביר מדוע שייכה הוצאות מסוימות לאחיינית אף שנדמו שאינן קשורות אליה, לדוגמה הוצאות רכב כאשר האחיינית נכה ואינה מסוגלת לנהוג, או הוצאות נופש של שלושה חדרים באילת כאשר לא הוכח שהיא בכלל הייתה שם.

 

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות


השופטת ציינה כי לאחר שנמצא שמרבית מההוצאות כלל לא נוצלו לטובת האחיינית, היה מקום לקבל את סכום התביעה המלא על סך 750 אלף שקלים. עם זאת, היא שוכנעה כי חלק מההוצאות כן שימשו את האחיינית בסופו של דבר, ולכן קיבלה את התביעה באופן חלקי וחייבה את הדודה לשלם סכום של כ-341 אלף שקלים עבור העמותה שלקחה את האחיינית תחת חסותה. יתר על כן, הדודה חויבה לשאת בהוצאות אגרה ושכר טרחת עורך דין בסכום של כ-17 אלף שקלים.

 


תמ"ש 68716-01-18