לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו עסק בבקשתה של אזרחית זרה להיות מוכרת כאמה של בת שאינה ילדתה הביולוגית. הזרה, תושבת הונגריה, ניהלה מערכת יחסים זוגית עם אזרחית ישראלית תוך שגרו יחדיו וקיימו משק בית משותף. לאחר שהתחתנו בחתונה אזרחית ונרשמו כנשואות במשרד הפנים, הזרה החלה בתהליך מדורג במשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדה בישראל.
לאחר שנתיים של נישואין, השתיים חתמו על הסכם לחיים משותפים שבו קבעו כי האחריות על ילדיהם ועל שימור הקשר מוטלת על שתיהן. בהמשך הקשר, בת הזוג הישראלית נכנסה להיריון מתרומת זרע אנונימית וילדה את הבת שאותה גידלו ביחד. עוד בטרם הלידה, הזרה הגישה בקשה למתן צו הורות פסיקתי בעבור התינוקת שתיוולד וכן בעבור ילדים עתידיים של השתיים.
ארבעה חודשים חלפו מאז שהגישו את הבקשה למתן צו הורות פסיקתי, אך בנות הזוג לא קיבלו כל תשובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות זאת הן הגישו בקשה נוספת כדי לדון בנושא בין כותלי בית המשפט. לאחר שבוע הוגשה תשובת היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות מחוז תל אביב שלפיה הוא מסרב לאשר את צו ההורות הפסיקתי לבת הזוג הזרה.
היועץ המשפטי לממשלה סירב לאשר צו הורות פסיקתי לבת הזוג הזרה
לדברי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, תהליך הסדרת המעמד יכול להמשך שנים ארוכות והוא כפוף לבחינה של גורמים מוסמכים רבים. הוא הסביר כי צריכים להתקיים תנאים מסוימים עד שההליך המדורג יושלם ומעמדה של הזרה יוסדר בישראל, ועד אז לא ניתן לאשר לה צו הורות פסיקתי.
הוא הזכיר כי מתן צו הורות פסיקתי מותנה בכך שהמבקשים הם בעלי אזרחות ישראלית, או בעלי רישיון לישיבת קבע בארץ. הוא ציין כי חוקים אחרים מתחום דומה הקשורים בפונדקאות ואימוץ ילדים, מחייבים גם הם את בן הזוג המבקש להיות בעל אזרחות ישראלית.
נציג היועמ"ש טען כי מתן צו הורות פסיקתי אינו בא לטובתה של הקטינה משום שהיא תיוולד למצב שבו תהיה ב"פיצול מעמד", כלומר במצב שבו אחד ההורים הוא בעל מעמד מוסדר בישראל והשני לא. עוד נטען כי ייתכן שהזרה לא תוכל להמשיך ולגור בישראל בעתיד הקרוב ולכן הגשת הבקשה כעת היא מוקדמת ומיותרת. לבסוף הוא הזכיר כי אין ברצונם לעודד מצב שבו הכרה בקשרי הורות מאפשרים לבני זוג זרים להשיג מעמד במדינה.
לטענת בנות הזוג ההכרה ההורית היא הכרחית לטובתה של ילדתם
בנות הזוג טענו בפני בית המשפט שמתן צו ההורות הפסיקתי הוא קריטי לטובתה של הקטינה. נטען כי אם מערכת היחסים תיאלץ בעתיד להיקטע מסיבות כאלה ואחרות, בת הזוג הזרה תוכל להילחם על זכויותיה כאם שגידלה את הילדה מינקות וכלכלה אותה לאורך חייה. גם עבור בת הזוג הישראלית הדבר חשוב, כיוון שבמקרה של פירוד היא תהיה זכאית לתשלום מזונות בעבור הילדה בשל ההכרה כהורה.
טענה נוספת שהועלתה היא שבמידה ובת הזוג הישראלית תלך לעולמה בטרם עת, הילדה תיוותר ללא הורה ותתעורר בעיה משפטית בהשארתה בסמכות אישה שלא נחשבת לאמה. גם במקרה ההפוך, אם בת הזוג הזרה תלך לעולמה בטרם עת, יש חשיבות עליונה להכרתה כאם הקטינה, בין היתר בהיבטי ירושה ותשלומים שונים שמגיעים לשארים.
השופטת קיבלה את התביעה והכירה בבת הזוג הזרה כאמה השנייה של התינוקת
בפתח דבריה, הזכירה השופטת כי אין כל עיגון בפסיקה הקובע סירוב למתן צו הורות פסיקתי עבור מי שאינו תושב או אזרח ישראל. עוד היא הוסיפה כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן מחייבות את בית המשפט, כמו כן גם פסיקות קודמות שנעשו בנושא, ולכן יש להכריע בסוגייה לפי נסיבות המקרה הספציפי.
השופטת הדגישה כי גם בעבור הכרת הורות, החוק הישראלי לא מגדיר באופן מפורש מהם הקריטריונים הנדרשים, ואף לא טוען כי המבקשים מחויבים להיות בעלי אזרחות ישראלית או רישיון לישיבת קבע בארץ. כמו כן, בשל השינויים של העת החדשה והצורך במתן מענה לזוגות חד מיניים, נקבעו פסיקות מתירות לגבי קביעת ההורות, כמו גם מתן צו הורות פסיקתי המאפשר להכיר בהורות גם לילד שאינו ביולוגי.
השופטת הראתה כי אף על פי שהיועץ המשפטי לממשלה הוציא קריטריונים למתן צו הורות פסיקתי, במקרים רבים אושרו צווים גם כאשר לא התמלאו מלוא הקריטריונים. היא הדגישה כי טובת הקטינה היא שיוכרו לה שתי אמהות באופן רשמי כדי ליצור תא משפחתי שלם, וכן לשם מימוש זכויותיה המשפטיות המגיעות לה מכורח ההורות.
יש לך שאלה?
השופטת הוסיפה כי ההכרה בזרה כהורה של הקטינה לא תשפיע על מעמדה האזרחי בישראל ולכן אין מניעה לסרב לצו על בסיס טענה זו. לפיכך, השופטת אישרה את צו ההורות הפסיקתי לבת הזוג הזרה שיאפשר לה להיות מוכרת כאם בעבור התינוקת שאותה היא מגדלת עם בת זוגתה.
תמ"ש 13220-06-18