בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש צעיר שנפגע באגודלו במהלך עבודתו. הצעיר עסק בעבודות איטום, במהלכן השתמש בכלי חיתוך חד ללא כפפות או אמצעי הגנה אחרים.
הצעיר נפצע מחלקו החד של כלי החיתוך באגודלו הימני, ומיד לאחר מכן פונה לבית החולים שם נתפר ונחבש. המוסד לביטוח לאומי קבע כי לצעיר נותרה נכות קבועה בשיעור 20%, וכן הכירו בתאונה כתאונת עבודה.
הצעיר הדגיש בטיעוניו כי לא קיים פיקוח על העובדים בזמן ביצוע העבודה
הצעיר ציין כי מעסיקיו נהגו כלפיו בחוסר זהירות וברשלנות משום שלא הדריכו אותו לגבי אופן ביצוע העבודה, לגבי הסיכונים הכרוכים בה, ולא הנחו כיצד לעבוד באופן זהיר או חילקו הוראות עבודה ברורות. כמו כן, הצעיר טען כי לא היה פיקוח על העובדים במהלך שעות עבודתם.
הצעיר הגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו, של מומחה בתחום האורתופדיה, שקבע כי בעקבות התאונה הוא נותר עם נכות קבועה בשיעור של 30% בשל קישיון באגודל ימין.
נוסף על כך, הצעיר הדגיש בטיעוניו כי בעקבות התאונה אינו מסוגל להשתמש בידו הימנית, וכן נזקק לעזרה בכל פעולה שמצריכה אחיזה ביד ימין. כמו כן, הצעיר הדגיש כי מזמן התרחשות התאונה לא חזר לעבוד בעבודות בניין ולא הצליח לעבוד בכל משרה שדורשת מאמץ פיזי. על כן, הצעיר ביקש לקבוע כי נכותו התפקודית היא בשיעור של 30%.
מעסיקיו של הצעיר התנערו מאחריות לתאונה וטענו כי הצעיר פעל בניגוד להוראות העבודה והתעלם מכללי הזהירות כאשר פתח את החומר בו עשה שימוש בצורה לא נכונה, ללא אמצעי הגנה, ובכך היה האחראי הבלעדי לתאונתו. כמו כן, המעסיקים ציינו כי הזהירו את הצעיר מספר פעמים ביחס לסיכונים הכרוכים בעבודה ללא אמצעי מיגון.
יתרה מזאת, מעסיקיו טענו כי הם דואגים לספק לעובדים כפפות הגנה ומעבירים להם הדרכות בטיחות לפני ביצוע העבודה. כמו כן, ציינו כי באתר נמצא ממונה בטיחות.
המעסיקים התייחסו גם לטענת הצעיר לגבי חוסר יכולתו לחזור לעבודה לאחר קרות התאונה, וטענו כי כמה ימים לאחר התאונה חזר הצעיר לעבודה, ובהמשך בחר להפסיק את העבודה בשל העדפותיו האישיות וללא קשר לתאונה. על כן, ביקשו לקבוע כי נכותו התפקודית היא בשיעור של 5% בלבד.
כמו כן, המעסיקים הגישו לבית המשפט חוות דעת מטעמם, בה נקבע כי הצעיר סובל מנכות בשיעור של 10% בשל קישיון באגודל ימין.
בשל הפערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט שקבע כי נכותו הקבועה של הצעיר עומדת על 20%.
יתר על כן, המומחה המליץ לצעיר לבצע שני ניתוחים שנכללים בסל הבריאות, שישפרו את מצבו ויעזרו לו לחזור לתפקוד. יתרה מזאת קבע המומחה כי במצב הנוכחי הצעיר לא יוכל לחזור לתפקד באופן שגרתי ויתקשה לבצע עבודה פיזית באמצעות אגודלו, ועל כן העריך את נכותו הזמנית.
השופטת החליטה להשית על הבחור אשם תורם בשיעור 15%
השופטת החליטה לקבל את גרסתו של הצעיר אודות נסיבות התאונה, וקבעה כי הוא אכן נפצע מסכין חיתוך בזמן ביצוע עבודת איטום.
כמו כן, השופטת קבעה כי מעסיקיו של הצעיר הפרו את חובת הזהירות כלפיו, והאחריות אודות הנזק מוטלת עליהם משום שגם אם חילקו לעובדים אמצעי מיגון וסיפקו הוראות בטיחות, חובת הפיקוח על העובדים במהלך שעות עבודתם הופרה והם לא וידאו שהעובד השתמש בציוד מגן.
יתר על כן, השופטת החליטה לקבל את טענת המעסיקים ביחס לכך שהנחו את העובדים בנוגע לכללי זהירות טרם ביצוע העבודה, ולכך שסיפקו להם אמצעי מיגון. לפיכך היא החליטה להטיל על הצעיר אשם תורם בשיעור של 15% משום שהיה יכול להימנע מהסיכון לפציעה באמצעות שימוש בכפפות שניתנו לו.
בהכרעתה, השופטת התייחסה לחוות הדעת הרפואית של המומחה שמונה מטעם בית המשפט ובחרה לאמץ את קביעתו לגבי אחוזי הנכות הקבועה שנותרו לצעיר.
השופטת התייחסה גם לטענות הצדדים בנוגע לקביעת הנכות התפקודית לצעיר, וקבעה כי פגיעתו התפקודית זהה לפגיעתו הרפואית משום שרק לאחר חודש מקרות התאונה אובחנה פגיעה תחושתית אצל הצעיר והוא נאלץ לעבור ניתוח והיה מוגבל בביצוע עבודה פיזית.
לבסוף, השופטת קבעה כי הפיצוי שמגיע לצעיר עבור הפסדי שכר בעבר כולל הפסדי פנסיה עומד על 158,411 שקלים, הפיצוי על גריעה מכושר השתכרות לעתיד עומד על 397,938 שקלים, כמו כן פסקה לטובתו פיצויים בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד בסך 35,000 שקלים, פיצויים בגין הוצאות רפואיות בסך 5,000 שקלים וכן פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך 110,000 שקלים.
יש לך שאלה?
בסך הכול הפיצויים הסתכמו בסך של 706,349 שקלים ולאחר ניכוי 15% אשם תורם ותגמולי מל"ל, סכום הפיצוי עמד על 282,549 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 66,116 שקלים.
ת"א 28810-07-18