בשבוע שעבר, בית משפט השלום בכפר סבא עסק בתביעה אזרחית שהגיש בחור נגד משטרת ישראל ונגד קצין משטרה. המקרה שבעקבותיו הוגשה התביעה היה מרדף של שוטרי סיור אחר הבחור שרכב על אופנועו. לדברי השוטרים לוחית הרישוי של האופנוע הייתה מוסתרת ובעקבות כך דרשו מהאופנוען לעצור בצד. המרדף הסתיים בהתנגשות של הניידת עם האופנוע ובפציעתו של הבחור שרכב עליו.


לאחר שטופל רפואית, הבחור סירב להגיע למעצר מכיוון שטען כי הוא לא חשוד בדבר. בשל סירובו, השוטרים קראו לקצין משטרה שהיה במשמרת והוא הפעיל נגד הבחור מכשיר טייזר שחשמל אותו, כך שהתאפשר לקחת אותו לתחנת המשטרה ללא התנגדות. בתביעתו של הבחור הוא עתר לפיצויים בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו בשל המעצר, ובגין הפגיעה בזכותו להליך חוקי ולאוטונומיה.


הבחור נעצר בחשד לכך שנהג בזמן פסילה - אך בדיעבד התברר שהרישום היה שגוי


בכתב התביעה צוין כי שוטרי סיור הבחינו בבחור שרכב באותה עת על אופנוע שלוחית הרישוי שלו מוסתרת. לפי הדוח המשטרתי, הם קראו לאופנוען לעצור אך הוא ברח מהם, מה שעורר את חשדם והוביל אותם לרדוף אחריו עם הניידת. הבחור מצידו טוען כי הלוחית כלל לא הייתה מוסתרת וכי הוא לא שמע את הכריזות של השוטרים שהורו לו לעצור.


המרדף של הניידת והאופנוען הסתיים בתאונת דרכים שבה התנגשו שני הרכבים, והבחור נפל על הכביש ונפצע. בעקבות כך הוא הובהל לבית החולים לטיפול כששוטרי הסיור מלווים אותו לשם. במקביל הם בדקו את לוחית הרישוי של האופנוען במסוף המשטרתי ועלה כי רישיון הנהיגה שלו מצוי בפסילה. הסתבר בדיעבד שרישום זה היה שגוי, מכיוון שהפסילה הייתה מעוכבת בעקבות החלטה משפטית. בעקבות כך טען הבחור שבוצע לו מעצר-שווא.


מהמשטרה נמסר כי המעצר היה חוקי על רקע שלל עבירות תנועה שביצע קודם לכן


המשטרה טענה בתגובה כי מעצר האופנוען התרחש לא רק בשל הפסילה שהוכחה כשגויה, אלא בשל עבירות תנועה שביצע טרם אותו יום, כולל בערב שלפני כן שבו נהג עם לוחית רישוי מוסתרת. עוד נטען כי בריחה משוטרים היא עבירה כשלעצמה, כולל סיכון משתמשי דרך בנהיגה פרועה תוך כדי מרדף. לפיכך, השופט פסק כי לא בוצע מעצר שווא כפי שהבחור טען.


טענה אחרת של הבחור הייתה לשימוש שלא כדין בטייזר, אקדח הלם חשמלי, כנגדו. הוא הסביר שלאחר הטיפול הרפואי שקיבל, אחד משוטרי הסיור ביקש ממנו לבוא איתו לתחנת המשטרה והוא סירב. לדבריו, הוא ביקש מהשוטר לעצור קודם בביתו כדי להביא את המסמך שיאשש כי קיים עיכוב משפטי על פסילת הרישיון שלו.


נטען כי קצין המשטרה השתמש נגד הבחור בטייזר שלא כחוק ואף גרם לו נזק נפשי


לאחר סירוב הבחור לבוא עם השוטרים לתחנת המשטרה, הם קראו לקצין המשטרה שהיה במשמרת באותו יום. מעדות השוטרים עלה כי הבחור החזיק במיטת בית החולים וסירב בתוקף לבוא עמם, מה שהצריך את קצין המשטרה להשתמש בטייזר ולחשמל אותו. נמצאו סתירות בין העדויות השונות של הבחור ובין אלה של השוטרים ושל קצין המשטרה.


בעדות הקצין נטען כי הוא חישמל בטייזר פעם אחת את הבחור, אך מעדות שוטר הסיור והבחור עלה כי הוא חשמל אותו שלוש פעמים. כמו כן הבחור טען שהשימוש בטייזר היה נמהר ולא אחראי, לעומת השוטרים והקצין שטענו כי רק לאחר שלא הצליחו לשכנע אותו לבוא איתם היו צריכים להשתמש באקדח הטייזר. מומחה רפואי שמינה בית המשפט, בדק את הבחור וקבע לו 5% נכות בגין נזק נפשי שנגרם לו בשל האירוע.


השופט קבע כי המשטרה אחראית לפצות את הבחור בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו


מעיון בנוהל שימוש במכשיר הטייזר במשטרת ישראל, השופט קבע כי יש להשתמש בו רק כמוצא אחרון לאחר ששימוש בכוח פיזי לא הועיל. הוא בחן את עדויות השוטרים וקצין המשטרה, והדגיש שמעדויותיהם עולה כי לא רק שלא פעלו על פי הנוהל, אלא שבאופן כללי מקובל להשתמש בטייזר גם לא כמוצא אחרון.


בעדותו, קצין המשטרה טען כי אין סיבה להיכנס לתגרה פיזית שבה מישהו עלול להפצע, ולכן השימוש בטייזר אפשרי עוד לפני השימוש בכוח. לפיכך קבע השופט כי הוא אינו מבין מה מטרת המכשיר ובאילו תנאים משתמשים בו, דבר שמהווה רשלנות של משטרת ישראל שלא הקפידה על הכשרה נאותה של שוטריה בשימוש בטייזר.


הבחור נושא ב-50% אשם תורם, המשטרה והקצין יפצו אותו ב-36 אלף שקלים


השופט ציין כי הקצין הוא לא דוגמה יחידה, ונראה שהיעדר יישום הנהלים בתחום הזה נובע מכשלים בהדרכה ובפיקוח על השימוש בטייזר על ידי השוטרים. בעקבות זאת הוא קבע כי נוסף על השוטר שהשתמש במכשיר שלא כדין, גם המשטרה אחראית באופן ישיר לנזקים שנגרמו לאופנוען באירוע.


השופט קבע כי גם על הבחור חלה אחריות למקרה, מכיוון שהיה מחויב להתלוות לתחנת המשטרה אם הדבר התבקש ממנו. הוא הוסיף כי מעדותו של הבחור עלה כי התנהל כלפי השוטרים בצעקות, קללות ואיומים, זאת לטענתו כחלק מקיום משא ומתן. השופט הדגיש כי התנהגותו של הבחור הובילה לנקיטת אמצעים תוקפניים כלפיו, ולכן יש לזקוף לו אשם תורם של 50% לאירוע ולנזקיו.

 

יש לך שאלה?

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לסיכום, השופט העריך נזק גופני ולא-ממוני של 45 אלף שקלים בסך הכול, לא כולל אלף שקלים נוספים בגין הוצאות רפואיות. לאחר ניכוי 50% אשם תורם, המשטרה והקצין חויבו לשלם לבחור פיצוי של 23 אלף שקלים, נוסף על הוצאות משפטיות בסך 8,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין של 5,000 שקלים נוספים.

 


ת"א 11644-01-14