זיוף מסמכים לאגף שיקום: מה היה עונשו של בחור שהגיש מסמכים מזויפים למשרד הבטחון?

בית משפט השלום בראשון לציון עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אדם שהורשע בעבירת זיוף בכוונה לקבל דבר וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

הבחור, נכה צה"ל, אב לשתי בנות קטינות ומקבל מאגף השיקום מימון עבור מוסדות החינוך בהם לומדות בנותיו.

במשך תקופה של שלוש שנים זייף הבחור מסמכים וקבלות של מוסדות לימוד בהן בנותיו אינן לומדות והגיש אותם למשרד הביטחון. במהלך שלוש השנים הבחור קיבל מאגף השיקום סכום שעמד על 100,000 שקלים.

בכדי לזייף את המסמכים השתמש במדפסת ביתית וכן בשירותיו של בית דפוס, ואף זייף חתימות על גבי המסמכים.

בתו של הבחור נפטרה לפני 4 שנים בעקבות מחלה

מתסקיר שביצעו שירותי המבחן עלה כי הבחור בן 43 נשוי ואב לשלוש בנות. כמו כן, עלה מן התסקיר כי בתו האמצעית נפטרה לפני 4 שנים ממחלת ניוון שרירים.

בנוסף על כך עלה מן התסקיר כי הבחור סובל מבעיות בריאותיות ונכותו הרפואית עומדת על 41% ועל כן אינו עובד ומצוי בחובות להוצאה לפועל.

עוד סיפר הבחור לשירות המבחן כי הוא סובל ממתח נפשי בעקבות מצבו הבריאותי ואף נעזר בשירותיו של פסיכולוג מטעם משרד הבטחון.
יתר על כן סיפר הבחור כי בת זוגו אינה עובדת גם כן בשל בעיות רפואיות וכי אחת משלוש אחיותיו נהרגה בתאונת דרכים כאשר הייתה בת 20 בלבד.

מהתסקיר עלה גם כי לבחור עבר פלילי עשיר שכלל 9 עבירות בתחום המרמה בגינן נידון לעבודות שירות, קנסות, מאסרים מותנים ושירות לטובות הציבור. כמו כן, צוין כי הבחור לא השלים את שעות השירות לטובת הציבור שהיה צריך לבצע.

הבחור ציין בפני שירות המבחן כי הוא מצטער על מעשיו, הביע חרטה ואף לקח אחריות.

לבסוף, שירות המבחן התחשב בנסיבות חייו האישיות של הבחור, ביניהן האובדן שחווה כאשר איבד את בתו ואחותו ומצוקתו הכלכלית והרפואית, וכן ברצון שלו להשתלב בטיפול שיקומי ועל כן המליצו להטיל עליו צו מבחן לתקופה של שנה וחצי וכן שירות לטובת הציבור בהיקף של 250 שעות.

הסנגורית של הבחור הדגישה בטיעוניה את מצבו הבריאותי הקשה של הבחור

המאשימה הדגישה בטיעוניה את ריבוי וחומרת העבירות, את הניצול שהתרחש כלפי משרד הביטחון וכן את סכום הכסף הגדול שהתקבל במרמה במהלך שלוש שנים.

נוסף על כך, המאשימה התחשבה בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות ביניהם אמון הציבור, חופש הפעולה והבחירה של משרד הבטחון וטוהר המידות. המאשימה הדגישה כי מדובר בפגיעה בגוף ביטחוני ועל כן נחשבת חמורה ביותר.

יתרה מזאת, התייחסה המאשימה לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ביניהן התכנון של הבחור שכלל זיוף מסמכים הן באמצעות מחשב ביתי והן באמצעות בתי דפוס. כמו כן המאשימה שמה דגש על כך שאם משרד הבטחון לא היה מגלה אודות המרמה, הבחור היה ממשיך לקבל כספים באופן לא חוקי מהמדינה.

המאשימה לקחה בחשבון גם את נסיבות חייו האישיות של הבחור, חובותיו הכלכליים, מצבו הבריאותי וכן האובדן הרב שחווה בשנים האחרונות, עם זאת ציינה כי יש צורך להשית עליו עונש שירתיע אותו לאור עברו הפלילי העשיר שכלל גם כן הרשעות בעבירות מרמה וזיוף.

על כן, המליצה המאשימה להשית על הבחור עונש מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים לצד מאסר על תנאי ושיקום במהלך מאסרו. כמו כן המליצה להשית עליו קנס כספי בסך 5,000 שקלים.

הסנגורית של הבחור ביקשה להתייחס לעבירותיו כאירוע אחד משום שכל מעשה נעשה במחשבה פלילית זהה ובנסיבות דומות ועל כן ביקשה להשית עליו עונש אחד.

כמו כן, טענה הסנגורית כי הבחור אכן זכאי להחזר כספי על שכר לימוד חודשי של בנותיו, אומנם המוסדות שבהם למדו אינם נמצאים בהסדר עם אגף השיקום.

נוסף על כך, הדגישה הסנגורית כי הרקע למעשיו של הבחור היה קושי כלכלי ותסכול רב של הבחור שלא קיבל עזרה ממשרד הבטחון לאחר פטירת בתו. יחד עם זאת, הסנגור הדגיש את הטיפול האינטנסיבי שהבחור ובת זוגו נאלצו לספק לבתם טרם פטירתה וכן לחובות הכלכליים שצברו בעקבותיו.

יתרה מזאת הסנגורית שמה דגש בטיעוניה על מצבו הבריאותי הקשה של הבחור, על נכותו הכרונית בכתף ועל מצבו הנפשי הרעוע, והדגישה כי כיום הבחור עובד במשחטת עופות כדי שיוכל להמשיך לקבל גמלה ממשרד הבטחון.

הסנגורית ביקשה מהשופטת להתחשב בהכרעתה בעובדה שהבחור לקח אחריות על מעשיו והראה נכונות להחזיר את הכסף במלואו למשרד הבטחון.

לבסוף הסנגורית המליצה להשית על הבחור שירות לטובת הציבור בלבד כפי שהמליץ שירות המבחן. כמו כן, היא הדגישה כי הטלת קנס כספי עלולה לפגוע ביכולת שלו להחזיר את הכסף.

השופטת התחשבה בנסיבות חייו האישיות של הבחור בהכרעתה

בהכרעתה, החליטה השופטת לקבוע מתחם עונש אחד עבור כל העבירות משום שנסיבותיהן זהות.

השופטת קבעה כי המעשים שביצע הבחור חמורים ביותר משום שכללו זיוף חשבונות תוך ניצול מעמדו הרפואי של הבחור.

כמו כן, התייחסה השופטת בהכרעתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו ביניהם שמירה על סדרי שלטון, חופש הפעולה של משרד הביטחון והזכות הקניינית שלו.

השופטת קבעה כי האמון בינו ובין אגף השיקום נפגע וכי מידת הפגיעה הייתה גבוהה.

נוסף על כך, השופטת התייחסה לעברו הפלילי העשיר של הבחור שכלל הרשעות ועם זאת גם לעובדה שהבחור לקח אחריות על מעשיו וכן הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי וגם לנסיבות חייו האישיות הקשות של הבחור שכללו התמודדות עם אובדן, נכות פיזית ונפשית ומצב כלכלי קשה.

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

לבסוף, השופטת החליטה להשית על הבחור עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, פיצוי בסך 100,000 שקלים לטובת משרד הבטחון וכן קנס כספי בסך 2,000 שקלים.

ת"פ 67759-12-18