לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו עסק בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי אישה נגד אדם שפרסם את שמה בתגובה בפייסבוק. הרקע לתביעה הוא פוסט פייסבוק של כתבה עיתונאית שבו נטען כי אישה התלוננה במשטרה על איש ציבור שתקף אותה מינית. הנתבע, אחיינו של איש הציבור, כתב בתגובה לפוסט את שמה את האישה ואף טען כי היו מניעים נסתרים לתלונתה.


האישה טענה כי שמה לא היה ידוע לאף אדם חיצוני לפרשה, וכי האחיין של התוקף לא היה רשאי לפרסם את הדבר ללא רשותה. מאחר שבתגובה נמנו מספר מניעים לא כשרים לכאורה לתלונתה, דבר שהשפיל אותה ופגע בה, היא דרשה מהאחיין בכתב התביעה סעד של פיצויים הן על הפגיעה בפרטיותה והן על הפרסום של לשון הרע.


האחיין טען כי האישה לא פנתה אליו לאחר שפרסם את התגובה ולא רצתה התנצלות


בתגובה לפגיעה שלגביה טענה האישה, האחיין הסביר כי לא חשב שתגובתו מזיקה וכי היא כלל לא פנתה אליו וטענה בפניו שנפגעה או דרשה התנצלות על הדברים. הוא הוסיף כי הכתבה שפורסמה בפוסט הציגה את דודו כעבריין מין, דבר שאינו ראוי ואינו נכון.


לפיכך, הוא טען כי תגובתו שהציגה את האישה כמתלוננת שווא היא לגיטימית, זאת משום שהיא נופלת בגדר הבעת דעה לפי עקרון חופש הביטוי. האחיין ציין כי בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום נגד דודו, דבר שמחזק את טענתו כי מה שאמר היה אמת.


האישה טענה כי חשיפת שמה, בייחוד לנוכח העובדה שהיא קורבן עבירת מין, פגעה בה מאוד


צוין כי בכתבה לא הופיע שמה של האישה, גם לא בראשי תיבות או באותיות בודדות, ולאורך כל הטקסט היא נקראה "המוטרדת". לפיכך, לא הייתה שום דרך לגלות את זהותה לולא התגובה שבה פורסם שמה.


לדבריה של האישה, מדובר בהפרת פרטיות בוטה משום שלא מדובר במקרה שבו גילוי שמה היה חיוני לידיעת הציבור. היא הוסיפה כי הדבר חמור שבעתיים מפני שהיא קורבן של עבירת מין, דבר שבו על פי רוב יש העדפה ובחירה מודעת באנונימיות.


יתר על כן, היא טענה כי דברי האחיין ויחסו אליה כאל מתלוננת שווא הם לא הבעת דעה לגיטימית. היא הסבירה שהתגובה נועדה לפגוע בה במתכוון, נגעה לנושאים אישיים בחייה כמו ילדיה, אמה החולה והגרוש שלה, וניסתה לבזות אותה ולמנוע ממנה להמשיך במאבקה כקורבן.


לדברי האחיין האישה רצתה להתפרסם, נכחה בוועדה ציבורית וביקשה שיצלמו אותה


בכתב ההגנה לתביעה נטען כי פרסום שמה של האישה לא פגע בה, זאת משום שלמעשה רצתה שיכירו את פניה ואת הקשר שלה למקרה. האחיין טען כי התביעה מראש הוגשה שלא בתום לב, ועל רקע סכסוך של האישה עם הדוד שלו, דבר שגרם לה להתלונן עליו במשטרה על לא עוול בכפו.


בשל היות דודו איש ציבור, האחיין ציין כי הסכסוך בינו ובין האישה היה ידוע לכולם ומתוקשר מאוד. לדבריו לא היה ספק מי עומד מאחורי התלונה האנונימית לכאורה, ושמה וזהותה היו ידועים הרבה לפני שפרסם את תגובתו בפוסט. מעדות האישה עלה כי היא סבלה מהכפשות והתנכלויות עוד קודם לפרסום, כך שהקשר שלה לאירוע היה מוכר לגורמים רבים אחרים ולא היה בפרסומו הפרה של פרטיותה.


נוסף על כך, האחיין ציין כי האישה השתתפה מרצונה בוועדה ציבורית בנושא קידום מעמד האישה, ונצפתה כשהיא מסמנת לאדם אחר בקהל שיצלם אותה. האחיין צירף לכתב ההגנה את הסרטון המצולם וטען כי הוא מהווה ראיה לכך שהאישה רצתה להתפרסם, ולכן לא ניתן לתבוע אותו על הפרת פרטיות.


השופטת קבעה כי מדובר בפרסום לשון הרע וחייבה את האחיין לשלם לאישה פיצויים


צוין כי אמנם לא הוגש כתב אישום נגד הדוד בגין עבירת המין הנטענת, אך לא משום אי מהימנות של האישה אלא בשל חוסר בראיות. יתר על כן, השופטת ציינה כי סימן ה' בחוק העונשין מתאר בפירוש כי אסור לפרסם פרט מזהה, לא רק של נפגע עבירה אלא גם של מי שהתלונן על עבירה. לפיכך, אין משמעות לתוצאת התלונה, משום שלפי החוק אסור היה לאחיין לפרסם את זהותה של המתלוננת כך או כך.


מבדיקה כרונולוגית של האירועים, קבעה השופטת כי לא פורסם בשום מקום אחר שמה של האישה ולכן היא קיבלה את טענתה. נוסף על כך, הוכח כי באותה ועדה ציבורית שבה דיברה האישה, התבקשו כל הנוכחים שלא לצלם ויו"ר הוועדה הדגישה כי מדובר בעדות אנונימית כיוון שהאישה לא מעוניינת להיחשף.


לגבי תוכן התגובה, השופטת ציינה כי חלק מהטקסט הוא אמנם בגדר הבעת דעה לגיטימית, אך החלק שמאזכר את המתלוננת בשמה ומתייחס אליה ואל קרוביה באופן ישיר, מהווה פגיעה ספציפית לפי חוק איסור לשון הרע. היא הוסיפה שהתגובה נמחקה ככל הנראה על ידי האחיין, כזכור מבלי שהאישה פנתה אליו. בחקירתו הוא הודה שכנראה הבין שהפרסום פגע בה, ולכן ייתכן שהסיר את התגובה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


לסיכום השופטת ציינה כי שוכנעה שהאחיין לא התכוון במזיד לפגוע באישה, ואף הסיר כנראה את התגובה כשהבין את השלכותיה. עם זאת, היא קבעה כי לא ניתן להתעלם מהפגיעה שכבר נעשתה לאישה. לדבריה פיצוי ללא הוכחת נזק הוא עד 50 אלף שקלים, ובמסגרת זו קבעה כי האחיין יחויב לשלם לאישה 30 אלף שקלים פיצויים בעקבות התביעה. נוסף על כך, הוא חויב בתשלום 7,000 שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינה של האישה.

 


ת"א 5924-07-17