בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו הורים בשם בנם הקטין נגד עיריית רמת גן. לאחר שהאב איבד שליטה על האופניים החשמליים שלו עקב הימצאו של מקטע משובש בכביש ונפל עם בנו ארצה. בעקבות התאונה נגרם לקטין שנפל מהאופניים שבר ברגל.


לפי גרסתו של האב בתביעה, הוא ציין כי בשעה 7:30 בבוקר הוא ובנו יצאו אל עבר הגן, כאשר הוא הרכיב את בנו על האופניים ונזהר בעת הנסיעה. בהמשך, האב לא הבחין במהמורות על הכביש, הרגיש רעידות ותזוזות קיצוניות של הכידון ובעקבות כך, החל לאבד שליטה על האופניים. כתוצאה מכך, הוא ובנו נפלו בחוזקה על הקרקע, נגררו על המדרכה כמספר מטרים ונחבלו בגופם. לאחר המקרה, שכן שעבר במקום ראה את הא ובנו מוטלים על הקרקע, כמו גם את אזור המפגע ואת הילד כשהוא חבול ובוכה.


הילד חשש לצאת מהבית לאחר התאונה


לאחר הפציעה, הקטין קיבל טיפול רפואי ראשוני, ואובחן כסובל משבר ספירלי בשוק רגל ימין. בהמשך הקטין נותר עם גבס ברגל ימין ונאלץ להיעדר מהגן במשך כחודש ימים.


לפי טענת האב, הקטין היה זקוק לעזרה מלאה ממנו ומאימו בכל הנוגע לפעולות שגרתיות בחיי היומיום, מקלחות, לבוש ועוד. בעקבות זאת, אימו של הקטין נאלצה להיעדר מעבודתה כדי לשמור על בנה וכשחזרה למקום עבודתה, אביו נשאר עימו.


עוד נטען כי בשל חוסר יכולתו לנוע בכוחות עצמו וחששו לצאת מהמיטה, הוריו של הקטין נאלצו להעבירו ממקום למקום תוך שימוש בכיסא גלגלים אך למרות זאת הקטין התקשה בכך. נוסף על כך, לאחר הורדת הגבס מרגלו, המשיך לסבול מכאבים וחשש לדרוך על רגלו, ואף חשש לצאת החוצה ולשחק.


עיריית רמת גן לא הכחישה את עצם התרחשות המקרה אך התנערה מאחריות לכך שהתאונה נגרמה בעקבות שיבוש בכביש. למרות זאת, השופטת קבעה שהאב הוכיח את כל הנדרש בקשר לאירוע התאונתי כאשר עדותו ועדות השכן היו מהימנות. ולפיכך הקטין זכאי לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


העירייה התרשלה בתיקון סדקים בכביש ובתחזוקתו


עיריית רמת גן הביאה עד מטעמה אשר הציג עצמו כעובד עירייה ומפקח תשתיות וסלילה. האיש טען כי סדיקת הכביש אינה מצריכה תיקונים והסביר כי התשתיות נפגעות לרוב מנזקי רטיבות וממשאיות שעוברות במקום. לדבריו, עלולים להיגרם סדקים בעקבות תזוזות של הקרקע אך לא מדובר בבורות אשר מהווים סכנה, אלא רק סדקים אשר אפשר לנסוע עליהם.


השופטת ציינה כי העירייה נושאת באחריות לתיקון ולתחזוקת הכבישים עבור תושבי העיר ויתר משתמשי הדרך וכי יש לצפות תרחיש של היתקלות בסדק בכביש על ידי רוכב אופניים חשמליים. עם זאת, השופטת הוסיפה כי לא כל נפילה של אדם בשטח ציבורי מקימה אחריות בנזיקין של הרשות המקומית, והנפגע נדרש להוכיח כי הרשות אכן התרשלה בכך שהותירה את המפגע בשטח כדי לזכות בפיצויים בגין נזקיו.


נוסף על כך, העד העריך שמדובר במקטע באורך עשרה מטרים ולכן האב היה יכול לשים לב לכך שישנם סדקים בכביש, לשנות מסלולו ולנסוע במרכז הכביש. האב, אשר הרכיב את בנו על האופניים החשמליים בדרכם לגן, רכב בצידו הימני של הכביש בעקבות היעדר שביל אופניים ייעודי.


השופטת הוסיפה כי על פי דיני התעבורה, רוכב האופניים מחויב לרכוב בצד ימין של הכביש כדי לא להפריע לתנועת המכוניות ולצורך שמירה על ביטחונו, כך שלא הגיוני לצפות מרוכב אופניים לסכן עצמו ולרכוב במרכז הכביש בניגוד לחוק.


כמו כן, צוין כי העירייה לא הוכיחה שפעלה באופן יזום לצורך הקמת שבילי אופניים ייעודים או שנקטה בהליכי תיקון וטיפול במפגעים.

 

השופטת קבעה שיש להטיל על האב אשם תורם בשיעור של 25%


לאחר שבחנה את כל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי התאונה נגרמה עקב מפגע בכביש שהיה באחריות העירייה, אשר התרשלה כלפי האב ובנו ביחס לתחזוקת נאותה של הכביש. השופטת הוסיפה וקבעה כי העירייה נושאת בחובה לפקח על מפגעים אלו, לוודא שהכבישים אכן מתאימים ובטוחים לרכיבה עבור רוכבי האופניים ולטפל במפגעים המסכנים את הציבור.


יתר על כן, השופטת החליטה להטיל על האב אשם תורם בשיעור של 25% משום שעצם הרכבת בנו על האופניים נחשבת למסוכנת ומחייבת ממנו תשומת לב רבה וזהירות במהלך הנסיעה בכביש. השופטת הוסיפה כי לאב הייתה אפשרות להיערך לקראת מקטע הכביש הפגום אשר אורכו הוערך בכעשרה מטרים ולהאט את מהירות נסיעתו בהתאם.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לבסוף, השופטת קבעה שהקטין אשר חווה סבל רב במשך תקופת החלמה ממושכת לאחר התאונה, עת שרגלו הייתה מגובסת וגם לאחר הורדתו, זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 30,000 שקלים, לפיצוי בגין עזרת צד שלישי בסך 2,400 שקלים ולפיצויים בגין הוצאות רפואיות בסך של 600 שקלים. לאחר הפחתת 25% אשם תורם מסכום הפיצוי הכולל נקבע כי הפיצויים מסתכמים בסך של 24,750 שקלים. נוסף על כך נקבע כי העירייה תשלם להוריו של הקטין שכר טרחת עורך דין בסך של 5,791 שקלים. השופטת קבעה כי הפיצוי בגין כאב וסבל בניכוי אשם תורם יופקד על ידי הוריו של הקטין באפיק השקעה סולידי עד הגיעו לגיל בגרות.


ת"א 23601-10-19