בית משפט השלום ברחובות עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אדם שהורשע בעבירת תקיפה שגורמת לחבלה של ממש.


על פי המפורט בכתב האישום, הבחור הלך יחד עם חברו והכלב שלו ברחובות העיר, כאשר התחיל בין השניים ויכוח אודות הכלב. מאוחר יותר, הגיעו השניים לבית קפה, והוויכוח שהחל קודם לכן התלקח, עד לשלב בו הבחור קם מכיסאו ותקף את חברו באמצעות אגרוף לכיוון העורף שלו. לאחר המכה הראשונה, נפלו שני החברים לרצפה והבחור הכה את חברו בשנית באמצעות אגרוף לעיניו.


חברו ניסה להתגונן, עד שלבסוף עובר אורח הפריד בין השניים.


בעקבות מעשה התקיפה סבל החבר מפציעת חתך מדמם בעפעף ימין, מחבלה מסוג המטומה פריאורביטאלית, מחבלה מדממת בבוהן ואף נזקק לתפרים.


הממונה על עבודות השירות ציין בחוות דעתו כי הבחור נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות וכן ציין כי הוא הביע הסכמה לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.


הסנגור הדגיש בטיעוניו את העובדה שהבחור שכל לאחרונה את אחותו ואביו


המאשימה הדגישה בטיעוניה כי הבחור יזם את אירוע התקיפה וכן גרם לחברו חבלות חמורות. כמו כן הדגישה את הפגיעה בערכים המוגנים ביניהם הזכות לכבוד ולביטחון וכן הזכות לשלמות הגוף.


נוסף על כך, הדגישה המאשימה כי הבחור תקף את חברו בצורה קשה ללא סיבה מוצדקת, בגלל ויכוח סתמי, וכי לא לקח אחריות על מעשיו.


על כן, המליצה המאשימה להשית על הבחור עונש מאסר לתקופה של 7 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לחברו שנפצע.


מנגד, סנגורו של הבחור שם דגש בטיעוניו כי מדובר בבחור נורמטיבי מן השורה, מהנדס חשמל, גרוש ונעדר עבר פלילי. כמו כן הדגיש את תרומתו של הבחור בשירותו הצבאי, במילואים וכן בהתנדבות במשטרת ישראל.


נוסף על כך, הדגיש הסנגור כי מציאות חייו של הבחור אינה קלה בשנים האחרונות משום שלאחרונה שכל את אחותו ואביו, וכן הוכרז כפושט רגל.


יתרה מזאת, טען הסנגור כי הבחור אכן נטל אחריות על מעשיו, ותגובתו הראשונית הייתה לא יותר מהגנה עצמית.


לבסוף, הסנגור טען כי סיבת התקיפה נבעה מאיום ממשי שחש הבחור מהכלב של חברו, שהסתובב ללא מחסום על פיו, וכן שם דגש על כך שדרגת הפגיעה לא הייתה חמורה.


על כן, המליץ הסנגור על עונש שנע בין ביטול הרשעה ועד לשירות לטובת הציבור לצד קנס או פיצוי עבור החבר.


טרם ההכרעה, הבחור פנה לבית המשפט, הביע צער על מעשיו וציין כי הוא נמצא בתקופה לא פשוטה בחייו שבה הוא מסייע כלכלית לאחותו הגדולה שמטפלת בילדיה של האחות שנפטרה, וכן עבר גירושין לא פשוטים בעקבותיהם פשט רגל, וכן לאחרונה התפרצה אצלו מחלת הסכרת.


לבסוף, הבחור ביקש מבית המשפט לבטל את הרשעתו, שכן, אם הרשעתו לא תבוטל לא יוכל להמשיך לעבוד מול גופים ממשלתיים בתחום ההנדסה.


השופטת קבעה כי הבחור לא עמד בנטל להוכיח כי הרשעה תמנע ממנו להמשיך בעיסוקו


בהכרעתה, התייחסה השופטת לבקשתו של הבחור לבטל את ההרשעה בשל העובדה שהוא עובד מול גופים ממשלתיים ולאחר הרשעה לא יוכל לשוב לעבודתו, וקבעה כי הבחור לא עשה מאמצים לספק לבית המשפט מסמכים שמוכיחים פגיעה בעיסוקו או ראיות וכן אף לא הוכיח בכתב כי ההרשעה אכן תמנע ממנו להמשיך לעבוד במקום העבודה שבו הוא עובד כיום.


בהמשך, השופטת התייחסה למעשיו האלימים של הבחור ולעובדה שהוא תקף את חברו באופן אקראי ולא חדל ממעשיו, ואף השתמש באלימות עוצמתית שגרמה לחבלות רציניות לגופו של החבר.


כמו כן, השופטת התייחסה לכך שעד היום הבחור לא פנה להליך שיקומי, שהיה נחוץ בעקבות תקופת המשבר שחווה.


עם זאת, השופטת שקלה לטובתו של הבחור את העובדה שהיה מצוי בתקופה לא פשוטה בחייו כאשר ביצע את התקיפה, וכן ייחסה חשיבות לכך שלבחור אין עבר פלילי.


יתר על כן, התייחסה השופטת בהכרעתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשה האלימות, ביניהם הגנה על גוף האדם, בטחון ושלוות הנפש.


יתרה מזאת, התייחסה השופטת לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ביניהם קשייו הכלכליים, מצבו הבריאותי וכן העובדה ששכל את אחותו ואביו לאחרונה. נוסף על כך, השופטת התחשבה בכך שהבחור השתתף במבצעים צבאיים במהלך שירותו, וכן התנדב במשטרת ישראל ואף נבחר לאחרונה כעובד מצטיין וקיבל תעודת הוקרה ממקום עבודתו.


לבסוף, השופטת החליטה לגזור על הבחור 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של 3 שנים, קנס בסך 1,000 שקלים, ופיצוי כספי בסך 4,000 שקלים.


ת"פ 8536-08-18