לאחרונה בית משפט השלום בנצרת עסק בתיק פלילי שבו הואשמה אישה במספר מקרי תקיפה. לפי כתב האישום, יוחסו לה ריבוי עבירות מסוג תקיפת קטין בידי אחראי, שתיים מהן עם גרימת חבלה חמורה של ממש. יתר על כן היא הואשמה בריבוי עבירות מסוג תקיפת בן זוג, אחת מהן עם גרימת חבלה של ממש.
האישה הודתה והורשעה בביצוע העבירות. שירות המבחן ערך תסקיר מפורט בנוגע לאישה ולנסיבות חייה המיוחדות, דבר שהוביל להעברת התיק לבית המשפט הקהילתי, בהסכמה משותפת של הצדדים. בית משפט קהילתי, בשונה מבית משפט רגיל, מאפשר פגישה לא-רשמית בין הצדדים בשיח המנוהל בפתיחות, בשים דגש על שיקום מבצע העבירה יותר מאשר על העונש הפלילי שמגיע לו לפי חוק.
מרבית התקיפות שביצעה האישה הופנו כלפי בתה, ילדה בת שמונה בלבד
השופטת קבעה כי העבירות שהאישה ביצעה היו חמורות במיוחד משום שקורבן התקיפה היה לרוב בתה הקטינה. היא הדגישה שעבירת תקיפה של קטין בידי אחראי חמורה מעבירה אחרת של תקיפת קטין, משום שתפקידו העיקרי של הורה או אחראי אחר הוא לשמור על הילד, על כבודו ועל שלמות גופו ונפשו.
מלבד הפגיעה בבת, האישה הואשמה גם בתקיפת בן זוגה שממנו התגרשה במהלך המשפט. השופטת קבעה כי במעשה זה האישה פגעה בשלמות התא המשפחתי והביטחון האישי. צוין כי יש לנקוט בהרתעה משמעותית כשמדובר באלימות בתוך המשפחה, אך שיש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי כדי להחליט האם הרשעה ומאסר הם הדרך הנכונה לטפל בכך.
לבית המשפט הוגשו תסקירים רבים בעניינה של האישה שפירטו בין היתר על תהליך השיקום שעברה. צוין כי האישה התמידה לבוא לכל הדיונים בבית המשפט הקהילתי, נטלה אחריות מלאה על מעשיה והשתלבה בתוכניות לטיפול ולשיקום.
האישה סבלה מהקשר הזוגי עם בעלה והתגרשה ממנו תוך כדי המשפט הפלילי
השופטת ציינה בפתח פסק הדין כי האישה, אם לשני קטינים, הייתה חלק מזוגיות מורכבת שאילצה אותה להתמודד עם לחצים רבים. נמצא כי האישה ספגה מבעלה יחס מזלזל של השפלה ושל דיכוי, ועל רקע חוויית פגיעות וכישלון היא סבלה מתחושות קשות, תיסכול וכעסים.
הוזכר כי האישה התגרשה מבעלה תוך כדי המשפט, אך משפחתו המשיכה להתערב בו באופן שהשליך בצורה שלילית על מצבה הרגשי. עוד נטען כי האישה הייתה מצויה לאחר לידה, וחוותה הצפה רגשית ולחץ בשל ריבוי משימות שנדרשה לבצע. אי שיתוף הפעולה של הגרוש הוביל להחמרה במצבה הנפשי של האישה.
תוך כדי הדיון בבית המשפט הקהילתי, האישה עברה תהליך שיקום ארוך ומשמעותי
שירות המבחן התרשם לטובה מהאישה וציין כי הקונפליקט הזוגי והתלות בבעלה הובילו אותה למשבר נפשי שהיה גם הרקע למעשי האלימות. צוין כי האישה משכילה ועבדה בעבר כמורה מחליפה, אך בעקבות התקיפות היא הושעתה מהעבודה.
בתסקיר נכתב כי לאחר הגירושין האישה הצליחה לעבור שיקום כולל, וכן זכתה במשמורת מלאה על שני ילדיה. שירות המבחן ציין כי לאחר קבלת הטיפול היא אובחנה במסוגלות הורית תקינה, וכי השיקום שעברה נטוע בשיפור משמעותי במצבה הרגשי וביציבותה הנפשית. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתה של האישה, כדי לאפשר לה שיקום מלא בחזרה לקהילה וכן יכולת עצמאית לפרנס את עצמה ואת ילדיה.
לאחר בחינת המצב הנפשי של האישה בעת ביצוע מעשי התקיפה, השופטת קבעה כי היא סבלה מדיכאון שלאחר לידה. הודגש כי מעשי האלימות התרחשו על רקע מצב נפשי זה, זאת מפני שלא ידועות עבירות תקיפה משום סוג שביצעה לפני לידת בנה השני.
השופטת קבעה לבטל את הרשעתה של האישה וגזרה עליה צו מבחן לשנה וחצי
השופטת הזכירה כי האישה אובחנה עם מסוגלות הורית תקינה, וכי נשקפת ממנה מסוכנות נמוכה לאור השיקום והעזרה שקיבלה לאחר הגירושין מבעלה. עוד צוין כי היא התמידה בהגעה לדיוני ההליך בבית המשפט הקהילתי והייתה צד פעיל ויוזם, תוך שהשתלבה בתוכנית שיקום התנדבותית.
מכיוון שההליך הפלילי גרם לפיטוריה של האישה מעבודתה, השופטת קבעה כי הרשעה בביצוע המעשים תקשה עליה למצוא עבודה אחרת. היא מצאה כי המקרה המיוחד, בהתחשב בנסיבות חייה של האישה, ברקע לביצוע העבירות ובשיקומה המוחלט, עומד בחריגים הספציפיים של חוק העונשין וביטלה את הרשעתה.
יש לך שאלה?
השופטת גזרה על האישה צו מבחן למשך שנה וחצי, כך שאם תבצע עבירות תקיפה ואלימות במהלך תקופה זו היא תועמד לדין בשנית ותורשע במעשים.
תפ"ק 53845-12-17
