לאחרונה, בית משפט השלום ברמלה עסק בתביעת פיצויים בעקבות נזקי גוף שנגרמו לשליח במסעדה בתאונת דרכים. השליח רכב על קטנוע שנרכש זמן קצר לפני התאונה ועוד לא היה מבוטח בביטוח חובה. לאחר שנפגע פונה לבית החולים שם איתרו שפשופים בקרקפתו, פגיעה בירך וכן שברים בכתף וביד.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בתביעת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עלתה לדיון השאלה אם השליח זכאי לפיצויים זאת לנוכח העובדה שהאופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה. במקרים כאלה, אם הנהג מצליח להוכיח כי לא ידע שהרכב אינו מבוטח בביטוח חובה, הוא זכאי לפיצויים מ"קרנית", קרן ייחודית שנועדה לפצות נפגעי תאונות דרכים ללא ביטוח.
נקבע כי כל עוד לא יוכח כי השליח או בעלי המסעדה ידעו על חסרון הביטוח של האופנוע, לא יתקבלו פיצויים מ"קרנית". מטעם בעל המסעדה נטען כי השליח בהיותו עובד של המסעדה, היה צריך לברר לפני שעלה על האופנוע אם הוא מבוטח בביטוח חובה, כיוון שהוא המשתמש הישיר בו.
האם השליח ידע שהאופנוע שעליו רכב לא היה מבוטח בביטוח חובה?
שליח המסעדה, בחור צעיר בן 22, טען כי חשב בתום לב שהקטנוע מבוטח בביטוח חובה, ולא בדק זאת כי הניח שזה מובן מאליו. בתצהירו העיד כי הדבר הראשון שביקש לעשות לאחר שפונה לבית החולים ביום האירוע, היה לדבר עם מעסיקו ולבקש את מסמכי הפוליסה של ביטוח החובה כדי שיוכל לבקש מהביטוח את הפיצויים. השופט מצא את גרסתו של הצעיר מהימנה ואמינה. הוא קבע כי אם השליח היה יודע שהאופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה, הוא לא היה מבקש את מסמכי הפוליסה מהמעסיק.
בדיון שהתנהל בבית המשפט ההגנה מצאה כמה סתירות בעדויות שמסר הצעיר. בתחילה הוא טען כי בדק את המסמכים הקשורים לאופנוע בטרם רכב עליו, ובעדות אחרת טען כי האמין לבעל המסעדה שהאופנוע מבוטח ולא בדק את המסמכים. עם זאת, השופט קבע כי אין סתירה מהותית בדבריו של השליח, מכיוון שגם אם בחן את מסמכי הביטוח של אופנוע ייתכן שלא שם לב לתאריך.
בעל המסעדה היה אחראי לבטח את האופנוע שעליו רכב השליח
השופט קבע הצעיר זכאי לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת האופנוע, מכיוון שלא היה מודע לכך שהאופנוע שעליו רכב לא היה מבוטח בביטוח חובה. עם זאת, מכיוון שהוא לא היה הבעלים הרשמי של הרכב, נטען כי נציגי "קרנית" רשאים לתבוע חזרה בהליך נפרד את הכסף ששילמו לשליח מבעל המסעדה.
לדברי בעל המסעדה, הוא חשב שהקטנוע היה מבוטח מכיוון שהיה חדש יחסית, ולכן לא טרח לבדוק את מסמכי הביטוח ושלח אותם לעובד הצעיר. למרות דבריו, השופט קבע כי אין זו סיבה מספיקה להסיר ממנו אחריות לאירוע התאונה ואף להיפך, זאת מפני שהורה לעובדים תחתיו להשתמש באופנוע שרשום על שמו מבלי שעקב אחר תוקף פוליסת ביטוח החובה שלו.
השופט קבע כי לשליח המסעדה נותרה נכות תפקודית בשיעור של 25%
שליח המסעדה הובהל לבית החולים לאחר התאונה ואובחנו לו פגיעות רבות, ביניהן שפשופי עור באזור הראש, שטפי דם בירך, שבר בכתף ובכף היד. הוא עבר ניתוח ומספר טיפולי פיזיותרפיה כולל גבס לקיבוע השבר ביד. כמו כן נטל תרופות נוגדות כאב לאורך תקופה ארוכה. לפי תקנות הביטוח הלאומי, לשליח נותרה נכות רפואית קבועה בשיעור של 40%, כשמתוכם 10% בגין צלקות מרובות.
השופט קבע כי קיימת נכות תפקודית מתוך הנכות הרפואית, בין היתר משום שאין לו השכלה וכי התקשה במציאת עבודה מאז התאונה.
לדבריו של השליח, בעקבות הפגיעות בכתף וביד הוא לא יכול לשאת משקלים או לבצע עבודות פיזיות אחרות לאורך זמן, כולל פעולות יומיומיות שגרתיות. השופט הדגיש כי התרשם שהשליח מעט הגזים בתיאור מגבלותיו והשפעותיהן על שגרת יומו, אך הוא קיבל את קביעת המוסד לביטוח לאומי שלפיהן הוא נותר עם פגיעה אורתופדית משמעותית. לפיכך קבע כי הנכות התפקודית שנותרה לשליח בעקבות התאונה היא בשיעור של 25%.
יש לך שאלה?
פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי
לאחר חישוב רכיבי הנזק השונים, ביניהם הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת זולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, נקבע כי "קרנית" תשלם לשליח המסעדה פיצויים בסך 413 אלף שקלים. הסכום שנקבע הוא לאחר ניכוי תגמולים בסך 583 אלף שקלים שהשליח כבר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, "קרנית" חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דינו של השליח בסך 62 אלף שקלים.
ת"א 29738-03-17