בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לגבר שהורשע בעבירת ייבוא סם מסוכן ובעבירה של שיבוש הליכי משפט.
הגבר פגש באדם אחר אשר סיפר לו שטס לבקר את משפחתו בתאילנד והציע לו לייבא משם סם מסוכן בעת ביקורו תמורת כסף. האדם האחר אסף מזוודה המכילה כמות של 2.975 ק"ג של מתאמפטמין וטס חזרה לישראל.
השניים קבעו להיפגש בשדה התעופה על מנת שהמזוודה תועבר לצד שלישי. העסקה לא הושלמה והאדם האחר נתפס ונעצר בביקורת המכס ונלקח לחקירה משטרתית.
הגבר הוזמן לחקירה ושימש כמתורגמן לשפה התאית למשך שתי חקירות ושני דיוני הארכת מעצר ולא אמר מילה על מעורבותו בתוכנית, עד אשר השוטרים החלו לחשוד במעורבותו, קטעו את שירותיו כמתרגם ועצרו אותו.
הגבר בעל טרשת נפוצה ואחוזי נכות גבוהים
מתסקיר שערך שירות המבחן, עלה כי הגבר בן 42, נשוי בשנית ואב לילדה בת 4, ללא עבר פלילי, עלה לארץ בגיל 18 והתגייס לצבא ושירת כלוחם, לאחר שחרורו עסק בעיקר בתפקיד מתורגמן לשפה התאית בחברות שונות.
עוד עלה מן התסקיר כי הגבר אובחן בשנת 2004 עם טרשת נפוצה, במהלך השנים חווה הדרדרות במצבו ואושרה לו זכאות לקצבת נכות כללית, בגין 80 אחוז נכות רפואית ו-100 אחוז דרגת אי כושר, בעקבות כך צורך הגבר קנאביס רפואי על בסיס יומיומי.
נוסף על כך, צוין כי הגבר הציג עצמו כקורבן והיה מרוכז בהשלכות מעשיו ובהליכים הפליליים, ועל כן שירות המבחן העריך את יכולתו להיתרם מהליך שיקומי כנמוכה.
התביעה טענה כי הגבר היווה חלק מרכזי בביצוע העבירה
התביעה הדגישה את הערכים שנפגעו בעת ביצוע העבירות, פגיעה בשלום הציבור ובריאותו בעקבות ייבוא סמים לישראל. כמו כן, הדגישה את הפגיעה החמורה בסדרי השלטון בעת שהגבר שיבש את הליכי המשפט בכך שלא חשף את המעורבות המרכזית שלו בעניין.
נוסף על כך, התביעה התייחסה לכך שהגבר היווה חלק מרכזי בביצוע העבירה בעת ששימש חוליה מקשרת ועשה זאת מטעם צד נוסף אך הוא זה שפנה אל האדם האחר והציע לו לייבא את הסם, היה זה שהיה עם אדם זה בקשר בעת שהיה בתאילנד והיה הגורם שאחראי על איסוף מזוודת הסמים בשדה התעופה.
כמו כן, התביעה הדגישה כי למרות שהסם המסוכן נתפס בשדה התעופה ולא הופץ לציבור, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי.
יתרה מזאת, בכל הנוגע לעבירת שיבוש הליכי משפט, הגבר לא הפסיק מיוזמתו את שירותי התרגום ולא חשף את המעורבות שלו בעבירה, נחשף לחומרי חקירה ורק כשהשוטרים חשדו בו הוא נעצר.
התביעה טענה כי יש למקם את העונש לאיש ברף התחתון של מתחם הענישה ועתרה ל-42 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקלים.
ההגנה טענה כי הגבר לא היה החולייה המרכזית בביצוע העבירה
ההגנה הדגישה שהגבר פעל כחוליה מקשרת עבור צד שלישי וחלקו בעבירה זהה לחלקו של האדם האחר אשר העביר את הסם המסוכן מתאילנד לישראל, ולפיכך מדובר בעבירת תיווך ותו לא.
כמו כן, ההגנה טענה כי עונש מאסר יקשה על הגבר בשל מחלתו ונטען כי תוחלת חייו צפויה להתקצר בכלא. נוסף על כך, נטען שבעקבות מחלתו הגבר צורך קנאביס רפואי על בסיס יומי, וזמינות הקנאביס הרפואי בכלא אינה ידועה.
יתר על כך, ההגנה טענה כי הגבר נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות וכי הוא אינו בעל עבר פלילי. עוד נטען כי עבירה זו מהווה מעידה חד פעמית אשר נבעה מתוך מצוקה, ומידת הנזק שנגרמה לחברה היא אינה חמורה מכיוון שהסם המסוכן לא הופץ.
ההגנה טענה כי במקרה זה יש לסטות ממתחם הענישה מטעמי שיקום מאחר שקיים פוטנציאל שיקום. כמו כן נטען כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל.
מידת פגיעה גבוהה בערכי שמירה על סדרי השלטון והמשפט
בהכרעתה, השופטת ציינה את הפגיעה בערך הגנה על בריאות הציבור ושלומו מפני נזקי סמים מסוכנים, ואומנם הסם לא הופץ אך מדובר בכמות גדולה ולכן פוטנציאל הנזק הוא גבוה ומשמעותי.
כמו כן, השופטת קבעה שלא מדובר בפעולה ספונטנית, וכי התוכנית חייבה התארגנות ותכנון מראש. עוד נקבע כי הגבר היווה חלק מרכזי בייבוא הסם והיווה חוליה משמעותית בשרשרת.
בעניין עבירת שיבוש הליכי המשפט, השופטת ציינה שמידת הפגיעה בערך השמירה על סדרי השלטון והמשפט היא גבוהה, כאשר יש לראות בחומרה רבה את עצם נוכחותו של הגבר בחקירות ואת חשיפתו לחומרי החקירה מבלי שחשף את מעורבותו.
השופטת הכריעה כי אין לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, והוסיפה כי תנאי הכליאה אינם מהווים קושי ביחס לטיפול הרפואי הדרוש עבור מצבו הבריאותי של הגבר.
יש לך שאלה?
לבסוף, השופטת החליטה להשית על הגבר עונש של 28 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים במידה ויבצע עבירות סמים מסוג פשע, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים במידה ויבצע עבירת שיבוש הליכי משפט, קנס בסך 10,000 שקלים וחילוט של 20,000 שקלים שהופקדו בתיק זה.
ת"פ 25859-10-19