בית משפט השלום בנצרת עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור בחור שהורשע בתקיפת בת זוג, גרימה של חבלה, היזק לרכוש במזיד וכן בניסיון שיבוש הליכי משפט.
הבחור התגורר יחד עם בת זוגו ובתם המשותפת.
באחד מן הימים, החל ויכוח בין בני הזוג משום שהאישה רצתה שהבחור יעזוב את ביתם. הרוחות בין השניים התלהטו עד שלבסוף הבחור תפס נר דולק והשליך לכיוון בת זוגו. לאחר מכן, דחף וצבט אותה ונגרמו לה שטפי דם באזור הרגל והיד. התקיפה התרחשה כאשר בתם ישנה.
מספר ימים לאחר האירוע הראשון, הבחור חזר לדירה, דפק בעוצמה על דלת הכניסה ודרש מהאישה שתכניס אותו לדירה. משסירבה, הבחור איים עליה שיפגע בה כאשר יראה אותה. לאחר מכן, יצא מהבניין והתחיל לזרוק חפצים לעבר חלונה של האישה, ובעקבות זאת הרשת שנמצאת בחדר השינה של האישה נקרעה והשלבים בתריס נשברו.
לאחר האירוע, האישה ביקשה צו הגנה שיאסור על הבחור ליצור איתה כל קשר.
יום אחרי שהגישה האישה בקשה לצו, הגיע הבחור לגן השעשועים שם שיחקה עם בתם, והרים את התינוקת, עד שהחלה לבכות. הבחור לא חדל ממעשיו, והאישה התקשרה למשטרה בטענה כי הוא מפר את הצו. אמנם, הבחור חטף את מכשיר הטלפון שלה ונמלט מהמקום.
לאחר מכן האישה פנתה לאישה אחרת שהייתה נוכחת בגן השעשועים וביקשה ממנה להתקשר למשטרה. כאשר האישה הייתה באמצע השיחה, הבחור חזר למקום, אמר לה שאין צורך להתקשר למשטרה והשיב לבת זוגו את הטלפון הנייד.
מספר ימים לאחר מכן, החל ויכוח נוסף בין השניים סביב נושא עישון הסמים של הבחור, שהתבצע בין היתר ליד ביתם הקטנה. במהלך הוויכוח האישה ארזה את בגדיו של הבחור בשקיות וביקשה שיעזוב. בתגובה, הבחור חנק אותה בצוואר והניף את ידו כדי לתת לה אגרוף, אמנם האישה ברחה למקלחת, ובן הזוג המשיך לרדוף אחריה, דחף אותה וגרם לה לסימן אדום.
בהמשך, הבחור שוב תקף את בת זוגו ובעט בה בבטן בעוצמה.
הבחור לא שיתף פעולה עם הסנגורים הציבוריים ולבסוף ייצג את עצמו
המאשימה הדגישה בטיעוניה כי צריך לקבוע מתחמי ענישה נפרדים עבור כל אחד מהאירועים משום שמדובר באירועי אלימות פיזית קשים, וכן שמה דגש על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהתקיפות, ביניהם הזכות לשלוות נפש, שלמות הרכוש וכן שלמות הגוף. כמו כן, ציינה כי מדובר בהתעללות, וכי לבחור הרשעות קודמות שכללו מאסר בפועל.
נוסף על כך, המאשימה טענה כי לבחור אין אופק שיקומי.
הבחור יוצג על ידי שלושה סנגורים ציבוריים, אמנם בחר שלא לשתף עימם פעולה ולכן לבסוף ייצג את עצמו.
הבחור הביע חרטה על מעשיו בפני בית המשפט וביקש להסתפק בתקופת מעצרו ולא להשית עליו עונש מאסר נוסף. כמו כן, הבחור טען כי הוא לא איים ולא תקף את בת זוגו וכן הכחיש את עישון הסמים בבית.
יתרה מזאת, הבחור ניסה להצדיק את מעשיו כאשר טען כי בת זוגו הייתה אלימה כלפיו, ולכן מעשיו לא היוו התעללות.
לבסוף, הבחור פנה לבית המשפט בבקשה להקל עליו, וכן ציין כי תנאי המעצר היו קשים עבורו.
השופט בחר לקבוע מתחם ענישה אחד
בהכרעתו, השופט הדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הבחור, ביניהם שלוות החיים, הביטחון האישי, כבוד האישה, כבוד האדם, שלמות הגוף ושלמות התא המשפחתי.
כמו כן, השופט הדגיש כי כאשר מדובר בעבירות אלימות בתא המשפחתי יש לנהוג בחומרה עם העבריינים ולהשית עליהם עונש שישמש גם הגנה עבור הנפגעים.
יתרה מזאת, השופט החליט לקבוע מתחם ענישה אחד, משום שהאירועים התפרשו על פני תקופה קצרה, וכן הנסיבות היו קשורות.
עם זאת, השופט קבע כי אירועי התקיפה והאיומים לא מאופיינים בתכנון מראש וכן הפגיעות הפיזיות שמהן סבלה האישה, לא היו מהחמורות ביותר.
יתר על כן, השופט החליט שלא לקבל את טענתו של הבחור ביחס לכך שהאישה הייתה אלימה אליו, משום שאין זה מספיק בכדי להצדיק את מעשיו החמורים.
לבסוף, השופט ייחס חשיבות גם לעבר הפלילי העשיר של הבחור, למאסרו בגין סחר בסמים, וכן להרשעותיו בגין עבירות אלימות ואיומים. כמו כן, השופט התייחס לכך שלבחור אין אופק שיקומי וכן לעובדה שלא נטל אחריות על מעשיו.
יש לך שאלה?
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
על כן, השופט החליט להשית על הבחור עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, 6 חודשי מאסר על תנאי וכן התחייבות להימנע מביצוע מעשי אלימות למשך 3 שנים בסך 3,000 שקלים.
ת"פ 40049-07-20