לאחרונה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר את דינו של צעיר שהואשם בשוד, באיומים ובניסיון לגניבה. הבחור הגיע אל חנות בתחנת דלק בפתח תקווה כשהוא רעול פנים ועם אקדח צעצוע בחגורתו, ואיים על המוכר שיפגע בו אם לא יקבל את הכסף מהקופה. המוכר עשה כדבריו והעביר לו סכום של 7,200 שקלים.
שלושה ימים לאחר מכן, הבחור חזר אל אותה תחנת דלק, אך הפעם המוכר זיהה אותו והתקשר למשטרה בטרם הספיק להיכנס לחנות. הבחור ניסה לאיים עליו שנית עם אקדח הצעצוע, אך כשהבין שלא יצליח להשיג את הכסף הוא נמלט מהמקום.
שירות המבחן ציין בפני בית המשפט את מצבו הקשה והייחודי של הבחור שמגיל צעיר נדד בין מסגרות וסבל מקשיים רגשיים. למרות זאת, השופט החליט שלא להפחית מעונשו כדי להרתיע אותו מלבצע עבירות בעתיד, ולכן גזר עליו בין היתר שנה וחצי מאסר בפועל ופיצוי בסך 10,000 שקלים לחנות בתחנת הדלק.
הבחור חווה בעיות רגשיות, היה נתון בטיפול תרופתי ואף ביצע ניסיונות אובדניים
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הבחור הוא ילד להורים גרושים, כשאמו ואחיו הנוסף גרים בארצות הברית. הבחור מתגורר עם אביו בבית סבתו ומגיל צעיר עבד במכירת פרחים, אחרי שנשר מבית הספר בשל בעיות חברתיות. אף על פי כן, הצליח לסיים 12 שנות לימוד בפרויקט לקידום נוער ואף התגייס לצבא.
קציני המבחן ציינו שהבחור מטופל תרופתית נגד התקפי חרדה, אך ממשיך לחוש מקופח ודחוי, תחושות שנבעו לטענתו מהתייחסות אמו כלפיו. יתר על כן, הבחור אובחן כסובל מבעיות הסתגלות וקושי ביצירת קשרים חברתיים, גם אלה ככל הנראה על רקע הגירושים של הוריו וההחלפה תכופה של מקומות מגורים. בפן הפסיכיאטרי אף דיווחו שניסה להתאבד מספר פעמים.
עוד הוזכר כי הבחור נטל אחריות מלאה למעשיו והבין את הפגיעה שגרם לעובד ולתחנת הדלק. הוא אמנם טען שלא תיכנן מראש את המעשה, אך קציני המבחן סברו שיש לו נטייה להפחית מחומרת מעשיו ולנקוט בעמדה קורבנית.
התסקיר נחתם באמירה שהבחור לא מאופיין בדפוסים עברייניים, וההליך המשפטי גרם למשפחה שלו להכיר במורכבות מצבו. קציני המבחן העריכו שהסיכוי שיתנהג באלימות בעתיד הוא בינוני, וצפו שגם אם ינהג כך החומרה תהיה נמוכה למדי.
עובדת סוציאלית שטיפלה בבחור העידה בבית המשפט: הוא סבל מהתעללות ואלימות
מטעם הבחור העידה עובדת סוציאלית שטיפלה בו במשך יותר משנה במרכז לשיקום נאשמים בהליך הפלילי. היא סיפרה שלאורך ילדותו הוא נעקר ממסגרות חברתיות וממקומות מגורים רבים, מה שהוביל אותו לסבול מחרדות, להרגיש חוסר יציבות ולהתקשות ביצירת קשרים חברתיים. היא תיארה כיצד סבל מאלימות ומהתעללות מנערים בכל מסגרות החינוך שבהן היה.
עוד היא ציינה כי היה ניסיון לשלב את הבחור במסגרת קבוצתית, אך הניסיון לא צלח והוא הפסיק להגיע למפגשים. הטיפול הפרטני נמשך, גם כאשר היה צריך לשלם עליו מכיסו בשל סירוב אמו להשתתף בהוצאה. באותה שנה שבה ביצע את העבירה, אושפז פעמיים בשל בליעת כמות גדולה של כדורים שאובחנה כניסיון התאבדות.
השופט גזר על הבחור מאסר בפועל של שנה וחצי ופיצוי בסך 10,000 שקלים לנפגעי העבירה
הקטגורית הסבירה שאף על פי נסיבות חייו הקשות של הבחור, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות. היא טענה שנפגעו ערכים חברתיים של שלמות הגוף והרכוש של אדם, וציינה שמדובר בעובד חנות נוחות שהוא אדם צעיר משוחרר מצה"ל. היא הזכירה שהבחור לא הצליח להתמיד בהליך השיקומי, ולכן יש לפנות במקום זאת אל עונש חמור שירתיע אותו מביצוע עבירות בעתיד.
כמו כן, הקטגורית טענה שלא ניתן לקבל את אמירתו שלפיה לא תיכנן את המעשה. היא הסבירה שהתלבש בבגדים כהים וכיסה את פניו, וגם הצטייד מראש באקדח צעצוע כדי לאיים על מוכר החנות. עוד נאמר כי העובדה שחזר לאותו מקום פעמיים מעידה על תיכנון מראש.
יש לך שאלה?
סניגורו של הבחור טען מנגד שלא מדובר בעבירה שתוכננה מראש. הוא הסביר שהבחור נטל אקדח צעצוע מביתו כשיצא לעבר תחנת הדלק, כך שהמעשה בוצע בהחלטה של רגע. יתר על כן, הוא הזכיר שהאיום על המוכר היה ריק ולא ננקטה אלימות בשום שלב של העבירה. הוא ביקש להתחשב במצבו הקשה של הצעיר, וטען שהמעשים שביצע היו מתוך חולשה ולא מתוך רוע.
השופט קבע כי הנסיבות המשפחתיות והחברתיות הקשות של הבחור השפיעו על העבירה שביצע, אך ציין שאף על פי שניסו לשלבו בטיפול משקם, לא נראה שהוא עבר שינוי. לפיכך, הוא גזר עליו עונש מאסר בפועל למשך שנה וחצי, מאסר נוסף של שנה וחצי אם יעבור עבירה מסוג פשע או עוון, ופיצוי של 10,000 שקלים שכולל את הסכום שלקח הבחור מהחנות בתחנת הדלק ופיצוי למוכר החנות על עגמת הנפש.
ת"פ 55953-01-18