בית משפט השלום בירושלים עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי למטפלת במשפחתון שהורשעה בעבירה של השארת ילד ללא השגחה.
לפי העולה מכתב האישום, המטפלת הותירה את הפעוטות לבדם כאשר דלת דירתה נותרה פתוחה לרווחה, ירדה לרחוב ושוחחה עם אדם אחר למשך מספר דקות. באותה העת, הגיעה אימו של אחד הילדים כדי לאסוף את בנה מהמשפחתון והופתעה לגלות את המטפלת למטה.
המטפלת והאם עלו בחזרה לדירה ומצאו את הפעוטות מחוץ לדלת הבית, עומדים בסמוך לגרם המדרגות כאשר למרבה המזל, לא נגרם כל נזק לאף פעוט באותה העת.
המטפלת לקחה אחריות על מעשיה אך לא הבינה את חומרת הסיכון שיצרה
התביעה טענה כי תפקידה העיקרי של המטפלת הוא להשגיח על הילדים ולשמור על ביטחונם ושלומם, דבר שלא עשתה באותה העת כאשר הותירה אותם לבד בדירתה למשך מספר דקות. עוד נטען כי מדובר בפעוטות כבני שנתיים אשר צריכים השגחה מתמדת. כמו כן, התביעה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין שירות לתועלת הציבור ועד למאסר מותנה.
מנגד, הסנגור טען כי המטפלת ניהלה את המשפחתון במשך שלוש שנים ואף אירוע חריג לא אירע במשך תקופה זו. נוסף על כך, נטען כי משך הזמן שבו המטפלת הותירה את הפעוטות לבדם היה קצר מאוד והמטפלת הבינה שהתנהלה באופן שגוי, ואף העבירה פיצוי כספי להוריי הילדים והתנצלה בפניהם.
כמו כן, הסנגור ביקש להסתפק בעונש מאסר מותנה בלבד וטען כי המטפלת מנהלת אורח חיים רגיל לחלוטין וכי היא מצפה לילד שלישי בחודשים הקרובים. הסנגור הוסיף כי היא מטפלת בילדיה באופן עצמאי וללא כל עזרה מצד אביהם. על כן נטען שהאישה תתקשה בריצוי עונש שיחייב אותה לעזוב את ביתה.
לא הייתה בכוונת המטפלת לפגוע או לסכן את הילדים
השופטת קבעה כי מעשיה של המטפלת לא תוכננו מראש ולא כללו כוונה לפגיעה בילדים, אך יחד עם זאת ציינה כי המטפלת יצאה למספר דקות והותירה את דלת ביתה פתוחה תוך שהיא מודעת לסיכון הכרוך בהשארת פעוטות עד גיל שנתיים ללא השגחה מתאימה, בעוד תפקידה המרכזי היה לשמור עליהם באופן רציף.
השופטת הוסיפה כי גם אם המטפלת הייתה משאירה את הדלת סגורה, אין זה אומר שלא מדובר בסיכון עבור הילדים, וכי אסון יכול לקרות ברגע אחד עבור פעוטות שנותרים ללא השגחה ופיקוח.
לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות השופטת קבעה כי מתחם העונש ההולם עבור המטפלת שהותירה את הפעוטות לבדם נע בין שירות קצר לתועלת הציבור ועד למאסר קצר אשר ירוצה בעבודות שירות לצד רכיב של מאסר מותנה.
השופטת קבעה כי נדרשת מידה מסוימת של הרתעה
השופטת ציינה כי המטפלת לקחה אחריות על מעשיה אך נראה שהיא התקשתה להבין לעומק את חומרת מעשיה. כמו כן, המטפלת ציינה כי סגרה את המשפחתון וכי היא לא מתכוונת לחזור לעסוק בטיפול בילדים.
לפי קביעת השופטת, מאחר שהמטפלת עדיין מטפלת בילידה ובילדיו של בן זוגה, אכן נדרשת מידת הרתעה מסוימת ולכן יש מקום להשית על המטפלת עונש מוחשי בגין ביצוע העבירה.
נוסף על כך, השופטת קבעה כי עצם העובדה שהאישה מטפלת בילדיה לא מהווה הצדקה להימנעות מהשתת עונש של שירות לתועלת הציבור. עם זאת השופטת הוסיפה כי יש להתחשב בכך שהאישה בהיריון וצפויה ללדת בחודשים הקרובים, דבר שיקבל ביטוי בהיקף השעות של השירות לתועלת הציבור שיוטל עליה.
הילדים לא נפגעו כתוצאה ממעשיה של המטפלת
השופטת ציינה כי לאחר המעשה, המטפלת לא גבתה תשלום מההורים עבור חודשיים של טיפול בילדים, ועצם העובדה שאף ילד לא נפגע כתוצאה ממעשיה, תורמת אף היא למסקנה שבמקרה זה אין הצדקה להשית על המטפלת עונש של תשלום פיצוי נוסף.
עם זאת, השופטת ציינה כי למרות העובדה שהמטפלת היא בחורה צעירה ללא עבר פלילי אשר מטפלת במשפחתה, לומדת ואף לעיתים עובדת לפרנסתה, אין להקל ראש בעבירה שביצעה ולכן החליטה להשית עליה עונש שממוקם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופטת הטילה על המטפלת 80 שעות שירות לתועלת הציבור אשר היא מחויבת לרצות תוך 18 חודשים מיום אישור התוכנית, ו-3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יופעלו אלא אם היא תבצע עבירה של השארת ילד ללא השגחה.
ת"פ 35854-04-20
