בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד שני רופאי שיניים שהגישה בחורה שהגיעה לטיפול במרפאתם וסבלה מכאבים בשן העליונה מימין.


שני הצדדים, הרופאים וכן הבחורה הגישו חוות דעת רפואיות מטעמם לבית המשפט, אמנם, לנוכח הפערים בין חוות הדעת, הוחלט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.


המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי כאשר הגיעה הבחורה לטיפול אצל הרופא היה לה גשר בלסת התחתונה וכן כתר באחת מהשניים.


ניתן ללמוד מהתיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט וכן מחוות דעתו של המומחה, כי הבחורה הגיעה אל הרופא הראשון שם נבדקה, וערכה אצלו 22 ביקורים שונים שבמהלכם טופלה בתוכנית שכללה את הסרת הגשר, עקירות שיניים וכן חידוש טיפולי שורש בלסת התחתונה, מבנים וכתרי זירקוניה. לפני שסיימה את הטיפולים הבחורה עזבה את הרופא המטפל, ודרשה את הכסף ששילמה עבור הטיפול האחרון שעברה.


לאחר מכן, הגיעה הבחורה לרופא אחר, לצורך טיפול בלסת העליונה, שם הסירה את הגשר בלסת העליונה, עקרה שן וביצעה שתלים.


בהמשך, הלכה הבחורה לרופא נוסף בכדי לעקור את אחד מהשתלים שבוצעו עבורה בעקבות התפתחות דלקת.


המומחה הרפואי הדגיש כי הבחורה לא התנהלה בהתאם להוראת הרופאים והמשיכה לעשן


המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט בחן את הטיפול של שני הרופאים. מחוות דעתו עלה כי הרופא הראשון החליט שלא לבצע שתל עבור שן מסוימת, והחלטה זו הייתה מוטעית וכן גרמה לכך שהגשר נכשל בהמשך, כמו כן ציין המומחה כי אחד מהשתלים לא טופל בצורה נכונה ונוצר עליו עומס משום שהרופא הניח עליו כתר קבוע כשלושה חודשים לאחר ביצוע ההשתלה, שזהו זמן קצר מידי ולא אפשר לו להתקבע, וכן הדגיש כי העומס היה עלול להוביל לספיגת עצם.


עם זאת, הדגיש המומחה בחוות דעתו כי הבחורה לא התנהלה על פי הוראות הרופא ולא הפסיקה לעשן, וכן כי ההיגיינה שלה לא הייתה טובה מספיק ותרמה גם כן לכישלון השתל ולהיווצרות הדלקת.


בהמשך, התייחס המומחה גם לטיפול שנערך אצל הרופא השני, וקבע כי לא היה צורך להסיר את הגשר, וכן קבע כי הרופא ביצע את הטיפול כאשר הסתמך על צילום פנורמי בלבד, שאינו מאפשר לקבל מראה מדויק של מצב השיניים. כמו כן קבע כי הרופא לא ביצע חידוש טיפולי שורש כנדרש ועל כן התפתחה עששת.


לבסוף, המליץ המומחה על מספר חלופות טיפוליות שבהן הבחורה תיאלץ לעקור את כל השיניים והשתלים בשתי הלסתות בהרדמה כללית, וכן ציין בפני בית המשפט את עלות הטיפולים.


יתרה מזאת, טען המומחה כי אין לחייב את הרופאים בגין עלויות עתידיות של החלפת הגשרים, כי אותם הייתה צריכה להחליף בכל מקרה.
המומחה קבע כי הנכות הרפואית הקבועה שנותרה לבחורה לאחר טיפולה אצל הרופא הראשון עומדת בשיעור של 3.5% בגין אובדן שיניים בלסת התחתונה, וכי הנכות הרפואית הקבועה שנותרה לאחר הטיפול אצל הרופא השני עומדת על 3.5% גם כן.


המטופלת טענה שהיא שמרה על היגיינת הפה למרות שאף אחד מהרופאים לא הנחה אותה לעשות זאת


הבחורה הדגישה בטיעוניה כי האחריות על מצבה צריכה ליפול במלואה על הרופאים, וביקשה מבית המשפט לחייב אותם בסכומי הטיפול השיקומי שקבע המומחה שמונה מטעם בית המשפט.


כמו כן, הבחורה נתנה דגש בטענותיה על כך שהיא שומרת על היגיינת פה, משתמשת במשחות שיניים יקרות ואיכותיות וכן בסילונית. לצד זה, טענה כי אף אחד מבין הרופאים לא הנחה אותה לעשות זאת, וכן לא הנחו אותה בטכניקות צחצוח, שימוש בחומרי עזר ואף לא ציינו כי היא צריכה להיות במעקב אצל שיננית, אלא עשתה זאת מהידע הכללי שלה.


השופטת השיתה על המטופלת אשם תורם בשיעור של 40%


השופטת התייחסה בהכרעתה לחוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, וקבעה כי אין לחייב את הרופאים במלוא הסכומים שנקבעו על ידי המומחה משום שהיו סתירות משמעותיות בעדותה של הבחורה בנוגע לרמת ההיגיינה בה נהגה ולעובדה שהיא שמרה על ההיגיינה ממודעות עצמית ולא כי הרופאים ציינו בפניה שהיא צריכה לעשות זאת, וכן בנוגע לכמות הסיגריות שעישנה במהלך היום.


כמו כן התייחסה השופטת לכך שהבחורה הכחישה את העובדה שחתמה על הסכמות לטיפול. אמנם אין בזה מספיק בכדי לדחות את האחריות של הרופאים כלפיה ואת העובדה שארעה כאן רשלנות.


לבסוף, השופטת שקללה את האשם תורם של הבחורה להתנהלות הרופאים והעמידה אותה בשיעור של 40%.


בגין כאב וסבל פסקה השופטת לטובתה של הבחורה פיצויים בסך 43 אלף שקלים משני הרופאים יחד. עם זאת, החליטה השופטת שלא לפצות את הבחורה בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד משום שלא הוכח שהייתה באי כושר עבודה וכן עבודתה אינה דורשת מאמץ פיזי ויכלה להתבצע אף מהבית.


כמו כן, פסקה השופטת לטובת הבחורה פיצויים בגין הוצאות טיפולים ונסיעות לטיפולים בסך של 3,500 שקלים משני הרופאים יחד.
לבסוף פסקה השופטת כי שני הרופאים ישלמו למטופלת ביחד סכום של 259,110 שקלים.


ת"א 34736-05-18