.jpg)
לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים עסק בכתב אישום שהוגש כנגד אישה שתקפה שוטרת. לפי טענות התביעה, השוטרת הגיעה לזירת אירוע שבה דווח על תקיפה וביקשה לתשאל בחורה שלפי החשד הייתה מעורבת במקרה ונראתה חבולה. הנאשמת שהייתה גם במקום הבחינה בחוסר הנוחות של הבחורה בזמן התשאול המשטרתי והחליטה להתערב.
לדברי השוטרת שהותקפה, האישה סיננה לעברה אזהרה שתלך להתעסק בדברים אחרים ומשכה את הבחורה שתושאלה כדי להרחיקה מהמקום. השוטרת הסבירה לה שמחובתה לאסוף פרטים לגבי המקרה, והאישה בתגובה קיללה אותה ובהמשך העיפה מידיה את מחשב כף היד המשטרתי. השוטרת הדפה אותה לאחור אך האישה תפסה בשערותיה, הפילה אותה לרצפה והמשיכה להיאבק איתה.
האישה מסרה גרסה אחרת לאירועים. לטענתה, הבחורה הותקפה באירוע והשוטרת הכריחה אותה להעיד בפניה אף על פי שהיא סירבה לכך בתוקף והייתה בלחץ רב. האישה סיפרה כי היא ניסתה להרחיק את הבחורה מהשוטרת כדי להגן עליה, אך השוטרת תפסה בידה וניסתה לסלק אותה מהמקום. לדבריה, השוטרת היא זו שפעלה נגדה באלימות והיא רק התגוננה מפני ההתקפה.
מעדות הבחורה עלה כי האישה באה לעזרתה והשוטרות ניסו להדוף אותה
הבחורה שהותקפה באירוע מסרה את עדותה בבית המשפט. היא סיפרה כי ישבה על ספסל בערב שישי והותקפה על ידי אדם זר שביקש ממנה לשתות מהאלכוהול שבידה. לדבריה, האישה באה לבדוק מה מצבה ולסייע לה אך השוטרת שהגיעה למקום זלזלה בה ודחפה אותה משם. היא טענה כי האישה בסך הכול רצתה לעזור ונקלעה לריב עם השוטרת מתוך רצון להגן עליה.
הנאשמת הודתה כי קיללה את השוטרת ודחפה אותה, אך טענה כי עשתה זאת בתגובה לאלימות שהופנתה כלפיה קודם לכן מהשוטרת בעצמה. לגבי משיכת השיער הסבירה שלא התכוונה לעשות זאת, ושלמעשה ניסתה ליישר את החצאית שלה שהורמה מעט בשל ההיאבקות. היא טענה כי כשניסתה ליישר את החצאית תוך כדי המאבק כנראה נתפסו בידיה שערותיה של השוטרת.
מטעם ההגנה נטען כי המחדל החקירתי של המשטרה מחייב את זיכוי הנאשמת
הסנגור של האישה הסביר בבית המשפט שלאחר שהסתיים האירוע, השוטרת שהותקפה לכאורה לא לקחה את הבחורה לחקירה במשטרה. לדבריו, יש בכך מחדל משטרתי מכיוון שהבחורה שהותקפה בעצמה באירוע קודם, שימשה למעשה כעדת ראייה מרכזית באירוע התקיפה לכאורה בין האישה ובין השוטרת. השופטת קיבלה את טענת ההגנה, והדגישה כי עצם העובדה שהבחורה לא הובאה למסירת עדות מסודרת במשטרה לאחר האירוע היא אכן מחדל שנזקף לחובת המאשימה. כמו כן היא קבעה כי המחדל עומד לזכות האישה שהוגש נגדה כתב אישום בתקיפת השוטרת.
לגבי נסיבות האירוע עצמו, השופטת הסבירה שבמקרה זה אין ראיות אובייקטיביות ממשיות אלא רק עדויות של מי שנכח בתקיפה: השוטרת שהותקפה לכאורה, שוטרת נוספת, הבחורה והאישה שיצאה להגנתה ונקלעה לקטטה. היא קבעה כי אם המדינה לא תעמוד בנטל ההוכחה שהאישה אשמה בתקיפת השוטרת, תוצאת המשפט תהיה זיכוי האישה מחמת הספק.
עדות השוטרת הנוספת שהייתה במקום סתרה את גרסת השוטרת שהתלוננה
השופטת בחנה את כל העדויות באופן מדוקדק ומצאה סתירות מהותיות למדי בגרסאות שמסרו השוטרות לגבי האירועים. למשל, אחת השוטרות טענה כי לא הספיקו לתשאל את הבחורה בשל התפרצות האישה ותחילת הקטטה, אף על פי שבדוח הפעולה כתבה את תיאור המקרה שסופר לה לכאורה מפיה של הבחורה שתושאלה.
לאחר מכן השוטרת טענה שאינה זוכרת שכתבה את הדברים, וכי למיטב זיכרונה הבחורה לא הספיקה לספר להן מה אירע. בהמשך העלתה השערה כי השוטרת השנייה סיפרה לה מה שהבחורה אמרה. לעומתה, השוטרת האחרת גרסה כי לא תשאלה לבדה את הבחורה, אלא המתינה לשוטרת הראשונה שתחזור עם הטאבלט ורק אז שתיהן תשאלו אותה יחד. השופטת קבעה שהעדויות סותרות זו את זו ולכן מקשות ליצור תמונת מצב ברורה של אותו אירוע. יתר על כן היא הדגישה כי כתיבת דוח פעולה שמסתמך על מה ששמע או ראה שוטר אחר היא בעייתית, ושהדיווח אם אכן נעשה בדיעבד לאחר האירוע הוא לא מהימן ולא ניתן להסתמך עליו.
יש לך שאלה?
השופטת הזכירה כי נוסף על הסתירות בין עדויות השוטרות, עדותה של הבחורה עצמה שהשוטרת הייתה זו שדחפה את האישה ולא הפוך מערערת את גרסת המאשימה למקרה. לפיכך, היא קבעה שלא הוכח מעל לכל ספק סביר שהאישה היא זו שיזמה את הקטטה, ולכן אי אפשר להרשיע אותה בעבירה של תקיפת שוטר. היא ציינה כי האישה התנצלה על האופן שבו האירוע התנהל וכי היא מודעת לכך שפעלה שלא כראוי. עם זאת, השופטת סיכמה כי מכלול הראיות לא מוביל להרשעה ולכן היא מזכה את האישה מחמת הספק.
ת"פ 50577-05-19
