לאחרונה, בית משפט השלום ברמלה גזר את דינו של אדם שתקף גבר בבית כנסת לאחר ויכוח על סידור הישיבה. בתום התפילה, הגבר יצא מבית הכנסת ועקב אחר הגבר שהתעמת עמו, הוא איים עליו שלא יתעסק אתו והיכה אותו באגרוף, בסטירות ובדחיפות. המתפלל שהותקף נחתך בסנטרו כתוצאה מהתקיפה.
כשהובא לבית המשפט, עורך דינו של התוקף טען כי בעקבות תאונת דרכים קשה הוא נפגע במוחו ומאז מתקשה לשלוט בדחפיו ובכעסיו, לפיכך אי אפשר לייחס לו אחריות פלילית לתקיפה. מנגד, תיקו הפלילי של האיש הכיל שתי הרשעות קודמות שנחתמו במאסר על תנאי בשל מצבו השכלי והנפשי. האם השופט גזר עליו מאסר על עבירת התקיפה, או שהשתכנע לגבי נסיבותיו האישיות ופטר אותו מאחריות פלילית?
לפי חוות הדעת הפסיכיאטרית, החבלה המוחית גרמה לפגיעה כרונית ברמת השיפוט
שמונה שנים טרם אירוע התקיפה, הגבר עבר תאונת דרכים קשה שבעקבותיה נחבל ראשו בצורה חמורה. הנזק המוחי שנגרם בעקבות כך גרם לבעיות בזיכרון, ביכולת הריכוז ובשליטה בדחפים. למרות זאת, דוח ועדת האבחון שמונתה מטעם חוק הסעד (טיפול במוגבלים שכלית והתפתחותית) תשכ"ט-1969 קבעה כי הוא כשיר לעמידה לדין, וכן שרמת הליקוי המוחי לא פוטרת אותו מאחריות פלילית לעבירת התקיפה.
בחוות הדעת הפסיכיאטרית צוין כי בשל הנזק שנגרם למוחו בתאונה, קיימת לו פגיעה קבועה ברמת השיפוט, מה שכנראה הוביל אותו למעשי התקיפה כאמור. יתר על כן הוזכר כי המצב הנפשי המעורער של האיש הוא כרוני ולא עתיד להשתנות או להשתפר עם הזמן. עם זאת, נקבע כי הוא מסוגל להבין את הליכי המשפט ואת האישומים נגדו, ולא סובל ממחלת נפש שפוגעת ביכולתו לבחון את המציאות.
הגבר הורשע פעמיים נוספות לפני התקיפה ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי בלבד
עורך הדין של התוקף טען שמעשיו נבעו מהפגיעה האורגנית במוחו עקב התאונה. הוא הסביר שהתקיפה בוצעה בגבול הסייג לאחריות פלילית מכיוון שלגבר בעיות בריכוז ובשליטה בדחפים, וכן הנמכה קוגניטיבית והחמרה במצב הנפשי בעקבות תאונת הדרכים שעבר. לדבריו צריך להסתפק בעונש של מאסר על תנאי, ולהתחשב במצבו הכלכלי הירוד של הגבר בעת פסיקת פיצוי למתלונן או תשלום קנס.
הקטגור של התוקף היפנה את השופט לגיליון האישום הפלילי שבו נרשמו לחובתו שתי הרשעות קודמות, הראשונה בגין עבירות של איומים, היזק לרכוש וגניבה, והשנייה בגין איומים, תקיפת עובד ציבור וגרימת חבלה של ממש. שני גזרי הדין שהוטלו על האיש הסתכמו בחודשי מאסר על תנאי, עונש נמוך בהרבה ממתחם הענישה המקובל עבור מעשים כאלה.
השופט הסביר שיש להביא בחשבון את מצבו הנפשי והקוגניטיבי של הגבר, בהתאם לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה. הוא ציין כי ההשפעה תהיה על גבולות מתחם הענישה, מכיוון שלאדם רגיל העונש המינימלי לעבירה שכזו תהיה שלושה חודשי מאסר בפועל, ואילו במקרה של הגבר הלקוי בשכלו מתחם הענישה מתחיל ממאסר על תנאי. השופט הדגיש בדבריו שאין בכוונתו להקל בעונש של הגבר רק משום שמתחם הענישה נמוך מהמקובל.
לאור העבר הפלילי של התוקף, השופט קבע שלא ניתן לתרץ את מעשיו במצבו הנפשי
השופט הכריע שהעונש המתאים לגבר התוקף הוא ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. עם זאת, הוא ציין שהאיש לא הגיע לאף פגישה עם הקצין הממונה על עבודות שירות, ולכן גם לא נערך עבורו תסקיר מאת שירות המבחן. לפיכך נקבע כי בשל העובדה שהגבר לא התייצב לבדיקת כשירותו לביצוע עבודות שירות, אין מנוס מלגזור עליו עונש של מאסר בפועל.
השופט הציג את גזר הדין שנפסק עבור האיש בהרשעת התקיפה הקודמת שלו, שש שנים טרם תקיפת המתפלל בבית הכנסת. באירוע זה, הגבר תקף מאבטח בתחנת רכבת ולכן הורשע בגרימת חבלה לעובד ציבור. הטענות להקלה בעונש כתוצאה מהבעיות הקוגניטיבית שנגרמו לאיש לאחר תאונת הדרכים נטענו גם במשפט ההוא, ואכן נגזר עליו עונש קל של מאסר על תנאי. השופט ציין כי גם במקרה התקיפה הנוכחי וגם במקרה התקיפה הקודם, הגבר לא קיבל אחריות על מעשיו ותירץ אותם במצבו הנפשי.
השופט קבע שצריך להרתיע את הגבר מביצוע עבירות נוספות בעתיד
השופט הסביר שבית המשפט כבר התחשב בבריאותו ובנזקים המוחיים של הגבר וסטה ממתחם העונש ההולם במקרה התקיפה הקודם. לדבריו, מסוכן להקל בעונשו של גבר שבוחר בפעם השנייה לתקוף אדם חף מפשע ולהימלט מאשמה ומעונש באמצעות מצבו הנפשי. הוא הדגיש כי הסתפקות במאסר על תנאי בפעם השנייה חוטאת למטרות הדין הפלילי, ולא תהווה הרתעה מספיקה עבור האיש שיוכל לנקוט באלימות גם בעתיד ולחשוב שלא יישא באחריות לכך.
יש לך שאלה?
מכיוון שהגבר לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות, פסק השופט שיושת עליו עונש מאסר בפועל, אך לתקופה קצרה יותר מארבעת החודשים של העונש ההולם, זאת בשים לב להחמרה של מאסר מאחורי סורג ובריח לעומת מאסר שמרוצה בדרך של עבודות שירות. לפיכך, הוא גזר על התוקף חודשיים וחצי של מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי שירוצו רק אם יבצע עבירות אלימות או איומים, ופיצוי בסך 3,000 שקלים למתפלל שתקף בבית הכנסת. עוד נקבע כי הגבר ישלם קנס של 1,500 שקלים או ירצה עוד חמישה ימי מאסר תמורתו.
ת"פ 15076-12-16
