בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל ערעור על פסק דין שניתן בתביעת לשון הרע. הערעור הוגש בעקבות פסק דין שהתקבל בבית משפט השלום בתל אביב ובו נקבע סכום פיצויים למסעדה עקב פרסום של לשון הרע.

 

אותו אדם שחויב בפיצויים פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים שהיוו לשון הרע על אופן התנהלותה של המסעדה ועל עובדיה. התביעה אמנם התקבלה, אך לטענת בעלי המסעדה סכום הפיצויים שבו חויב מפרסם הפוסט לא היה גבוה מספיק, ולא שיקף את הנזק הכבד שנגרם למסעדה בעקבות המעשה. 


בפוסט בפייסבוק נטען כי גרגירי החומוס של המסעדה בושלו במים מהאסלה


האירוע שבעקבותיו הוגשה תביעת לשון הרע היה פוסט של אדם בדף הפייסבוק האישי שלו בנוגע למסעדת אוכל ים-תיכוני. בפרסום נטען כי בשל הפסקת מים העובדים בישלו גרגירי חומוס במים מאסלת השירותים של המקום והגישו לסועדים. הפוסט השתמש בלשון גזענית כלפי עובדי המסעדה וקרא לאנשים שלא להגיע לשם ולפרנס אותם.


בפסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב נקבע כי הפרסום אכן עומד בהגדרות לשון הרע לפי החוק. עוד הוחלט כי הוא לא חוסה בצל ההגנות מכיוון שהוא שקרי, משפיל ומבזה אדם בשל מוצאו, כמו גם פוגע בעסק ובהכנסות ממנו.


סכום הפיצויים שנקבע היה נמוך מידי - בעלי המסעדה ערערו על פסק הדין


בתביעה שהתקיימה בבית משפט השלום האיש טען ששיתף פרסום שהופיע אצל אדם אחר וחשב לתומו כי הדברים אכן נכונים. הוא סיפר כי הפרסום הופיע בתחילה בעמוד שהיה נראה כמו עמוד חדשות לגיטימי. לדבריו הוא הסיר את הפרסום מייד לאחר שהתגלה לו שהדברים אינם נכונים וגם פרסם פוסט שבו הבהיר כי נעשתה טעות.


עם זאת, נטען כי האיש לא הציג בפני בית המשפט את הפרסום שהסתמך עליו באתר החדשות לכאורה. כמו כן בתצהיר נכתב כי הפרסום המקורי לא כלל את שם המסעדה וגם לא את ההערה הגזענית שאותם האיש הוסיף בעצמו כנראה. כמו כן, הוזכר כי לא הייתה כל תשתית ראייתית לפרסומים ואף לא ניסיון לברר האם הדבר שנטען בהם הוא נכון או שקרי, כפי שאכן היה.


השופטת באותו פסק דין קבעה לאור כך כי האיש יהיה מחויב בפיצוי בסך של 5,000 שקלים לבעלי המסעדה וכן בשכר טרחת עורך דין של 1,000 שקלים נוספים. לאחר מכן, בעלי המסעדה בחרו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטענו כי סכום הפיצויים נמוך מידי ולא משקף את הנזק שנגרם להם בעקבות הפרסום.


בעלי המסעדה טענו כי נגרם להם נזק רב מאוד ודרשו פיצוי גבוה יותר בתמורה


בהגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, בעלי המסעדה טענו כי הפוסט שהועלה על ידי האיש בערב שבת הורד על ידו רק במוצאי השבת. פרק זמן זה איפשר לפוסט להתפרסם ולעבור מפה לאוזן לאנשים רבים נוספים, דבר שהזיק רבות למסעדה.


אמנם השופטת בפסק הדין קבעה כי האיש ששיתף את הפרסום לא היה מוביל חברתי ולא הייתה לו השפעה רבה, אך לאור התגובות שהציגו בעלי המסעדה בערעור - הדיון בסכום הפיצויים נשקל שנית. השופטת בערעור הוסיפה כי בקביעת פסק הדין לא ניתן משקל מספק לצירוף ההערה הגזענית ולמשמעויותיה.


בעלי המסעדה הציגו בפני השופטת בערעור תגובות רבות לאותו פוסט. הם טענו שהידיעה שנכתבה בו המשיכה להתפשט גם לאחר שהפוסט עצמו הוסר מדף הפייסבוק של המפרסם. דבר זה, לדבריהם, הוביל להשפלה קשה של העובדים וגם לפגיעה בשמה הטוב של המסעדה ובפוטנציאל ההכנסות שלה.


הערעור התקבל וסכום הפיצויים הוכפל פי שישה - 30 אלף שקלים במקום 5,000 שקלים


השופטת בערעור קיבלה את דבריהם של בעלי המסעדה ושוכנעה מהתגובות שהוצגו בפניה לגבי אותו פרסום והשלכותיו על המסעדה. היא ציינה כי ההערה הגזענית שהתווספה לפוסט הינה חמורה כפליים כאשר היא מגיעה מאדם שמציג עצמו כדוגל בזכויות אדם. לדבריה, ההפצה של הפרסום בידי נמעני הפוסט גרמה לבעלי המסעדה נזק רב יותר שאינו משוקף בסכום פיצויים של 5,000 שקלים, הסכום שנקבע בפסק הדין הראשוני.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


לפיכך, השופטת קיבלה את הערעור שהגישו בעלי המסעדה וקבעה כי סכום הפיצויים החדש שהמפרסם מחויב לשלם להם יעמוד על 30 אלף שקלים, פי שישה יותר מהסכום המקורי. היא נימקה את קביעתה בכך שהפרסום השקרי היה חמור ופוטנציאל הנזק הטמון בו הוא גבוה.


נוסף על הגדלת סכום הפיצוי, השופטת בערעור קבעה כי המפרסם ישלם את הוצאות המשפט של בעלי המסעדה, הן בבית משפט השלום והן בערעור בבית המשפט המחוזי, כמו גם את שכר טרחת עורך דינם של בעלי המסעדה בסכום של 10,000 שקלים.

 


ע"א 14276-09-19