לאחרונה, בית משפט השלום בקריות קיבל תביעת נזקי גוף שנגרמו לעובד מפעל בעקבות תאונה בעבודה. העובד, אדם בן 30, נפגע בידו השמאלית הדומיננטית בזמן שהשתמש במכונה לכיפוף פח שהייתה במפעל. לטענתו, זה היה יומו הראשון בעבודה על המכונה והוא לא קיבל הדרכה מסודרת על שימוש בטיחותי בה.


מנהל הייצור שהעיד בבית המשפט כנציג של המפעל, טען מנגד כי העובד השתמש במכונת הכיפוף כבר שנים ויודע כיצד לתפעל אותה. הוא הדגיש שמאחר שזו הפעם הראשונה שבה העובד נפצע משימוש במכונה שעבד איתה בעבר, כנראה שלא היה זהיר מספיק ולכן הוא נושא אחריות מלאה לתאונה שגרמה לנזקיו.


לדברי עובד המפעל שנפצע, שולחן המכונה נסגר באופן מפתיע על ידו השמאלית כשניסה להכניס למכונה חלק פח כדי לכופף אותו. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי קבע כי נותרה לו נכות קבועה בשיעור של כמעט 10% בעקבות התאונה.


עובד נוסף במפעל העיד: זה היום הראשון שבו האיש השתמש במכונה


עובד נוסף במפעל העיד בבית המשפט וסיפר שביום התאונה הדריך לראשונה את העובד שנפגע כיצד להשתמש במכונת הכיפוף. לטענתו, הוא עצמו עבד עם המכונה כבר שש שנים, אך אף על פי ניסיונו איתה, הוא מעולם לא הוסמך כמומחה בטיחות ולכן התדרוך היה בסיסי בלבד.


מהמפעל נמסר בתגובה כי העד עבד כמעט 15 שנה במפעל, ולא שש שנים כפי שהעיד. עוד נאמר כי תיפעול מכונת הכיפוף פשוט ולא מסובך, וכי אין דרישה להדרכה ספציפית על ידי מנהל בטיחות לפני העבודה עליה. לטענת המפעל, העובד שנפגע ידע לעבוד על המכונה היטב ועשה זאת במשך שנים רבות קודם לתאונה.


השופט קבע כי משך העבודה של העובד הנפגע או של העובד הנוסף אינו רלוונטי. הוא הדגיש שעבודה על מכונה שיש בה סכינים חשופים מחייבת הדרכה של מומחה בטיחות, כמו גם הצטיידות בכפפות ברזל מתאימות. לפיכך, המעסיק התרשל ביצירת סביבת עבודה בטוחה וזהירה עבור עובד המפעל בשימושו במכונת הכיפוף.


בעל המפעל טען שיש לייחס לעובד רשלנות תורמת לתאונה בשיעור של 90%


בבית המשפט העיד מנהל הייצור של המפעל וטען שגרסת העובד להתרחשות התאונה אינה מדויקת. העובד טען שמכונת כיפוף הפח נסגרה באופן מפתיע על ידו מבלי שהפעיל אותה. ואולם, מנהל הייצור הסביר שזה בלתי אפשרי, מכיוון שאין שום דרך אחרת שבה המכונה תיסגר אם העובד לא דרך על הדוושה שמפעילה אותה.


לגרסתו, התאונה נגרמה כנראה בעקבות חוסר תשומת לב של העובד שהפעיל את המכונה כשידו הייתה בפנים. לפיכך, נטען כי התאונה לא נגרמה בשל רשלנות המעסיק אלא בעקבות רשלנות העובד עצמו בשימוש לא זהיר במכונה.


עורך הדין של המפעל הסביר שתאונה כזו אינה מזכה בפיצויים מצד המעסיק ולכן ביקש מהשופט לדחות את התביעה, או לייחס לעובד רשלנות תורמת בתאונה של 90% לפחות.


בבית המשפט הוכח כי במכונה היו תקלות בעבר


העובד התעקש על גרסתו וטען כי המכונה נסגרה על ידו מבלי שהפעיל אותה. הוא הסביר שבעבר כבר הייתה תקלה כזו במכונה, והיא הייתה מתחילה לעבוד לבד בלי שמפעילים אותה. גם העד הנוסף טען דבר דומה, הוא הסביר שהמכונה הייתה קופצת בבת אחת, ורק לאחר שקראו לטכנאי התקלה טופלה ותוקנה.


שתי עדויות אלה עמדו בסתירה לגרסת מנהל הייצור שהעיד בפני בית המשפט. הוא טען כי במכונה לא אותרו בעבר שום תקלות, והוסיף כי העדויות של עובדי המפעל אינן אמינות כיוון שאם הייתה תקלה במכונה היה נערך תחקיר אחרי התאונה.


השופט קבע שלא ניתן לקבל את עדותו של מנהל הייצור כיוון ששתי עדויות נגדיות גרסו כי במכונה היו בעבר תקלות. עם זאת, הוא סייג שמכיוון שלא הוגש שום דוח תחקיר אחרי התאונה, באמת לא ניתן לקבוע אם התאונה נגרמה בעקבות תקלה במכונה או בעקבות חוסר תשומת לב של העובד. לפיכך, הוא קבע שיש לייחס לו רשלנות תורמת מינימלית של 15%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


בעקבות התאונה, עובד המפעל אושפז בבית החולים כדי לאחות את השברים בכף ידו, ועבר שני ניתוחים שבהם כרתו לו חלק קטן מאחת האצבעות שנפגעו. לאחר יותר משנה שלא היה כשיר לעבודה, חזר עובד המפעל לעבוד בחברה אחרת. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע לו נכות בשיעור של 10%.


אחרי חישוב הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות ורכיבי נזיק נוספים, השופט קבע שיש לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים של 205 אלף שקלים לעובד המפעל. נוסף על כך, הוא חויב לשלם 41 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

 


ת"א 21754-07-12