לפני כחודש, בית משפט השלום בכפר סבא גזר את עונשם של שני צעירים בגין עבירות מחשב וסייבר שביצעו כדי להתעשר בצורה לא חוקית. לפי כתב האישום, השניים הקימו אתר אינטרנט שהמשתמשים שנרשמים אליו יכולים לרכוש שירותי תקיפות סייבר בהיקפים שונים על שרתים ברחבי העולם.
בעקבות המעשים, השניים הואשמו בסעיפים שונים לפי חוק המחשבים, ביניהם פעולות אסורות בתוכנה ושימוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב. הוזכר בפסק הדין כי הצעירים הקימו את האתר עוד כשהיו בני 16 והמשיכו לתפעל אותו כשנתיים נוספות, אולם כתב האישום נגדם הוגש רק לאחר שהיו בגירים מבחינת החוק.
שני הצעירים הסוו את זהויותיהם, הקימו חברת קש וקיבלו את התשלום בכסף וירטואלי
לפי עובדות כתב האישום, בני הנוער הקימו את האתר באופן עצמאי על רקע הידע הרב שלהם במחשבים, בתיכנות ובאבטחת מידע וסייבר. נטען כי השניים שכרו שרת בחוץ לארץ תמורת תשלום בביטקוין עבור תשתית אתר האינטרנט שהקימו.
האתר הציע למשתמשיו תקיפות סייבר על שרתים ייעודיים תמורת תשלום, תוך שמירה על סודיות מוחלטת. המשתמשים היו יכולים לבחור בין חבילות תקיפה שונות שמחיריהן נעו בין 20 דולר ועד כמעט 500 דולר. כתוצאה מתפעול האתר, בוצעו כשתי מיליון תקיפות, מה שגרף לכיסיהם של הבחורים סכום של 613 אלף דולר השווה ליותר משני מיליון שקלים.
עוד נטען כי הצעירים הסוו את פעולותיהם כך שזהויותיהם נשארו חסויות, ואפילו הכספים ששולמו בעבור שירותיהם הועברו דרך חברת קש שהקימו בחו"ל אל חשבונות ביטקוין ו-PayPal אנונימיים.
הצעירים טענו לחפותם והסבירו שתקנון האתר חייב את המשתמשים לפעול לפי החוק
תוצאה ישירה של התקיפות הייתה האטה משמעותית של אתרי אינטרנט שונים ברחבי העולם שהפכו ליעדים לתקיפה. בעקבות זאת הופנו משאבים רבים של הון אנושי, ארגוני וכלכלי לפתרון "העומסים" שיצרו תקיפות הסייבר באמצעות האתר.
לדברי עורכי הדין של הצעירים, בעת הרישום לאתר היה המשתמש הפוטנציאלי צריך לאשר את התקנון שאסר על ביצוע פעולה לא חוקית באמצעות שירותיו. עם זאת, בכתב האישום צוין כי היה ניתן להירשם כמשתמש ללא מסירת פרטים אישיים אמיתיים, ולא היה פיקוח לגבי מקור סמכות חוקית לשימוש באתר באופן ראוי.
בתסקירי שירות המבחן צוין כי לא היו לצעירים מניעים של בצע כסף בביצוע העבירות
בעניינם של הצעירים נערכו מספר תסקירים מטעם שירות המבחן שרוב פרטיהם חסויים בשל איסור פרסום. מהפרטים הגלויים נטען כי במעשי השניים לא היו מניעים של בצע כסף או רצון להתעשר שלא כדין. הוסבר כי הצעירים לא היו מודעים לחומרה ולאיסור שבביצוע מעשיהם.
אחד הבחורים טען שלמד לקח ושהוא מעוניין להשתלב בטיפול כדי לשקם את חייו. עוד נטען כי מצבו הנפשי הוא מורכב, ומכיוון שהוא מאובחן כסובל מבעיה נפשית מגיל צעיר, יש סייגים לאי-שפיות הדעת בביצוע העבירה. כלומר, ייתכן כי לא היה מודע לחומרה ולאי-החוקיות של מעשיו. סנגורו של הצעיר ציין כי הוא שיתף פעולה בחקירה המשטרתית מההתחלה והביא לחסכון בזמן שיפוטי.
לגבי הצעיר השני נטען בתסקיר שירות המבחן - כי תחושת המסוגלות העצמית שלו בתחום המחשבים היא שהביאה אותו להמשיך לתפעל את האתר. צוין כי במסגרת החינוכית הוא חווה כישלון בשל דימוי עצמי נמוך, דבר שהאתגר הטכנולוגי הצליח לתקן ולתת לו תחושת ערך. מכיוון ששירות המבחן התרשם כי הצעיר אינו סובל מדפוסי מרמה עבריינים, הוא הציע לשלבו בטיפול ובעקבות הצלחתו שם הומלץ לבטל את הרשעתו.
השופט גזר על הצעירים מאסר בפועל של עבודות שירות וקנס של 25 אלף שקלים
בהכרעה לקראת מתן גזר הדין, השופט קבע כי מעשיהם של הבחורים היו חמורים, בעיקר בשל היותם מתוכננים לפרטים ומתוחכמים בשיטותיהם. הוא הזכיר כי לא ניתן להקל עם הצעירים בשל האיסור שהוסיפו לתקנון, משום שידעו היטב כי שירות של התקפות סייבר הוא בלתי חוקי בעליל.
השופט הוסיף כי על רקע חומרת העבירות והפגיעה הקשה בחברות ובארגונים ששרתיהם הותקפו, לא ניתן לבטל את הרשעתם של השניים. הוא הסביר כי יש להרתיע את הציבור מעשיית מעשים דומים, ולכן יש להרשיעם כדין ולהענישם בהתאם.
יש לך שאלה?
פורום עבירות מחשב סייבר, עבירות זיוף הונאה ומרמה
עם זאת, השופט הוסיף כי התרשם שבשל גילם הצעיר בעת ביצוע העבירות, הם לא הבינו לעומק את המשמעות שלהן ואת חומרתן. לפיכך הוא קבע עבורם עונש מופחת בתוך מתחם העונש ההולם. לסיכום, על כל אחד מהצעירים נגזר עונש מאסר בפועל של שישה חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 25 אלף שקלים כל אחד, או 100 ימי מאסר תמורתו.
ת"פ 16419-08-17
.jpg)
