בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אדם שהורשע בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה.


הבחור ובת זוגו נקלעו לוויכוח בביתם, ובמהלך הוויכוח הוא תקף אותה כאשר לקח צנצנת זכוכית מלאה ברוטב, וזרק את הרוטב על פניה של בת הזוג ולאחר מכן ניפץ את הזכוכית על הרצפה.


בפעם אחרת, השניים נקלעו לוויכוח נוסף אשר במהלכו הבחור הפיל את בת זוגו על הרצפה ובעט בגופה בעוצמה מספר רב של פעמים. בעקבות זאת בת הזוג סבלה מחבלות ומכאבים חזקים באזור הצלעות.


שירות המבחן המליץ שלא להשית על הבחור עונש מאסר


מתסקיר שביצע שירות המבחן עלה כי הבחור בן 53, נולד באזרבייג'ן ועלה ארצה בשנת 1993, כאשר אימו ואחיו נשארו שם. עוד צוין כי הבחור הביע תחושת חוסר אונים כלפי שירות המבחן בשל רצונו לבקר אותם ואי יכולתו לאור ההליך המשפטי שבו הוא מצוי.


כמו כן עלה כי לבחור ולבת זוגו יש שני ילדים משותפים, וכי אין לו עבר פלילי קודם.


בתסקיר שירות המבחן צוין כי הבחור לא הצליח להשתלב בהליך שיקומי בשל העדר שיתוף פעולה ונכונות מצדו. כמו כן, הבחור ציין בפני שירות המבחן כי בת זוגו מכורה לאלכוהול וטען כי תפקודה ההורי לוקה בחסר. הוא ציין כי הוא מבין שפעל בצורה שגויה ומודע לדפוס פעולתו התוקפני.


לבסוף, קבע שירות המבחן כי הסיכוי שהאיש יבצע עבירה דומה בשנית הוא נמוך, וכי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ומתפקד ודואג לפרנסת ילדיו. על כן הומלץ שלא להשית עליו עונש מאסר ולהסתפק בשירות לטובת הציבור בלבד.


המומנה על עבודות השירות טען כי הבחור אינו מתאים לבצע עבודות שירות בשל מעמדו הלא חוקי בארץ ומצבו הכלכלי הקשה שעשוי להקשות עליו בעת ביצוע העבודות, כמו כן הדגיש את העמידה הקפדנית בתנאים שנדרשת בעת ביצוע עבודות שירות כמו הימנעות משתיית אלכוהול וצריכת סמים.


המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשי האלימות של האיש


המאשימה הדגישה בטיעוניה שמדובר במעשה אלימות במשפחה ואת הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מכך, ביניהם הפגיעה בתא המשפחתי, שלמות הגוף וכן כבוד, חירות ושלוות הנפש.


בנוסף ייחסה המאשימה חשיבות למידת הפגיעה ולכך שהתקיפה לא הייתה חד פעמית, וכן הדגישה את הנזק שנגרם לבחורה ואת הכאבים החזקים שחשה בעקבות הפגיעה.


כמו כן, ציינה המאשימה כי הבחור לא לקח אחריות על מעשיו ולא הראה נכונות להשתלב בהליך טיפולי וכן לא שיתף פעולה עם שירותי המבחן.


לבסוף, טענה המאשימה כי מעשיו של הבחור מעידים על רמת מסוכנות גבוהה, ועל כן יש להשית עליו עונש שירתיע אותו מביצוע עבירות דומות ויכלול מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס ופיצוי כספי לבת זוגו לשעבר.


מנגד, הסנגורית של הבחור טענה שמעשיו של הבחור לא היו מתוכננים, אלא נבעו ממצוקה וחוסר אונים בעקבות ההתמכרות של בת זוגו לאלכוהול. כמו כן, הפנתה הסנגורית לתסקיר שביצע שירות המבחן וטענה כי בת הזוג לא הצליחה לתפקד כאם עבור ילדיה ועל כן האיש חווה מצוקה רגשית.


כמו כן, הסנגורית הדגישה בטיעוניה את נסיבות חייו האישיות של הבחור ביניהן העובדה שהוא אזרח זר וחסר מעמד ואת העובדה שנשללה ממנו הזכות לבקר את אימו ואחיו ברוסיה.


על כן, הסנגורית המליצה להתייחס לשני האירועים כאחד ולהשית על הבחור עונש מאסר על תנאי או שירות לטובת הציבור בלבד.


השופט קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה נמוכה יחסית


בהכרעתו התייחס השופט לשני אירועי התקיפה כאירוע אחד משום שהיו דומים במהותם ובמאפיינים רבים נוספים.


כמו כן, התייחס השופט לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהתקיפה, ביניהם, שלמות ובטחון הגוף, כבוד האדם, וכן שלמות התא המשפחתי וזכות האישה להיות מוגנת מפני אלימות מצד בן זוגה.


השופט התייחס גם למידת הפגיעה בערכים וקבע כי הפגיעה אינה גבוהה משום שמעשי האלימות לא היו קשים או אכזריים ולא נמשכו לאורך זמן.
עם זאת, השופט קבע כי אין להתעלם מהנזק העצום שנובע מהפגיעה בבת זוג אשר הובילה לחבלות ולכאבים בצלעותיה.


נוסף על כך, השופט התייחס לעובדה שהבחור לא לקח אחריות על מעשיו ולא הסכים לשתף פעולה עם שירות המבחן ולעבור טיפול שיקומי.


אומנם, השופט התחשב בכך שהבחור עזר לבת זוגו ותמך בה בזמנים קשים שבהם נאלצה להתמודד עם התמכרותה לאלכוהול, וכן תמך בילדיו בזמן זה.


כמו כן, בהכרעתו התחשב השופט בכך שלבחור אין כל עבר פלילי ובעובדה ששירות המבחן העריך כי הסיכוי להישנות העבירה הוא נמוך ביותר.


לבסוף, השופט בחר להשית על הבחור עונש של 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ללא ניכוי תקופת מעצרו, וכן 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים.


ת"פ 4601-03-18