לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים עסק בתביעה שהגיש צלם על הפרת זכויות יוצרים בפרסומת. לדברי הצלם, תמונה שצילם בהופעה מוזיקלית נלקחה על ידי מנהל חברת הפקות לפרסום מודעות עבור אירוע לציבור הדתי. הוא טען כי התמונה נלקחה ללא ידיעתו או הסכמתו, וכי אף לא צוין בפרסום שהוא זה שצילם אותה.
בשנת 2017 הצלם היה בהופעה של זמר ידוע וצילם אותו, לאחר מכן העלה את התמונה לחשבון הפייסבוק שלו. לאחר כמה ימים ראה מספר מודעות שפרסמו חופשה בבית מלון שבו הזמר עתיד להופיע, ובמודעות מופיעה התמונה שצילם. הוא פנה לחברה שהפיקה את המודעות אך לא נענה והמודעות לא הוסרו.
בעקבות כך, הצלם תבע את חברת ההפקות ואת מנהלה בגין הפרת זכויות יוצרים. יתר על כן, הצלם דרש פיצויים בגין עשיית עושר שלא במשפט, זאת מכיוון שהוא מתפרנס מהתמונות שהוא מצלם ובמקרה זה מדובר בשימוש מסחרי ולא פרטי.
מנהל חברת ההפקות טען כי הצלם לא ציין את שמו על התמונה ולכן ויתר על זכויותיו
בכתב ההגנה טען מנהל חברת ההפקות כי לא ניתן להאשים אותם בהפרת זכויות יוצרים. הוא הסביר שהתמונה התפרסמה בחשבון הפייסבוק הפתוח של הצלם, באופן ציבורי וללא ציון שמו או סימן אחר על התמונה שיאשש את שייכותה לו.
המנהל ציין שהתמונה הציגה את הזמר והייתה דומה לעשרות תמונות אחרות שקיימות ברשת, ללא ייחוד או יצירתיות כלשהי. הוא הוסיף שהתמונה צולמה תוך כדי הופעה, בחטף ובאמצעי צילום פשוט, ולמעשה לא הייתה מקצועית למדי. המנהל טען שהתמונה נלקחה באופן תמים וללא מחשבה שהיא מוגנת בזכויות יוצרים, ולכן חוסה תחת הגנת "המפר התמים" לפי סעיף 58 לחוק זכויות יוצרים.
השופט לא קיבל את טענת המנהל וקבע כי אכן התרחשה הפרה של זכויות יוצרים
בהכרעת הדין השופט ציין כי אין חשיבות לכך שהתמונה דומה לתמונות אחרות או שאינה מקצועית, וזאת משום שכל תמונה מהווה יצירה של הצלם לפי החוק, ולא ניתן להשתמש בה ללא בקשת רשות ממנו. זאת ועוד, הוא קבע כי משום שהתמונה פורסמה בחשבון הפייסבוק האישי של הצלם, היה מקום להניח כי הוא זה שצילם אותה, ולא היה צורך בציון שמו על התמונה כדי לאשש זאת.
השופט ציטט את דבריו של מנהל חברת ההפקות שאמר כי הוא מעסיק צלמים ובמסגרת זאת מקבל רישיונות שימוש על תמונות מקוריות. בשל דבריו אלו קבע השופט כי לחברה ניסיון וידע בכל הקשור לתמונות ולזכויות יוצרים, ולכן היה באחריותה לנסות לאתר את מקור התמונה שלכאורה נמצאה באינטרנט ללא ציון שם.
נוסף על כך, השופט ציין כי גם לאחר פניית הצלם חלק מהמודעות לא הוסרו, ולכן לא ניתן לטעון לחפות או לתמימות בהקשר זה.
נמצא כי חברת ההפקות לא הרוויחה מפרסום המודעה ואף הפסידה ממנה
הצלם דרש לקבל פיצויים לא רק על הפרת זכויות יוצרים, אלא גם על עשיית עושר שלא במשפט, זאת מכיוון שהשתמשו בתמונה שצילם לצורך מסחרי. עם זאת, לאחר שהשופט קיבל לידיו את הדוחות הכספיים של החברה, הוא מצא כי פרסום המודעה שבה הייתה התמונה הנידונה למעשה לא הוביל לרווחים אלא להפסד.
מאחר שהצלם לא הביא הוכחה אחרת שתתמוך בטענתו, השופט קבע כי לא ניתן לחייב את חברת ההפקות בפיצויים בגין עשיית עושר שלא במשפט. לפיכך, נקבע סעד רק עבור הפרת זכויות היוצרים של התמונה.
ההפרה פגעה בזכותו הכלכלית של הצלם ובעקבותיה הוא יפוצה ב-18 אלף שקלים
בהכרעת הדין, השופט קבע כי השימוש בתמונה ללא ידיעתו או רשותו של הצלם היא הפרה של זכויות יוצרים. לפיכך הוא בדק את מרכיבי ההפרה השונים, ביניהם היקף ההפרה ומשך הזמן שבו פורסמה, חומרת הפגיעה והנזק הכלכליים לצלם, הרווח שהופק לחברה בעקבות הפרסום ועוד.
בעקבות זאת השופט קבע כי אמנם אין נזק כלכלי ממשי לצלם או רווח משמעותי לחברה, אך יש לקבוע סעד פיצויים בעבור הפרת הזכויות ופרסום מודעות שחלקן לא הוסרו, גם לאחר שהצלם דרש זאת. השופט ציין כי אם הייתה מתקבלת כדין בקשה להשתמש בתמונה, ככל הנראה הדבר היה נעשה תמורת תשלום.
יש לך שאלה?
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
לסיום, השופט קבע כי נפגעה זכותו הכלכלית של הצלם להתפרנס מהתמונה שצילם, כמו גם זכותו המוסרית לכך שיכירו בו כמי שיצר אותה. לפיכך הוא חייב את חברת ההפקות לשלם לצלם פיצויים בסכום של 18 אלף שקלים בעבור הפרת הזכויות על התמונה, לא כולל 9,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו של הצלם.
ת"א 7202-02-18
.jpg)
.jpg)
