בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגישה אישה נגד מדינת ישראל.


האישה, שהלכה לבקר את אביה בבית החולים, צעדה על מדרכה בחצר בית החולים, שם נתקלה בתפר במדרכה, נפלה ושברה את עצם הרדיוס בידה הימנית.


התפר במדרכה נוצר בשל מפגש בין חלק שמרוצף באופן תקין וחלק ובין חלק שעדיין לא רוצף, ועל כן המפגש בין החלקים יצר הפרש גבהים שהוביל לנפילתה של האישה.


בבית החולים בוצע צילום רנטגן בידה של האישה והתגלה שבר ברדיוס הדיאסטולי בשורש כף היד, ובעקבות השבר התפתחה לאישה בהמשך תסמונת CRPS.


האישה סיפרה בתצהירה כי שני עוברי אורח עזרו לה לקום, אך אין לה מידע עליהם.


המומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע לאישה נכות בשיעור 50%


האישה סבלה מכאב קשה בידה הימנית (הדומיננטית) וסבלה מהפרעה תפקודית עם הגבלה בתנועת היד. על כן, המומחה קבע כי נכותה הרפואית של האישה היא בשיעור של 50%.


המומחה נחקר על ידי עורך הדין שייצג את המדינה ומסקנותיו לא השתנו. המומחה הדגיש כי ההפרעה התפקודית ממנה סבלה האישה לא הופיעה אצלה בעבר.


השופט קבע כי האחריות לתאונה מיוחסת למדינה


בהכרעתו, השופט התייחס לתפר במדרכה שבעקבותיו נפלה האישה, וכן קבע כי האחריות נופלת על בית החולים והוא באחריות המדינה, משום שהוא גוף ממשלתי.


עוד נקבע כי המדינה מחויבת לתחזק את שטחי בית החולים, ועל בית החולים לאתר מפגעים שנוצרים בתחומו ולדאוג להסרתם כדי למנוע תאונות אפשריות.


השופט התייחס לתמונות שהציגה האישה בפני בית המשפט וקבע שהתפר שנוצר במדרכה בעקבות הפרש הגבהים היה משמעותי ולכן הוא החליט לסווגו כמפגע רשלני.


כמו כן, השופט קבע כי לא מדובר במפגע חדש, אלא מפגע שנוצר בעקבות עבודה לקויה של החלפת קטע המדרכה לאבנים משתלבות, וחוסר יישור המלט או מילוי מחדש גרם להיווצרות השקע, וכן, מהתמונה ניתן היה לראות כי המלט נשחק ונסדק וזה מעיד על כך שהעבודה בוצעה לפני זמן רב, והפגם לא תוקן.
על כן, השופט קבע שהמדינה הפרה את חובת התחזוקה הסבירה, התנהגה באופן רשלני, והיא אחראית על התאונה.


השופט השית על האישה אשם תורם בשיעור 25%


כשהגיע לבחון קיומו של אשם תורם, השופט התייחס לכך שאנשים לא מסתכלים ובוחנים את הקרקע במהלך הליכתם, אמנם מהתמונות ניתן היה לראות את התפר ממרחק, משום שהיה רחב, ההבדל בין הצבעים בין החלק של האספלט לבין החלק של האבן המשתלבת היה ברור, וכן שדה הראייה היה פתוח והתאונה התרחשה באור יום. לפיכך, השופט החליט להטיל על האישה אשם תורם בשיעור של 25%.


בעת קביעת הפיצוי הכספי לאישה השופט התייחס לעובדה שהיא הפסיקה לעבוד זמן רב לפני התאונה, ונראה כי לא תכננה לחזור לעבוד כלל, ללא קשר לתאונה. אמנם, התאונה גרמה לפגיעה תפקודית משמעותית אצל האישה, ואם הייתה עובדת, הפגיעה בכושר השתכרותה הייתה חמורה.


כמו כן, קבע השופט שהאישה אינה יכולה לעבוד במקום שדורש שימוש או מאמץ בידה הימנית.


השופט התייחס לחוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט וקבע כי התסמונת ממנה סבלה האישה היא ממשית וגורמת לכאב רציני ומתמשך. על כן, השופט החליט שלא להתערב במסקנותיו של המומחה, וקבע כי הנכות הרפואית של האישה תעמוד על 50% משום שמדובר בפגיעה בידה הדומיננטית וכן הכאב הכרוני שממנו היא סובלת פוגע בכושר תפקודה הכללי.


לבסוף, כאשר השופט הגיע לכמת את הנזק, הוא החליט לפסוק לאישה שנפגעה פיצויים בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות לעבר בסך 3,000 שקלים, פיצויים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד שכללו טיפולי פיזיותרפיה עתידיים וכן עלויות נסיעה לטיפולים בסך 200 שקלים לחודש עד שתגיע האישה לגיל 84 (בת 59 כיום). בגין עזרת צד ג' לעבר פסק השופט לאישה פיצויים בסך 50,000 שקלים בגין עזרה בכל עבודות משק הבית. כמו כן, פסק השופט לטובתה פיצויים בגין עזרת צד ג' לעתיד בסך 60 שקלים לשעה עד לגיל 84 ובסך הכל 425,113 שקלים.


בגין נזק הלא ממוני שכלל את הסבל והכאב וכן את התסכול בשל אובדן תפקוד ביד הדומיננטית של האישה, השופט פסק לאישה פיצויים בסך 350,000 שקלים. סך הפיצויים עמד על 870,287 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 25%, הפיצוי הכספי הכולל שקיבלה האישה היה 652,715 שקלים.


ת"א 22107-06-16