בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל לאחרונה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית החולים שבו עברה ניתוח קיסרי.
לטענת היולדת, לא היה צורך בביצוע ניתוח קיסרי בלידה, והניתוח גרם לה לנזקים רבים וכן לפגיעה באוטונומיה.
מנגד, בית החולים סירב לקחת אחריות וטען כי היולדת קיבלה טיפול רפואי מקצועי, נכון והכרחי.
בית החולים טען כי ביצע ליולדת בדיקת אולטרסאונד
היולדת, טענה כי היא הגיעה לבית החולים יומיים לפני מועד הניתוח הקיסרי שתוכנן לה, בשל ירידת מים, ונותחה בניתוח קיסרי, ללא ביצוע אולטרסאונד. כמו כן, טענה כי בדו"ח הניתוח שבוצע, נכתב כי התינוק היה מצוי במצב ראש. על כן היא טענה כי נותחה בניתוח קיסרי לשווא, משום שהתינוק היה יכול להיוולד בלידה רגילה.
כמו כן, היולדת טענה שלאחר הלידה היא התמודדה עם קשיים להתחבר ליילוד ועם קשיים פיזיים כמו דימומים וצלקות.
היולדת הדגישה בטיעוניה כי במהלך הריונה היא ביצעה מעקב הריון במסגרת קופת החולים והוא היה תקין לחלוטין.
מנגד, בא כוחו של בית החולים, טען כי בית החולים ביצע ליולדת בדיקת אולטרסאונד כאשר היא הייתה במחלקת המיון ולא הייתה מחוברת למוניטור.
כמו כן, בית החולים התייחס בטיעוניו לרישום שבו צוין כי התינוק נמצא במצג ראש, וטען כי הרישום היה שגוי וכי הסיבה לכך נבעה מהקושי באבחון כאשר שלפוחית מי השפיר מפריעה בעת ביצוע הבדיקה או לחלופין עקב מילוי שגוי של הטופס הרפואי.
יתר על כן, בית החולים ציין כי אם במהלך הניתוח היה מתגלה שהתינוק נמצא במצג ראש, הצוות היה מדווח על כך, ומאחר שלא עשה זאת, ניתן להבין שהתינוק לא היה מצוי במצג ראש. עוד צוין כי וכן בתקופה שבה בוצע הניתוח הקיסרי, בית החולים החל להשתמש במערכת דיווח חדשה שגרמה לטעויות ומאז לא נעשה בה עוד שימוש בבית החולים.
עורך דינה של היולדת, התייחס לטענת בית החולים בנוגע לביצוע האולטרסאונד במיון, הטיל בה ספק וטען כי היא עלתה רק בשלב הסיכומים ולא הופיעה במסגרת דיון ההוכחות.
לבסוף, עורך דינה של היולדת טען כי גם לאחר הבדיקה הווגינלית, גם במהלך הניתוח וגם במכתב השחרור מבית החולים צוין כי התינוק היה במצג ראש.
השופט קבע שחלה על בית החולים חובת זהירות כלפי היולדת והוא הפר אותה
בהכרעתו, השופט התייחס לטענותיה של היולדת, וקבע כי על בית החולים להוכיח שלא התבצעה רשלנות מצידו כלפי היולדת, כמו כן קבע השופט כי אחת הסיבות העיקריות למחלוקת בין הצדדים היא הליקויים והסתירות ברישומים הרפואיים.
כמו כן, התייחס השופט לעדותיהם של היולדת ובן זוגה בנוגע להתנהלות בית החולים באותו הערב, וקבע כי הן אמינות ועקביות. השופט הוסיף כי נמצאו סתירות ביחס למנח העובר ברשומות הרפואיות.
נוסף על כך, השופט ציין כי מנח העובר נמחק מהדו"ח באופן ידני בלבד ולא באמצעות מחיקה לפי הנוהל המחייב לפי תקנות בית החולים. השופט הפנה לכך שבדו"ח הניתוח נרשם שבמהלך הניתוח התינוק חולץ כאשר היה במצג ראש ללא כל קושי.
יתרה מזאת, השופט קבע כי חובת הזהירות חלה על בית החולים שהיה צריך לצפות את התרחשות הנזק ולא לבצע באם ניתוח קיסרי שלא לצורך.
השופט התייחס לעדותו של רופא הנשים במיון שביצע את הבדיקה הווגינלית, וקבע כי היא אינה אמינה וכן ייחס חשיבות לעובדה שבית החולים לא הביא גורמים רלוונטיים מצוות בית החולים למתן עדות.
יתר על כן, התייחס השופט לטענת היולדת לגבי הסכמתה לביצוע הניתוח, וקבע כי הסכמתה נבעה מכך שחשבה שהתינוק היה מצוי במצג עכוז, שכן אם היית יודעת שהתינוק נמצא במצג ראש, לא הייתה מסכימה לבצע ניתוח קיסרי והייתה מעדיפה לידה רגילה.
התנהלות בית החולים הייתה רשלנית
השופט קבע כי התנהלות בית החולים הייתה רשלנית שכן לא בוצע אולטרסאונד ליולדת בניגוד לנהלי בית החולים, ובעקבות זאת היא הייתה חשופה לסיכונים בשלב ההרדמה, הניתוח וכן כעת, אף עלו סיכוייה להצטרך ניתוח קיסרי גם בלידות הבאות שלה.
לבסוף, השופט החליט לפסוק ליולדת פיצויים בגין כאב וסבל ופגיעה באנטומיה בסך 180,000 שקלים.
יתרה מזאת, השופט קיבל את טענתה של היולדת לגבי העזרה שקיבלה מאמה ובעלה ופסק לטובתה פיצויים בגין עזרת צד ג' בסך 25,000 שקלים. כמו כן, קבע כי בית החולים יישא בהוצאות המשפטיות של היולדת בתוספת תשלום שכר טרחת עורך הדין בסך כולל של 47,970 שקלים.
יש לך שאלה?
בסך הכול נקבע כי בית החולים ישלם ליולדת פיצויים בסך של 252,970 שקלים.
ת"א 64208-10-17
.jpg)
